בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • וילך
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
3 דק' קריאה
אחד הרבנים פגש פעם ניצול שואה מבוגר, ושוחח עימו בנושאי אמונה. סיפר אותו ניצול שואה: דע לך, אני גדלתי במשפחה חסידית, ספוגה בתורה ויראת שמיים, והורי חינכו אותי תמיד שה' מנהל את העולם והוא טוב ומטיב.
כשפרצה השואה, וראיתי כל כך הרבה רע בעולם, הבנתי שהורי טעו, ולא יכול להיות שאלוקים מנהיג את העולם, שהרי ה' אמור להיות טוב ומטיב, וכיצד יש כל כך הרבה רע בעולם. הפכתי לכופר גמור, והפסקתי לקיים מצוות.
ענה לו הרב: הוריך צדקו ברוב דבריהם, אך הם טעו רק בפרט אחד, ה' הוא לא טוב!
נדהם ניצול השואה לרגע, ואחר כך הגיב בתקיפות: לא נכון! הורי צדקו! ה' הוא טוב...
הרב נקט כאן בתרגיל חינוכי. הוא חש שבעומק העומקים, אותו יהודי מחובר בכל נימי נפשו למורשת בית הוריו, ובעומק ליבו הוא מאמין באלוקים, אך הוא נושא בליבו כעם גדול על אלוקים, בעקבות מאורעות השואה האיומה שחווה על בשרו. את הכאב הוא מבטא דרך נטישת התורה והמצוות, אך אם ילחצוהו אל הקיר, תפרוץ מקרבו זעקת האמונה בה', והאמונה בטוב ה'.
לעיתים, גם מול קושיות באמונה של בני נוער, אפשר לנקוט באותו תרגיל חינוכי. לעיתים, הם מחפשים רק להקשות או לבטא כעס, אך בתוך תוכם דווקא אם יסכימו עם קושיותיהם, הם יגלו את עומק אמונתם. (וכמובן, אפשר לנקוט בתרגיל זה רק כשההורה/ המחנך מכירים את הנער לעומק, ויודעים שזה המצב).
למעשה, ה' נוקט עם כולנו, כביכול, באותו תרגיל חינוכי. בפרשת וילך, ה' אומר למשה: עתיד עם ישראל לחטוא, ואני אכעס על העם ואעזבהו, והסתרתי פני ממנו, ויהיו לו צרות רבות. "ואנוכי הסתר אסתיר פני מהם ביום ההוא...". לפיכך, צריך לכתוב את שירת האזינו, כדי שבזמן שיהיו לעם ישראל צרות רבות, השירה תעיד לעם ישראל, שאני ידעתי מראש שכל זה יקרה.
ונשאלת השאלה – למה חשוב כל כך לה', שתהיה עדות על כך מראש?
בעצם, ה' אומר בפסוקים אלו, שכשהוא יסתתר מאיתנו, הוא לא באמת מסתתר, כי אם הוא כבר תכנן את הכל מראש, הרי אין כאן הסתר, אלא תוכנית אלוקית של ה', וממילא הכל הוא חלק מהתגלות ה' בעולם.
הרי מי שיודעים שהוא מתחבא במקום מסויים, הוא כבר לא מתחבא, שהרי גלוי וידוע שהוא באותו מקום.
ובאמת, עניין זה הוא גם מבוא לחזרה בתשובה על חטאינו. רבים מכירים את השיר המפורסם "ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה...", ובכן שיר זה בנוי על דברי רבי נחמן מברסלב, המוסבים על הפסוק "ואנוכי הסתר אסתיר", "ואפילו בההסתרה שבתוך הסתרה, בודאי גם שם מלובש ה' יתברך, כי בוודאי אין שום דבר שלא יהיה בו חיות השם יתברך, כי בלעדי חיותו לא היה לו קיום כלל" (ליקוטי מוהר"ן נו, ג).
רבי נחמן מבאר שם, שיש שני הסתרות. אם ה' נסתר רק בהסתרה אחת, כלומר שהוא מוסתר, אך האדם יודע שה' מוסתר שם, אז בכוחו לחפשו ולמצוא אותו. אולם, יש מצב שהוא בהסתרה בתוך הסתרה, כלומר שיש מצב שבו האדם כלל לא יודע שה' מסתתר באותו מקום, ואז הוא כלל לא יודע שעליו לחפשו שם, אבל באמת גם במקום זה יש חיות ה'.
והיכן הוא אותו מקום של הסתרה בתוך הסתרה?
רבי נחמן מבאר, ש"אפילו אם, חס ושלום, עושין דבר עבירה, שהוא שלא כרצון ה' יתברך, עם כל זה בוודאי יש שם חיות ה' יתברך...".
כלומר, העבירה היא המקום של הסתרה בתוך הסתרה, וזה מובן לנו. אך קשה – הכיצד יש בעבירה חיות ה' יתברך?
והתשובה היא, שה' נותן לאדם חיים בכל רגע, ובלי זה האדם, חלילה, מת במקום. נמצא, שגם לחוטא הוא נתן חיים, והכוח לפעול את החטא בא גם הוא מאת ה'. ולמעשה, גם אם איננו מבינים זאת, וודאי החוטא לא הצליח לנצח את ה' הכל יכול, וודאי גם החטא היה חלק מהתוכנית האלוקית.
וזו הסיבה, שהאדם יכול לחזור בתשובה ולתקן את החטא, כי בשעה שהוא מתחרט על רצונו לעזוב את ה', והוא מבין שה' מנהל הכל, וה' נמצא בכל, והוא רוצה לתקן גם את החטאים על ידי חרטה, ווידוי ועזיבת החטא, הרי מתגלה שאפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה נמצא ה' יתברך, ושוב אין כאן הסתר כלל.
וזה העניין של תשובה מאהבה, ההופכת זדונות לזכויות (צדקת הצדיק אות מ').
ויהי רצון, שנזכה לשוב בתשובה שלימה, לקרוע את כל המסכים, ולזכות לגילוי ה' בשובו לציון ברחמים!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il