ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
בצעירותי, היינו הולכים קבוצת בחורים צעירים לשמוע את שיעוריו של זקן ראשי הישיבות, רבי איסר זלמן מלצר, בעל 'אבן האזל'. לרב היה שיעור מסודר, שבו ביאר דברים רבים וחשובים, ושיעוריו תרמו רבות ללימודינו.
אולם, הייתה אפשרות נוספת למפגש לימודי עם הרב. היה זמן נוסף במהלך השבוע, שבו הגיעה קבוצת תלמידים אל הרב, והוא היה מכין איתנו את השיעור. זמן ההכנה היה שונה מאוד מהשיעור המסודר. הרב היה מעלה כיווני חשיבה שונים להסבר הסוגיא, חושב ביחד איתנו, סותר את האפשרויות שהועלו, מקשה – מתרץ, ושוב מקשה, והדברים לא היו מסודרים.
חלק מהתלמידים אמרו, שהלימוד בחבורת ההכנה הוא קצת בזבוז זמן, כי ממילא אפשר לשמוע את המסקנות הסופיות בשיעור המסודר, וחבל להקדיש זמן ללימוד כיווני חשיבה, שמתבררים בסוף כמוטעים.
אולם, סיים הרב אברהם שפירא את דבריו – לימים, התברר, שדווקא אלו שהשתתפו גם בשיעור ההכנה, נבנו יותר בלימוד... (זכיתי לשמוע את הדברים מהרב בעצמו).
כידוע, לימוד הגמרא הוא מרכז הלימוד בבית המדרש. דרכה של הגמרא, שהיא מעלה אפשרויות, מקשה ומתרצת, והשורה התחתונה והמסקנות הסופיות, מהוות רק חלק קטן ממנה. וכבר התקשו רבים מהתלמידים הצעירים, הבאים בשערי בית המדרש – מפני מה עלינו להשקיע בלימוד זה, שעמלו מרובה ומשקיעים זמן רב בחיפוש ותהיה, וכי לא עדיף לנו ללמוד הלכה פסוקה או לימודי מחשבה, שלכאורה תועלתם מרובה יותר?
והתשובה היא – זו בדיוק גדלותה של הגמרא. הגמרא היא מרכז התורה שבעל פה, וכל מטרתה של התורה שבעל פה שיהיה בית מדרש חי ותוסס, בו דנים החכמים זה עם זה, עד שמתקבלות מסקנות הנותנות מענה לעניינים התורניים המתחדשים בכל דור.
יש לנו תורה שבכתב ותורה שבעל פה. תורה שבכתב קיבלנו ישירות מפי ה'. תורה שבעל פה קיבלנו את יסודותיה ודרכי לימודה מפי ה', כ'הלכה למשה מסיני' ועוד, ומעתה ואילך נצטוו כל חכמי ישראל בכל הדורות להגות בה, ולחדש בה לפי הכללים שנמסרו לנו, וכך נוצר בית מדרש חי ותוסס, שיודע לתת מענה לאתגרים המתחדשים בכל דור.
וכך נאמר בגמרא (חגיגה ג.) "דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד... נטועים, מה נטיעה זו פרה ורבה - אף דברי תורה פרין ורבין. בעלי אספות - אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה... הללו פוסלין והללו מכשירין. שמא יאמר אדם: היאך אני למד תורה מעתה? תלמוד לומר: כולם נתנו מרעה אחד... אף אתה עשה אזניך כאפרכסת, וקנה לך לב מבין לשמוע... את דברי פוסלין ואת דברי מכשירין".
נמצאנו למדים, שדברי התורה מתחדשים ומתפתחים מתוך הדיונים של החכמים בבית המדרש, והכל המשך התורה. כמובן, כדי לזכות לכוון ולהיות המשך התורה שבעל פה צריך להיות הכל מתוך דברי ה'חכמים' כדברי הגמרא, ולא כל סברא מהבטן זוכה לכך, אולם לשם הדברים מתכווננים.
הגמרא היא למעשה הפרוטוקול האחרון של הדיונים שהתרחשו בהשתתפות חכמי ישראל המרכזיים שבדור, מכאן ואילך כל רב וחכם ישב ודן לבדו, (עיין הקדמת הרמב"ם למשנה תורה), ולכן העמוד המרכזי של לימוד תורה שבעל פה הוא דרך לימוד הגמרא, ולמעשה כל לומד גמרא מצטרף לאותו דיון חי ותוסס, והופך להיות חלק מהמשך התורה בישראל. (ובפשטות, כשמנסה לכוון לאמיתה של תורה, הרי גם אם טועה, על כך אמרו חז"ל, מדרש שיר השירים, ודגלו עלי אהבה – ודילוגו עלי אהבה).
נמצאנו למדים, שמטרת לימוד התורה זה לא רק הידע שאנו מקבלים, כי אם להיות חלק מחיות התורה, להיות חלק מיצירתה והתחדשותה, לחיות ולהתחיות.
וזה בדיוק עניינו של חג הסוכות. ביום כיפור אמנם התרוממנו לגבהים רוחניים, אך עשינו זאת כשאנו צמים, ולמעשה משילים מעלינו את עולם החומר וחיים רק את הרוח. זו לא הפסגה השלימה של התורה. עלינו לחיות את התורה בשלימות בכל מרחבי חיינו, ולשם כך אנו עולים מיום כיפור לסוכות, למדרגה נוספת של קשר עם ה'.
בסוכות, אנו חיים את כל חיינו עם ה', האכילה היא מצווה, והשינה היא מצווה, וכל פעולה ופעולה מהחיים שאנו עושים בתוך הסוכה, הופכת להיות מצווה. כדברי הגאון מוילנא המפורסמים – 'שתי מצוות אדם עושה עם הנעליים, סוכות וארץ ישראל', כי עניינם של מצוות אלו ללמדנו שכל מרחבי חיינו קשורים לה'.
ויהי רצון, שנזכה עוד השנה לעלות ולראות את פני ה' במקדשו. חג שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
