ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הכנות לשבת, כניסתה ויציאתה
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
הגמרא בשבת אומרת (בדף לד ע"א):
"שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה עשרתן ערבתן הדליקו את הנר".
סמוך לזמן הדלקת הנרות ישאל הבעל את אשתו אם סיימה את כל ההכנות לשבת, ויאמר זאת בניחותא ובלשון רכה. היום בארץ צריך לומר "עשרתם" כי כשקונים ירקות ופירות, ויש לברר אם הם מעושרים או לא.
פעם לימדתי הלכות תרומות ומעשרות בבית הכנסת 'מנחת יהודה', והביאו שק של שקדים כדי שאמחיש באופן מעשי את סדר ההפרשה, והסברתי את ההלכות כיד ה' הטובה עליי. והנה בא אחד ממשתתפי השיעור ואמר לי שלא הסברתי טוב, וכי הוא לא הבין את הדברים. אמרתי בליבי, אולי הסברתי בקיצור כדרך שמסבירים לתלמידי חכמים, אך רוב הנוכחים הם 'בעלי בתים', ושוב חזרתי וביארתי בהרחבה את ההלכות. והנה שוב בא אותו אדם ואמר שלא הבין כלל, ושוב הסברתי כיד ה' הטובה עלי, וכך נשנה המעשה בשלישית. אמרתי לאותו אדם: לך ותשאל את אשתך כיצד מעשרים, שהרי בכל ערב שבת שואלין את הנשים "עישרתן עירבתן" וכו', משמע שהאשה בקיאה בזה יותר ממך.
אם אינו בקיא בסדר ההפרשה, או שהשעה דחוקה ואין לו זמן לומר את כל נוסח ההפרשה, וכגון בערב שבת, יטול שיעור כלשהוא לתרומה, ולמעשר ראשון ולמעשר שני או עני, ויאמר: "הריני מפריש על דעת מה שכתוב בסידור 'קול אליהו' (בעמוד תתק"ח - 908), או 'הריני מפריש על דעת מה שכתוב בלוח של תרומות ומעשרות', ובזה יוצא ידי חובה.
אופן ההפרשה
אופן הפרשת תרומות ומעשרות הוא כך: בזמן שבית המקדש היה קיים היו מפרישים 2% לכהן - וזה נקרא תרומה גדולה, וזה קדוש, כך שנשאר לו 98%. אחר כך היו מפרישים עשרה אחוזים ממה שנשאר ונותנים ללוי, וזה נקרא מעשר ראשון, והוא חולין, כך שנשאר לו 88% מהתבואה. הלוי מפריש עשרה אחוזים מהמעשר הראשון ונותן לכהן וזה נקרא תרומת מעשר.
אחרי כן צריכים להפריש עוד עשרה אחוז בשנות אבד"ה למעשר שני ועולים לאוכלו בירושלים, וכיום פודים אותו על פרוטה, ובשנות ג' ו' לשמיטה נותנים אותם לעני. כך שבסופו של דבר נשאר לו בערך 78% מסך התבואה שהיתה לו בתחילה. מעשר ללוי וגם מעשר לעני גם כיום יש לנותנו להם, ויכול לעשות אתם הסכם, ויתייעץ עם חכם כיצד עושים.
שמא יפול האדם ברוחו ויראה עצמו "נפסד" מהמעשרות, על זה מבטיח הקב"ה שמהמעשר לא יכול לצאת הפסד, אלא אדרבא "וברכתיך" - ברכה מרובה מובטחת למי שמעשר.
עשר תעשר בשביל שתתעשר
חוץ ממעשר בפירות, יש מעשר כספים. אם אדם רוצה שממונו ישמר יעשר ממנו ויחלק לעניים. וכדברי הגמרא (תענית דף ט' ע"א) "עשר תעשר בשביל שתתעשר", ואומר הקב"ה "ובחנוני נא בזאת" (מלאכי ג, י).
בעל הבא"ח מביא מעשה, באדם אחד שבא לבית הכנסת ושמע את הרב דורש: "עשר תעשר בשביל שתתעשר". הלך אותו אדם והחל לתת מעשר כספים, והעשיר. שבת אחרת דרש הרב: "אוקירו לנשייכו (כבדו את נשותיכם) כי היכי דתתעתרו (כדי שתתעשרו - ב"מ נט ע"א) - אם אדם מכבד את אשתו וקונה לה בגדים נאים בחגים וכדו' ומדבר אליה בנחת ובשמחה, יזכה לעושר. בא אותו אדם לרב ואמר לו: מדוע לא הקדמת לומר סגולה זו, לפני הסגולה של מעשר כספים ? אמר לו הרב: כתוב (תהלים קיב) "הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד". מה שאתה קונה לאשתך ומכבד אותה - זה דבר טוב בעולם הזה, אבל המעשר שאתה נותן, נזקף לזכותך בשמים, ועל זה נאמר "וצדקתו עומדת לעד".
עזרה לאשה בהכנות לשבת
מצוה רבה על כל אחד מישראל להכין בעצמו צרכי שבת, וכך כותב מרן בשו"ע:
"ואפילו יש לו כמה עבדים לשמשו ישתדל להכין בעצמו שום דבר לצרכי שבת כדי לכבדו, כי רב חסדא היה מחתך הירק דק דק, ורבה ורב יוסף היו מבקעין עצים, ור' זירא היה מדליק האש, ורב נחמן היה מתקן הבית ומכניס כלים הצריכים לשבת ומפנה כלי החול. ומהם ילמד כל אדם, ולא יאמר לא אפגום כבודי, כי זה הוא כבודו שמכבד השבת" (שו"ע סי' ר"נ סעי' א').
כמו כן, מובא בגמרא שהיה רב נחמן בר יצחק "מכתף ועייל מכתף ונפיק" - היה נכנס ויוצא להביא דברים לכבוד שבת, וכל זה בכדי לזכות במצות הכנה לשבת שהיא גדולה וחשובה לאין ערוך (עיין שבת קיט ע"א. ועיין בביאור הלכה סי' ר"נ ד"ה ישתדל בסופו).
ולא יאמר אדם שאין זה מכבודו לכבד את השבת, אלא ילמד מאותם אמוראים המובאים בגמרא שמעלתו של כל אחד היתה לאין ערוך ושיעור, גדולי ומאורי העולם, ואף על פי כן לא חסו על כבודם והכינו בעצמם את ההכנות שלהם לשבת. ובפרט בימות החורף שהימים קצרים ושבת נכנסת מוקדם, צריך לאזור חיל ולעזור לאשה, ולא יאמר שזה ביטול תורה, אלא אדרבה מצוה גדולה לעזור ולסייע לאשה כדי שיגמרו את כל המלאכות לפני שבת.
הדלקת נרות
הדלקת נרות בבגדים נאים
בעל הבא"ח כתב בספרו "חוקי הנשים" שישנן נשים שמדליקות נרות שבת כשסינר מלוכלך עליהן, ואין זה מכובד. ועל כן טוב שהאשה תתרחץ ותחליף את בגדיה לפני הדלקת הנרות כדי שתקבל שבת בכבוד (בא"ח ש"ש נח, ט').
יש שנוהגים לכבות את כל האורות בבית בשעה שהאשה מדליקה נרות, ואח"כ הם מדליקים שוב את האור, וטעמם הוא, כדי שהחשמל יהיה תוספת לנר, אך אין אנו נוהגים כן.
ואין לברך על הדלקת אור החשמל, כי אין הדבר בידו שהרי יכולה להיות תקלה במערכת החשמל והוא יכבה, ואינו יוצא ידי חובת הדלקת נר שבת באור זה, אלא ידליק שני נרות. ועל כן יניח את נרות השבת במקום הסעודה, שאם יפסק החשמל יישארו לו נרות דלוקים. ולא יקח נרות דקים אלא גדולים כדי שיספיקו להאיר עד סוף הסעודה.
הדלקה בשמן זית זך - מצוה מן המובחר
ומצוה מן המובחר להדליק בשמן זית זך. והגמרא אומרת (שבת דף כ"ג ע"ב):
"אמר רב הונא הרגיל בנר שבת הוין לי בנים תלמידי חכמים".
ועוד אומרת הגמרא שם:
"רב הונא הוה רגיל דהוה חליף ותני אפתחא דרבי אבין נגרא, חזא דהוה רגיל בשרגי טובא (רב הונא היה רגיל לעבור על פתחו של רבי אבין וראה שהיה רגיל להדליק הרבה נרות) אמר תרי גברי רברבי נפקי מהכא (אמר שני ת"ח גדולים עתידים לצאת מבית זה) נפקי מינייהו (ואכן יצאו מבית זה) רב אידי בר אבין ורב חייא בר אבין. רב חסדא הוה רגיל דהוה חליף ותני אפיתחא דבי נשא דרב שיזבי, חזא דהוה רגיל בשרגי טובא אמר גברא רבא נפק מהכא, נפק מינייהו רב שיזבי".
אורחים
לעיתים מתארחים כמה זוגות אצל משפחה אחת, או הכלה והבת מתארחות אצל האמא או החמות, או שמתארחים בבית מלון - כיצד ינהגו בהדלקת נרות שבת? כתב השו"ע וז"ל (רסג ס"ח):
"ב' או ג' בעלי בתים אוכלים במקום אחד - י"א שכל אחד מברך על מנורה שלו, ויש מגמגם בדבר. ונכון ליזהר בספק ברכות ולא יברך אלא אחד. הגה, אבל אנו אין נוהגין כן".
ולמעשה, לדעת הספרדים - אם כולם מדליקים באותו מקום, האשה שמדלקת תחילה תברך, ושאר הנשים ידליקו בלי ברכה. ואם רוצות לברך תדלקנה בחדר אחר שמשתמשים בו. ולדעת האשכנזים - יכולות כל הנשים להדליק ולברך באותו המקום, כי זה תוספת אורה.
אשה שיש לה תינוק, או אם יש חולה ל"ע בבית - טוב שישאירו אור במטבח או באחד החדרים שידלוק כל הלילה, כדי שאם יצטרכו דבר מה באמצע הלילה יהיה אור, ואין לך שלום בית גדול מזה.
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
אי אפשר לבד!
מסירות או התמסרות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
האם מותר לפנות למקובלים?
מבוא לסדרת פתחי אמונה
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
