ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

משמעותה של עיסקת 1 + 1 חינם ;">

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה דיני ממונות וצדקה עסקאות, חוזים והסכמים Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשרי תשס"ז

משמעותה של עיסקת 1 + 1 חינם


סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לעלוי נשמת
רויטל בת לאה

נערך על ידי הרב יואב שטרנברג

תיאור המקרה: הנתבעת פרסמה הצעה לרכישת שירות מסוים. בהצעה נאמר - קְנה שירות א', וקבל כבונוס שירות ב' בחינם. התובע הזמין אצל הנתבעת את השירות, ושילם מראש עבורו.

הנתבעת סיפקה את כל הכמות של שירות א', אבל משירות ב' סיפקה רק מחציתו, ואת המחצית השנייה לא הייתה יכולה לספק, מחמת אונס.

היות שמדובר בשירות, אין אפשרות להחזירו כעת לנתבעת.

התביעה: התובע טוען, כי היות שהוא שילם עבור שני השירותים גם יחד, וסוף סוף הוא לא קיבל את שניהם, העסקה בטלה, והוא אינו צריך לשלם דבר. על כן, הוא תובע את הכסף ששילם בחזרה.
כמו כן, התובע טוען, שבלי המחצית השנייה של שירות ב', מאבד השירות מערכו, ונמצא שהנתבעת לא נתנה לו שירות ששווה אפילו מחצית ממה שהתחייבה עליו.

תשובת הנתבע: ראשית, הנתבעת טוענת, כי היות ששירות א' הוא השירות העיקרי, כפי שנכתב במודעת הפרסום ובטופס ההזמנה, והיא סיפקה אותו בשלמות - הרי שהעסקה התקיימה, ועל שירות א' בוודאי שהיה על התובע לשלם. שנית, הנתבעת טוענת שהעלות של שירות ב' היא אפס, כפי שנכתב במודעת הפרסום. על כן היא טוענת, שגם אם לא סיפקה את כל השירות, הרי שאין סכום כסף שאותו היא צריכה להחזיר.

פסק הדין: יש לחשב את השווי היחסי של שירות ב' מתוך המחיר ששולם, ולהחזיר לתובע את השווי של אותו חלק של שירות ב' שלא סופק.

הנימוקים: ראשית כל, נזקק בית הדין לדון באופיה של עיסקת 1 + 1 חינם, דבר שהיווה סלע מחלוקת עיקרי בין הצדדים. בשו"ת הרשב"א (חלק ב סי' רסט) נכתב:
"פעמים שיד בעל השטר על העליונה, בזמן שהלשון שאמר כולל, לפי דעת השומעים. ולפיכך, מי שכתב סתם, על דעת משמעות הוא כותב, שאילולי כן היה לו לפרש, כיון שהוא יודע שסתמן של דברים משמע בהפך כוונתו... והילכך, מי שמחייב עצמו לחברו במאה דינרים, ויוצאין באותו מקום מטבעות הרבה, אינו נותן לו אלא לפחות שבהן. ואלא מיהו, מן המטבע שהוא יוצא שם, הוא מחייב עצמו. ואין אומרין בכי הא: יד בעל השטר על התחתונה".

הרשב"א אומר, שהפרשנות של שטרות היא על פי 'דעת השומעים', ולא לפי המשמעות המילולית גרידא, וכן פסק הרמ"א בשולחן ערוך (חו"מ סימן מב סעיף י). בנדון דידן, עלותו של שירות ב' כשלעצמו גבוהה מאוד. למעשה, אילו היה התובע מזמין רק את שירות ב', היה משלם עליו סכום נכבד, המהווה רוב הסכום ששילם עבור שני השירותים גם יחד. על כן, אף שלשון הפרסום שהוציאה הנתבעת הוא ששירות ב' הוא שירות 'חינם', ברור לחלוטין שהוא מהווה רכיב משמעותי בעסקה, ולכן חלק מהתשלום בעסקה הוא עבור שירות ב', והוא אינו שירות 'חינם'. ואמנם, נכון שמבחינת הנתבעת העלות של שירות ב' נמוכה ביותר, אבל היות שכל עסקה היא מפגש אינטרסים של שני צדדים, בוודאי שאי אפשר להתעלם מכך שמבחינת התובע שירות ב' הוא חלק מהותי של העסקה.

שנית, בית הדין דחה את טענת התובע, שלפיה העסקה בטלה משום שלא כל השירותים שהזמין סופקו, מחמת שתי סיבות:
א. מתוך בחינת ההצעות שעמדו בפני התובע, ברור שגם אילו הייתה הנתבעת מציעה לספק לו משירות ב' רק את כמות השירותים שסיפקה בפועל, עדיין היה התובע מעוניין בעסקה

ב. מבואר בגמרא במסכת בבא מציעא (עט.), שהשוכר חמור להוליך תבואה, ומת החמור באמצע הדרך - משלם השוכר חלק מהתשלום. מדברי הגמרא רואים, כי אף על פי שהמשכיר לא סיפק את התחייבותו במלואה, היות שהדבר קרה מחמת אונס, משלם השוכר עבור חלק העסקה שממנו כבר נהנה. ובנידוננו, היות שהנתבעת לא יכלה לספק את החצי השני של שירות ב' באונס - אין לבטל את העסקה.

לאור האמור לעיל, על בית הדין לשום את חלק העסקה שלא סופק, על מנת לחשב, כמה כסף צריכה הנתבעת להחזיר לתובע.

בסוגיית הגמרא שהבאנו לגבי השוכר חמור ומת בחצי הדרך, כותבת הגמרא שהשוכר משלם 'שכרו של חצי הדרך'. התוספות (שם ד"ה אילו) כותבים, כי אף על פי שכעת יצטרך השוכר לשלם יותר ממה ששילם עבור מחצית הדין הראשונה, צריך השוכר לשלם מחצית מהשכר, משום שסוף סוף נהנה מחמורו של המשכיר, והפסד שיהיה לשוכר בתשלום עבור מחצית הדרך השנייה נובע מחמת אונס של המשכיר.

דין דומה לזה כתב השולחן ערוך (חו"מ סימן שלג סעיף ה) לגבי שכירות פועלים:
"בדבר האבוד, כגון פשתן להעלות מהמשרה, או ששכר חמור להביא חלילין למת או לכלה וכיוצא בהם, אחד פועל ואחד קבלן - אינו יכול לחזור בו, אלא אם כן נאנס, כגון שחלה או ששמע שמת לו מת. הגה: ומיהו אינו צריך לשלם להם כל שכרם, רק מה שעשו, וידם על העליונה".

וכתב הש"ך (סקכ"ד) שאם הפועל סיים חצי העבודה, ועכשיו נאנס ואינו יכול להשלימה, יקבל לפחות חצי ממשכורתו, גם אם בעל הבית יפסיד בשל כך שעלות השלמת העבודה תהיה יותר מחצי משכורתו של הפועל.

על כן, יש לשום את התשלום עבור חלק העסקה שבוצע, באופן יחסי למחיר שנקבע.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il