- מדורים
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
- שבת ומועדים
- תפילות יום הכיפורים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
אלוהינו שבשמים – בסליחות וביום כיפור
בסליחות אנו מתפללים בלשון "אלוהינו שבשמים". הפנייה בנוסח הזה נמצאת בכל הנוסחים בסליחות שאנו אומרים באלול, בתשרי וביום הכיפורים, וכן בהושענות של הושענא רבא שאומרים בהן חלק מהסליחות. הסיבה היא כי המילים הללו מבטאות חיסרון, שהרי במצב מתוקן ה' הוא אלוהינו בשמים ובארץ.
כך אומר אברהם לאליעזר "וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ", ואחר כך אומר לו "ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי". וברש"י שם: "אמר לו עכשיו הוא אלהי השמים ואלהי הארץ שהרגלתיו בפי הבריות אבל כשלקחני מבית אבי היה אלהי השמים ולא אלהי הארץ שלא היו באי עולם מכירים בו ושמו לא היה רגיל בארץ" (בראשית כד, ז).
נוכחות רק בשמים צריכה תיקון, ולכן אנחנו מזכירים אותה בסליחות כדי שנזכור כי עלינו לתקן ולהשכין שכינתו בארץ, וכך התפילה שמתחילה במילים הללו מטרתה היא להשרות שכינתו גם כאן בארץ. על כן מזכירים את הנוסח הזה בעיקר בסליחות וביום הכיפורים.
קול צופיך - הרב שמואל אליהו (637)
הרב שמואל אליהו
605 - אַשְׁרֵי הָעָם יוֹדְעֵי תְרוּעָה
606 - המלך הקדוש, המלך המשפט
607 - וְאֹהֵב חָמָס שָׂנְאָה נַפְשׁוֹ
טען עוד
לעומת זאת ברוב התפילות הרגילות אנחנו פונים לקב"ה במילים "אבינו מלכנו". כך בברכת אהבת עולם "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּעֲבוּר שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וּבַעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבָּטְחוּ בָךְ וַתְּלַמְּדֵמוֹ חֻקֵּי חַיִּים לַעֲשֹוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם". כך ב"אבינו מלכנו" שאומרים בעשרת ימי תשובה אחרי תפילת י"ח. כך בתחנון של כל יום "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָבִינוּ אַתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אַתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ רַחֵם עָלֵינוּ: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִֹים". כך גם בתחנון של סוף הסליחות.
כך בברכה רביעית של ברכת המזון "הָאֵל אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ וכו'". כך בקדושת כתר "הוּא אֱלֹהֵינוּ. הוּא אָבִינוּ. הוּא מַלְכֵּנוּ". כך בערבית "הַשְׁכִּיבֵנוּ אָבִינוּ לְשָׁלוֹם, וְהַעֲמִידֵנוּ מַלְכֵּנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם". כך בתפילת י"ח פעמים גם "הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ. וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ", וגם "סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ. מְחַל לָנוּ מַלְכֵּנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ".
אבינו מלכנו - תפילת רבי עקיבא שנענתה
מקור הביטוי "אבינו מלכנו" הוא בתפילת רבי עקיבא. כך מספרת הגמרא "שוב מעשה ברבי אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה. ירד רבי עקיבא אחריו, ואמר: אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה. אבינו מלכנו למענך רחם עלינו, וירדו גשמים. הוו מרנני רבנן. יצתה בת קול ואמרה: לא מפני שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מידותיו, וזה אינו מעביר על מדותיו" (תענית כה ע"ב).
אין הדבר תלוי אלא בי
והסביר היעב"ץ בפירושו לאבות (ב טו) כי רבי עקיבא אמר "אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה" כי לעומת רבי אליעזר הגדול, לא הייתה לו זכות אבות. וזו התפילה המעולה שאדם יודע שאין הדבר תלוי אלא בתפילתו. לכן אנחנו מתחילים את הסליחות במילים "אנשי אמונה אבדו", שנבין כי אנחנו צריכים לעשות תשובה בעצמנו ולהתפלל מקירות ליבנו כדי שהתפילה תיענה.
אם כבנים, אם כעבדים
כן צוטט משמו בספר ראשית חכמה (שער הענוה - פרק שישי) "לא היה לו זכות אבות כי היה בן גרים ולא מחשיב עצמו לכלום לכך נענה, וכן צריך אדם שלא ישאל אלא מאוצר העליון שהוא אוצר מתנת חנם כמו ששאל משה רבינו עליו השלום". וכתב המהרש"א בגמרא שם כי על פי הבקשה של רבי עקיבא תיקנו את תפילת "היום הרת עולם" שנאמר בה "אם כבנים, אם כעבדים".
גאולת ישראל בנוסח "אבינו שבשמים"
בתפילה לגאולת עם ישראל ולקיבוץ גלויות יש נוסח מאוד מיוחד ונדיר שמתחיל במילים "אבינו שבשמים": "אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם חַי וְקַיָּם עֲשֵֹה עִמָּנוּ חֶסֶד בַּעֲבוּר כְּבוֹד שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שֶׁנִּקְרָא עָלֵינוּ וְקַיֵּם לָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ עַל יְדֵי צְפַנְיָה חוֹזָךְ כָּאָמוּר בָּעֵת הַהִיא אָבִיא אֶתְכֶם וּבָעֵת קַבְּצִי אֶתְכֶם. כִּי אֶתֵּן אֶתְכֶם לְשֵׁם וְלִתְהִלָּה בְּכֹל עַמֵּי הָאָרֶץ בְּשׁוּבִי אֶת שְׁבוּתֵיכֶם לְעֵינֵיכֶם אָמַר ה'". תפילה זו נאמרת בלשון הזאת גם בקרבנות וגם בתחנון של שני וחמישי (אולי בגלל זה השתמשו בנוסח הזה בתפילה לשלום המדינה).
המקור לתפילה הזאת הוא ממדרש תהילים (קכא) שדורש את הפסוקים "שִׁ֗יר לַֽמַּ֫עֲל֥וֹת אֶשָּׂ֣א עֵ֭ינַי אֶל־הֶהָרִ֑ים מֵ֝אַ֗יִן יָבֹ֥א עֶזְרִֽי: עֶ֭זְרִי מֵעִ֣ם ה֑' עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ". "מהו אל ההרים? יום שיבוא הקב"ה בדין וישראל מסתכלין באבות שידברו עליהם זכות ואין אב שימלט את בנו ואין איש שימלט את אחיו מאותה צרה ביום הדין. באותה שעה נושאים עיניהם לאביהם שבשמים, ואומרים, (ישעיה סג, טז) ) 'כִּי אַתָּה אָבִינוּ כִּי אַבְרָהָם לֹא יְדָעָנוּ וְיִשְׂרָאֵל לֹא יַכִּירָנוּ אַתָּה ה' אָבִינוּ גֹּאֲלֵנוּ מֵעוֹלָם שְׁמֶךָ'".
העזרה לא תבוא מההרים, שהם האבות, אלא מה' שזוכר את ברית האבות. זה שנאמר "עֶ֭זְרִי מֵעִ֣ם ה֑' עֹ֝שֵׂ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ". אמר הקב"ה, אתם יודעים מי עוזר אתכם, עושה שמים וארץ. "אל יתן למוט רגלך". על כן בתפילות של גאולה אנחנו פונים אל ה' במילים "אבינו שבשמים".
שיוויתי ה' לנגדי תמיד
מה מדמים כשאומרים אבינו מלכנו?
הפסוק אומר "שיוויתי ה' לנגדי תמיד", ואיך אדם משווה את ה' למולו כשהוא אומר "אבינו מלכנו"? הנביא אומר "בִּשְׁנַת־מוֹת֙ הַמֶּ֣לֶךְ עֻזִּיָּ֔הוּ וָאֶרְאֶ֧ה אֶת אֲ-דֹנָ֛י יֹשֵׁ֥ב עַל־כִּסֵּ֖א רָ֣ם וְנִשָּׂ֑א וְשׁוּלָ֖יו מְלֵאִ֥ים אֶת־הַהֵיכָֽל" (ישעיהו ו). האם ישעיהו ראה את ה' פיסית? לכאורה לא, שהרי משה רבנו אומר "כי לא יראני האדם וחי".
כך מספרת הגמרא "תני שמעון בן עזאי אומר מצאתי מגלת יוחסין בירושלים וכתוב בה איש פלוני ממזר מאשת איש וכתוב בה משנת ר' אליעזר בן יעקב קב ונקי וכתוב בה מנשה הרג את ישעיה". והסביר רבא כי מנשה המלך הורג את ישעיהו הנביא בתואנות של יראת שמים.
"אָמַר לֵיהּ, מֹשֶׁה רַבָּךְ אָמַר, (שמות לג) 'כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי', וְאַתָּה אָמַרְתָּ, (ישעיה ו) 'וָאֶרְאֶה אֶת ה' יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא'". וכך מנשה מקשה עוד קושיות של יראת שמים מהתורה על ישעיהו הנביא, ופוסק את דינו למיתה.
"אָמַר יְשַׁעְיָה, יָדַעְנָא בֵיהּ דְּלָא מְּקַבֵּל מַה דְּאֵימָא לֵיהּ, וְאִי אֵימָא לֵיהּ - אשַׁוְיֵהּ מֵזִיד. אָמַר שֵׁם, אִיבְלַע בְּאַרְזָא, אַתְיוּהּ לְאַרְזָא וּנְסָרוּהוּ, כִּי מְטָא לַהֲדֵי פֻּמָא - נָח נַפְשֵׁיהּ". אמר ישעיהו, חבל לענות למנשה שהוא לא יקבל את מה שאני אענה לו. ואם אומר לו – הוא יהיה חוטא במזיד ואני לא רוצה להכביד את עוונו. על כן השתמש ישעיהו בשם ה' ונעלם ונבלע בתוך ארז. מנשה לא מוותר ומנסר את העץ במקום שבו מסתתר ישעיהו והורג אותו בפיו.
מסבירה הגמרא כי העונש הזה שקיבל ישעיהו בא בגלל שהוא אומר באותו מעמד של גילוי כבוד ה' (ישעיה ו) "וּבְתוֹךְ עַם טְמֵא שְׂפָתַיִים אָנֹכִי יוֹשֵׁב". הקטרוג הזה על עם ישראל היה חטא שרבץ על ישעיהו הנביא, והתכפר לו בעונש הנורא הזה.
וכסבורים לראות ולא ראו
אחרי הסיפור שואלת הגמרא מה התשובה האמיתית לשאלתו של מנשה. "מִכָּל מָקוֹם קָשׁוּ קְרָאֵי אַהֲדָדֵי? - "וָאֶרְאֶה אֶת ה'". ועונה הגמרא "כִּדְתַנְיָא, כָּל הַנְּבִיאִים נִסְתַּכְּלוּ בְאַסְפַּקְלַרְיָא שֶׁאֵינָהּ מְאִירָה, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נִסְתַּכֵּל בְּאַסְפַּקְלַרְיָא הַמְּאִירָה". והסביר שם רש"י על מה שראה ישעיהו "נסתכלו באספקלריא שאין מאירה - וכסבורים לראות ולא ראו. ומשה נסתכל באספקלריא המאירה וידע שלא ראהו בפניו". על זה נאמר "וביד הנביאים אדמה". הם מדמים את דמות ה' כמשל.
משמעות דברי הגמרא כי כשאנחנו משווים את ה' לנגדנו תמיד, אנחנו לא אמורים לראות אותו על כיסא רם ונישא, שזה רק משל. אם כן מהי הדרך שאנחנו מדמים את ה' למלך? כן נשאל מה אנחנו מדמים כשאנחנו אומרים "המלך הקדוש" וכן "המלך המשפט"?
אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר
הנביא ישעיהו אומר "אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ" (מה טו). ה' מסתתר, אבל עם ישראל מגלה לעולם את מלכותו על ידי האבות שלימדו את העולם להסתכל ולהתבונן במה שמתרחש בעולם ולהבין שיש בו מלך.
כשאדם מסתובב במקום שהמלך לא מולך, הוא רואה מסביבו אנדרלמוסיה וחוסר סדר. כך אנחנו רואים במדינות ערב לידינו, סוריה ולבנון, איש הישר בעיניו יעשה. לעומת זאת רואים בחוש במדינת ישראל ובכל המדינות שיש בהן מושל, יש סדר ושמירת החוק. אין צורך לראות את המלכות בחוש, די לראות את המציאות המסודרת והמתוקנת בשביל להבין שיש פה מלכות מסודרת.
מלכות ה' מתגלית בשמים ממעל
כך אנחנו רואים את מלכות ה' בשמים ממעל כשמתבוננים ורואים מיליארדי גלקסיות וכוכבים מסודרים בחכמה גדולה. נעים במהירות מדויקת ובעוצמה גדולה. כל זה כשמופעלים עליהם כוחות משיכה ממרחקים של מאות אלפי שנות אור. "מָה רַבּוּ מַעֲשֶֹיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִֹיתָ". הכול בסדר כל כך מופלא שאדם לא מסוגל כלל לעמוד עליו עד תומו. "גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד. וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר".
יש מנהיג בשמים ממעל
ההבנה הזאת מלמדת אותנו כי יש מלך מנהיג לעולם. יש מלך, ולכן המלאכים ממליכים את ה' בשבח שלהם כשהם רואים את הכוכבים והמאורות, וכך גם אנחנו יכולים לעשות. "תִּתְבָּרַךְ לָנֶצַח צוּרֵנוּ מַלְכֵּנוּ וְגוֹאֲלֵנוּ בּוֹרֵא קְדוֹשִׁים יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ יוֹצֵר מְשָׁרְתִים וַאֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו כֻּלָּם עוֹמְדִים בְּרוּם עוֹלָם וּמַשְׁמִיעִים בְּיִרְאָה יַחַד בְּקוֹל. דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם וכו' "וּמְבָרְכִין. וּמְשַׁבְּחִין. וּמְפָאֲרִין. וּמַקְדִּישִׁין. וּמַעֲרִיצִין. וּמַמְלִיכִין. אֶת שֵׁם הָאֵל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא קָדוֹשׁ הוּא. וְכֻלָּם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם זֶה מִזֶּה".
ויש מנהיג גם בארץ מתחת
כך ממליכים ישראל את ה' בשירת הים אחרי קריעת ים סוף ואומרים "זה אלי ואנווהו". הם אומרים "זה", למרות שהם לא רואים אותו ממש יושב על כיסא רם ונישא, כי "לא יראני האדם וחי". הכול כל כך ברור, הם רואים אותו בעיני רוחם כמו שראה ישעיהו ויחזקאל, ואומרים "ה' ימלך לעולם ועד".
מה אנחנו מדמים כשאנחנו אומרים "המלך המשפט"?
שתי דרכים לה' לשפוט את הארץ
כשאנחנו אומרים "המלך המשפט" אנחנו לא מדמים את ה' שופט עם מאזניים ביד, אלא מלך שופט ומנהל את העולם בשתי דרכים לפחות, אחת דרך מערכת המשפט ואחת שהוא עושה דין ברשעים בצורה ישירה.
שתי הדרכים הללו כתובות בברכת "השיבה שופטינו" החותמת ב"המלך המשפט". כנגד הופעת ה' במערכת המשפט שלנו אנחנו אומרים "הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה. וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה. וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה". וכנגד הדין שה' עושה ישירות בעולם אומרים "וּמְלוֹךְ עָלֵינוּ מְהֵרָה אַתָּה ה' לְבַדְּךָ. בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט", וגם כאן חותמים בעשרת ימי תשובה באותה חתימה.
מלך שופט - שיטפונות בלוב ושריפות באלג'יר
על השפיטה הישירה של ה' אנו אומרים בתפילת ראש השנה ויום הכיפורים "וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה. כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ". כך ה' נוקם את נקמתו בסוריה, בלבנון ובשאר מדינות ערב הרעות. כך ה' מביא שיטפונות בלוב ושריפות ענק באלג'יר, כך מלכות הרשעה של רוסיה התרסקה בדורנו עם כל גרורותיה והתמעטה רשעתה.
ומלחמות אני עשיתי
גם מלחמות שנראות מעשה ידי אדם הן דרך ה' לעשות משפט בעולם. כשמלך אשור מגלה את עשרת השבטים מהשומרון, אומר ישעיה הנביא "הוֹי אַשּׁוּר שֵׁבֶט אַפִּי וּמַטֶּה הוּא בְיָדָם זַעְמִי: בְּגוֹי חָנֵף אֲשַׁלְּחֶנּוּ וְעַל עַם עֶבְרָתִי אֲצַוֶּנּוּ לִשְׁלֹל שָׁלָל וְלָבֹז בַּז וּלְשׂוּמוֹ מִרְמָס כְּחֹמֶר חוּצוֹת: וְהוּא לֹא כֵן יְדַמֶּה וּלְבָבוֹ לֹא כֵן יַחְשֹׁב כִּי לְהַשְׁמִיד בִּלְבָבוֹ וּלְהַכְרִית גּוֹיִם לֹא מְעָט" (ישעיהו י ה-ז). הם חושבים את המחשבות שלהם, אבל באמת זה משפט ה'.
בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט
הדרך השנייה שבה ה' שופט היא דרך השופטים ששופטים על פי חוקי ה', עליהם נאמר בתהילים (פב) "מִזְמוֹר לְאָסָף אֶלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט". כשהם דנים על פי התורה וכללי הצדק ה' נמצא עמהם למרות שהוא לא נראה בעיני בשר.
גם שופטי הגויים שמתנהגים על פי כללי הצדק מקיימים אחת משבע מצוות בני נח. וכך מלכות ה' באמצעות המשפט היא לא רק בישראל אלא בעולם כולו. כך גם מלכים ומנהיגים שמתנהגים ביושר ובצדק ולא בזדון ורשע ממליכים את הצדק של ה' וכך הם ממליכים את ה' על כל העולם כולו.
שהוא יתברך שופט העולם
כך מסביר הבית יוסף את המילים "המלך המשפט" על פי פירושו של רבי מנוח "ד'מלך אוהב צדקה ומשפט' משמע שיתנהגו ברואיו בצדק ובמשפט, אבל 'המלך המשפט' רצה לומר שהוא יתברך שופט העולם". בכל השנה כולה אנחנו מתפללים על המשפט שאלוקים עושה דרכנו, ובעשרת ימי תשובה על המשפט שהוא עושה ישירות.
שהוא עצמו הוא המשפט
הפירוש הזה היה קשה לרבי מנוח, שכן לפי זה היה צריך לומר "המלך השופט" ולא "המלך המשפט" (ט"ז קיח ס"ק א). ועוד קשה, כי גם בכל השנה וגם בעשרת ימי תשובה אנחנו מזכירים בברכה את שתי הדרכים שבהן ה' עושה משפט, דרך השופטים ובאופן ישיר על ידו.
לכן אומר רבנו מנוח פירוש אחר הרבה יותר עמוק. "אי נמי משמע שהוא עצמו הוא המשפט, כמו שאנו אומרים הוא החכמה הוא המדע, שאין לומר עליו יתברך 'חכם' ומבין שנראה שהוא קונה החכמה והבינה מאחר". לפי זה כל גילוי של משפט צדק זה גילוי של מלך המשפט בעולם.
מה הדין למי ששכח ואמר "מלך אוהב צדקה ומשפט"?
מחלוקת ראשונים
הטור בסימן קיח בהלכות תפילה כתב כי מי שאמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" לא חוזר כי הזכיר מלך. אמנם בסימן תקפב כתב כי אם לא אמר – צריך לחזור. הבית יוסף דן בשאלה מה הדין למי שלא אמר "המלך הקדוש" או "המלך המשפט", והביא מחלוקת: "כתבו תלמידי ה"ר יונה (ברכות ז. ד"ה ומיהו) נראין הדברים שאם אמר ''מלך אוהב צדקה ומשפט'' אין צריך לחזור הואיל ומזכיר לשון מלכות, אבל אם אינו מזכיר לשון מלכות צריך לחזור, מה שאין כן בשאר ימות השנה, וארחות חיים (הל' תפלה אות קד) כתב בשם הראב"ד אפילו אמר ''מלך אוהב צדקה ומשפט'' או 'מלך המשפט' - חוזר עכ"ל. וכן נראה מדברי הפוסקים שסתמו דבריהם".
כיוון דזכר מלך לא חוזר
הרמ"א בקיח פסק שלא חוזר. וכך פסק הבן איש חי (פרשת נצבים יט). "ואם טעה ואמר 'מלך אוהב צדקה ומשפט', כיון דזכר מלך אינו חוזר, ואף על גב דמרן סבירא ליה חוזר, קיימא לן, ספק ברכות להקל, אפילו כנגד סברת מרן ז"ל, וכמו שכתבתי בסה"ק מקבציאל".
יתפלל תפילת נדבה
הט"ז אומר כי מי ששכח ולא אמר "המלך המשפט" יתפלל תפילת נדבה. ולדעתו יש הבדל גדול בין "מלך אוהב צדקה ומשפט" לבין "המלך המשפט". שבכל השנה אנחנו אומרים כי ה' מדריך את העולם קודם בצדקה ואחר כך במשפט. אבל בעשרת ימי תשובה יש אכיפה מוגברת של מידת הדין ולכן אנחנו אומרים "המלך המשפט".
"ונ"ל דיש חילוק אפילו בנוסח 'מלך אוהב צדקה ומשפט' דבכל השנה אין המשפט עיקר אלא הצדקה עיקר ולכך הקדימו צדקה למשפט. אבל מר"ה עד יה"כ המשפט עיקר ולכך לא מזכיר צדקה" (ט"ז קיח ס"ק ב).
לכן אם טעה, לדעת הט"ז יתפלל נדבה "ונראה להלכה כיון דקי"ל במידי דספיקא שמתפלל דרך נדבה כדאיתא בסי' קי"ז ס"ד בענין שיש ספק בברכה וא"צ לחדש בה דבר, כ"ש כאן שרוב הדיעות ס"ל כן כמ"ש ב"י בה' ר"ה נעשה כן לצאת ידי כל הדיעות ונכון לעשות כן להתפלל שנית דרך נדבה אם לא אמר 'המלך המשפט'".
איך מתגלה "המלך הקדוש"?
יתקדש שמך על ישראל עמך
אחרי שהבנו שבאומרנו "המלך המשפט" עלינו לכוון במלכות שלו שמתגלה גם בשפיטה של השופטים שלא מטים דין ושופטים משפט צדק, כך צריך להבין את המילים "המלך הקדוש". כך אנחנו אומרים בתפילת ראש השנה ויום הכיפורים "וּבְכֵן יִתְקַדָּשׁ שִׁמְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְֹרָאֵל עַמֶּךָ". המלך הקדוש מתגלה על עם ישראל.
במיוחד על פי נוסח ספרד שאומר "וּבְכֵן יִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְֹרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ וְעַל מְכוֹנָךְ וְהֵיכָלָךְ". אנו מבינים שמלכות ה' מתגלה דרך עם ישראל וירושלים ומלכות בית דוד, וציון משכן כבודך.
גלה כבוד מלכותך עלינו
כך אנחנו אומרים בכל תפילת מוסף "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ. גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה. וְהוֹפַע וְהִנָּשֵֹא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָּל חָי. וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם. וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ. וַהֲבִיאֵנוּ לְצִיּוֹן עִירְךָ בְּרִנָּה. וְלִירוּשָׁלַיִם בֵּית מִקְדָּשְׁךָ בְּשִֹמְחַת עוֹלָם".
שכל אלה הם גילוי מה שנאמר בשלמה המלך "וַיֵּ֣שֶׁב שְׁ֠לֹמֹה עַל־כִּסֵּ֨א ה֧'׀ לְמֶ֛לֶךְ תַּֽחַת־דָּוִ֥יד אָבִ֖יו וַיַּצְלַ֑ח וַיִּשְׁמְע֥וּ אֵלָ֖יו כָּל־יִשְׂרָאֵֽל" ובהמשך "וַיְגַדֵּ֨ל ה֤' אֶת־שְׁלֹמֹה֙ לְמַ֔עְלָה לְעֵינֵ֖י כָּל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּתֵּ֤ן עָלָיו֙ ה֣וֹד מַלְכ֔וּת אֲ֠שֶׁר לֹֽא־הָיָ֧ה עַל־כָּל־מֶ֛לֶךְ לְפָנָ֖יו עַל־יִשְׂרָאֵֽל" (סוף דברי הימים א).
תֵּן פַּחְדְּךָ עַל כָּל מַעֲשֶֹיךָ
סדר ההופעה של ה' על ישראל מתחיל בפחד האומות שלא מוצאות את דרך הישר בחינת "החושך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה'". זה מה שנאמר "וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ ה' אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מַעֲשֶֹיךָ. וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ. וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִֹים וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים. וְיֵעָשֹוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת לַעֲשֹוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם" וכו'.
וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ
אחר כך מבינות האומות כי הפתרון לבעיות הרוחניות שלהן נמצא בירושלים ומתקיים בנו "וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּךָ. תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ. וְתִקְוָה טוֹבָה לְדוֹרְשֶׁיךָ. וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ. שִֹמְחָה לְאַרְצָךְ. שָֹשֹוֹן לְעִירָךְ. וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדָּךְ. וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ". הם אומרים אחד לרעהו "לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם".
על השעה הזאת נאמר כי דוד עורך נר. והכוונה שהוא הופך את ירושלים לאור העולם מאורו של ה' המופיע עליה. "ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה". על כן נאמר כי מלך המשיח נדמה לאור. שנאמר "שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָּה יַנְחוּנִי יְבִיאוּנִי אֶל הַר קָדְשְׁךָ וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ" (רש"י תהלים מג ג).
כילוי מלכות הרשעה – הכרתת עמלק
השלב הבא הוא כילוי הרשע בעולם: "וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְֹמָחוּ וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ. וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ. וְעוֹלָתָה תִקְפֹּץ פִּיהָ. וְהָרִשְׁעָה כֻלָּהּ בֶּעָשָׁן תִּכְלֶה. כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ". ואחרי כילוי הרוע העולמי, באה ומתגלית מלכות ה' עלינו בירושלים. כך אנחנו אומרים בתפילה "וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶֹיךָ. בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ. וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר מִקְדָּשֶׁךָ. כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ יִמְלךְ ה' לְעולָם אֱלהַיִךְ צִיּון לְדר וָדר הַלְלוּיָהּ".
לפי זה התגלות המלך הקדוש היא דרך מלכות בית דוד המתוקנת כמו שהיה בתחילת ימי שלמה. כמו שהמלך המשפט מתגלה דרך מערכות המשפט המתוקנות.
בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלַם כִּסֵּא ה'
כיוון שה' מתגלה על עם ישראל דרך מלכות בית דוד נקראה ירושלים כיסא ה' בעולם. כך אומר הנביא ירמיהו (ג טז) "וְהָיָה כִּי תִרְבּוּ וּפְרִיתֶם בָּאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵמָּה נְאֻם ה' לֹא יֹאמְרוּ עוֹד אֲרוֹן בְּרִית ה' וְלֹא יַעֲלֶה עַל לֵב וְלֹא יִזְכְּרוּ בוֹ וְלֹא יִפְקֹדוּ וְלֹא יֵעָשֶׂה עוֹד: בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלַם כִּסֵּא ה' וְנִקְווּ אֵלֶיהָ כָל הַגּוֹיִם לְשֵׁם ה' לִירוּשָׁלָם וְלֹא יֵלְכוּ עוֹד אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע".
והסביר שם רש"י כי עם ישראל שיהיה בירושלים יהיה כיסא ה', ולא רק בית המקדש או ארון ברית ה'. "כי כל כניסתכם תהא קדושה ואשכון בה כאלו הוא ארון". וכך מסביר המהר"ם אלשיך "כי את ירושלים כלה יהיו מתיחסים אל השכינה הנקראת כסא של שם ההויה הגדול והנורא". ויהי רצון שיראו עינינו וישמח ליבנו ותגל נפשנו בישועת ה' כהרף עין. אמן.
תכינו את הפנסים
סיפר הרב שמואל אליהו שליט"א: הנקיות של הרב זצ"ל הייתה גם בדברים הגדולים וגם בדברים הקטנים ביותר. כשהייתי ילד והיה מו"ר אבא לוקח אותי ואת אחי לסליחות, היה מכין אותנו לילה קודם לכן להכין פנסים וכדו', כדי שנתרגל למחשבה של הסליחות כבר לפני השינה. וכך בבוקר היינו קמים באשמורת הבוקר ביתר קלות. וכשהיינו קמים היה מעיר אותנו בלחש כדי שאמא לא תתעורר ולא יהיה גזל שינה חלילה ויצא שכרנו בהפסדנו.
וכך הייתה כל הדרך אל הסליחות בלחש גמור, לא לטרוק את הדלת של הבית שלא יתעוררו השכנים. ולא לדבר בקול בחדר המדרגות שלא להפריע את מנוחתם. וכך כל הדרך לבית הכנסת, הכול כדי להיזהר מגזל שינה, שלא ניתן להשיבו.
דין תורה של הקב"ה
סיפר הרב יעקב: רכשתי בית בשכונה חרדית במחיר מציאה. בשכונה שבה קניתי את הדירה היה נוהג שכל הדיירים החדשים צריכים לקבל אישור של ועדה המורכבת מרבנים שמשתייכים לחסידות שתושביה גרים שם. אני שומר מצוות ומשתדל להקפיד על קלה כבחמורה, אבל כיוון שאינני משתייך לזרם של הציבור החסידי שגר באותה שכונה, הוועדה לא אישרה את מגוריי בשכונה הזו.
פניתי לבית המשפט ושם קבע השופט שאין לוועדה הזאת שום סמכות לאסור עלי לגור בדירה שקניתי במיטב כספי. אבל מי שמכר לי את הדירה, אדם חרדי, חשש שיהיה מצב שהוא לא יקבל את הכסף ואני לא אקבל את הדירה, ולכן ביקש שנלך לדין תורה.
בצר לי, הלכתי לרב מרדכי אליהו זצ"ל על מנת לשאול אותו אם ללכת לדין תורה. ידעתי שאומנם זכיתי בבית המשפט, אבל השופטים שם הם לא אנשים שומרי תורה ומצוות, ולכן הפסיקה שלהם היא מסוימת מאוד, מה גם שההליך דרך בית המשפט יכול לארוך אפילו שנים.
הרב אמר לי: לך לדין תורה. אתה באת לדון אצל הקב"ה, אז הקב"ה ייתן לך פי עשרה. עשיתי כמצוות הרב, הלכתי לדין תורה ושם אמרו לי לשחרר את הדירה ולקחת את הכסף חזרה. כאשר חזרתי אל הרב וסיפרתי לו שלכאורה הפסדתי בדין תורה, כי לא אפשרו לי להחזיק בדירה, אמר לי הרב: אתה זכית בבית המשפט ובכל זאת הגעת לדון בדין תורה לכבודו של הקב"ה. לכן, אם הפסדת, הוא ייתן לך פי עשרה.
דבריו של הרב הרגיעו אותי, וגם השכר לא איחר לבוא. כעבור מעט זמן עשיתי עסקה מוצלחת שבה הרווחתי בדיוק פי עשרה ממה שהפסדתי על הדירה. ממש כמו שהרב אמר. מאז, למרות שאני לא איש נדל"ן, הקב"ה פתח לי שערים קניתי ומכרתי דירות והרווחתי בזכות ברכת הרב.
תשובה כהלכה
תשובה גמורה. מהי חזרה בתשובה אמיתית? איך ניתן לעשותה ואיך אפשר לדעת שלא יחטא עוד?
תשובה אמיתית לפי דברי הרמב"ם כוללת שלושה דברים: חרטה על העבר, וידוי וקבלה לעתיד. גדר הקבלה לעתיד הוא שבשלב הקבלה היא מוחלטת, כלומר האדם אכן מקבל על עצמו כעת שלא יעשה זאת לעולם, ועל כך צריך שיעיד עליו יודע תעלומות שהיא באמת קבלה מוחלטת. אמנם אפשר שאחר כך המצב משתנה, יצרו של האדם גובר עליו והוא אינו מסוגל לעמוד בהחלטתו, אבל הדבר הזה משליך על העתיד בלבד. תשובתו שעשה בעבר התקבלה, וכיפרה על חטאיו שהיו עד אז. אם מראש האדם אינו מקבל את התשובה עליו באופן מוחלט אז תשובתו אינה גמורה. אבל אם הקבלה הייתה מלאה מתוך החלטה גמורה שלא לשוב לחטא הזה מעולם, היא נחשבת כתשובה גמורה באותו רגע.
התרוממות לגובה הבקשה. ראיתי שהרב נשאל למה צריך להתפלל, הרי השם יודע מה טוב עבורנו, והרב כתב שחז"ל תיקנו את התפילה לצורך זה. לפי זה מובן שאין לבקש בקשות אישיות. האם זה נכון?
בוודאי שאפשר וצריך לבקש בקשות אישיות. הרב קוק זצ"ל מסביר שכשאדם מתפלל לה' הוא בעצמו מתרומם לאותו גובה של הבקשה שלו בתפילה, ומשום כך מגיע לו שפע גדול יותר. ומאחר שגם בקשות אישיות מרוממות את נפש האדם, לכן עליהן אפשר להתפלל ולבקש.
צום ביום כיפור לחיילים
הרב שמואל אליהו | ז' תשרי תשפ"ה
פרשת תרומה - הלכות מעשר כספים
הרב שמואל אליהו | תשע"א
הלכות תשעה באב לחיילים
הרב שמואל אליהו | ד אב תשפ"ד
הלכות פדיון שבויים
הרב שמואל אליהו | סיון תשס"ח
הרב שמואל אליהו
רב העיר צפת. בנו של הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל.
קידוש השם בכל יום
איר תשפ"ד
תשעה באב ענייני דיומא
מתוך יום עיון בנושא המקדש - תשעה באב תשע"ז
ט' אב תשע"ז
וְרֹב שְׂחוֹק הָיָה בָּעוֹלָם - לידת יצחק
קול צופייך פסח תשפ"ב
י"א ניסן תשפ"ב
פרשת חיי שרה – מערת המכפלה
חשוון תשע"ג
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
מהי המצווה "והלכת בדרכיו"?
רצונם המיוחד של 250 איש מקריבי הקטורת
מה המשמעות הנחת תפילין?
הקשר בין ניצבים לראש השנה
סוד ההתחדשות של יצחק
ראיית המבט השלם
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד