ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
בצעירותי, היינו הולכים קבוצת בחורים צעירים לשמוע את שיעוריו של זקן ראשי הישיבות, רבי איסר זלמן מלצר, בעל 'אבן האזל'. לרב היה שיעור מסודר, שבו ביאר דברים רבים וחשובים, ושיעוריו תרמו רבות ללימודינו.
אולם, הייתה אפשרות נוספת למפגש לימודי עם הרב. היה זמן נוסף במהלך השבוע, שבו הגיעה קבוצת תלמידים אל הרב, והוא היה מכין איתנו את השיעור. זמן ההכנה היה שונה מאוד מהשיעור המסודר. הרב היה מעלה כיווני חשיבה שונים להסבר הסוגיא, חושב ביחד איתנו, סותר את האפשרויות שהועלו, מקשה – מתרץ, ושוב מקשה, והדברים לא היו מסודרים.
חלק מהתלמידים אמרו, שהלימוד בחבורת ההכנה הוא קצת בזבוז זמן, כי ממילא אפשר לשמוע את המסקנות הסופיות בשיעור המסודר, וחבל להקדיש זמן ללימוד כיווני חשיבה, שמתבררים בסוף כמוטעים.
אולם, סיים הרב אברהם שפירא את דבריו – לימים, התברר, שדווקא אלו שהשתתפו גם בשיעור ההכנה, נבנו יותר בלימוד... (זכיתי לשמוע את הדברים מהרב בעצמו).
כידוע, לימוד הגמרא הוא מרכז הלימוד בבית המדרש. דרכה של הגמרא, שהיא מעלה אפשרויות, מקשה ומתרצת, והשורה התחתונה והמסקנות הסופיות, מהוות רק חלק קטן ממנה. וכבר התקשו רבים מהתלמידים הצעירים, הבאים בשערי בית המדרש – מפני מה עלינו להשקיע בלימוד זה, שעמלו מרובה ומשקיעים זמן רב בחיפוש ותהיה, וכי לא עדיף לנו ללמוד הלכה פסוקה או לימודי מחשבה, שלכאורה תועלתם מרובה יותר?
והתשובה היא – זו בדיוק גדלותה של הגמרא. הגמרא היא מרכז התורה שבעל פה, וכל מטרתה של התורה שבעל פה שיהיה בית מדרש חי ותוסס, בו דנים החכמים זה עם זה, עד שמתקבלות מסקנות הנותנות מענה לעניינים התורניים המתחדשים בכל דור.
יש לנו תורה שבכתב ותורה שבעל פה. תורה שבכתב קיבלנו ישירות מפי ה'. תורה שבעל פה קיבלנו את יסודותיה ודרכי לימודה מפי ה', כ'הלכה למשה מסיני' ועוד, ומעתה ואילך נצטוו כל חכמי ישראל בכל הדורות להגות בה, ולחדש בה לפי הכללים שנמסרו לנו, וכך נוצר בית מדרש חי ותוסס, שיודע לתת מענה לאתגרים המתחדשים בכל דור.
וכך נאמר בגמרא (חגיגה ג.) "דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד... נטועים, מה נטיעה זו פרה ורבה - אף דברי תורה פרין ורבין. בעלי אספות - אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה... הללו פוסלין והללו מכשירין. שמא יאמר אדם: היאך אני למד תורה מעתה? תלמוד לומר: כולם נתנו מרעה אחד... אף אתה עשה אזניך כאפרכסת, וקנה לך לב מבין לשמוע... את דברי פוסלין ואת דברי מכשירין".
נמצאנו למדים, שדברי התורה מתחדשים ומתפתחים מתוך הדיונים של החכמים בבית המדרש, והכל המשך התורה. כמובן, כדי לזכות לכוון ולהיות המשך התורה שבעל פה צריך להיות הכל מתוך דברי ה'חכמים' כדברי הגמרא, ולא כל סברא מהבטן זוכה לכך, אולם לשם הדברים מתכווננים.
הגמרא היא למעשה הפרוטוקול האחרון של הדיונים שהתרחשו בהשתתפות חכמי ישראל המרכזיים שבדור, מכאן ואילך כל רב וחכם ישב ודן לבדו, (עיין הקדמת הרמב"ם למשנה תורה), ולכן העמוד המרכזי של לימוד תורה שבעל פה הוא דרך לימוד הגמרא, ולמעשה כל לומד גמרא מצטרף לאותו דיון חי ותוסס, והופך להיות חלק מהמשך התורה בישראל. (ובפשטות, כשמנסה לכוון לאמיתה של תורה, הרי גם אם טועה, על כך אמרו חז"ל, מדרש שיר השירים, ודגלו עלי אהבה – ודילוגו עלי אהבה).
נמצאנו למדים, שמטרת לימוד התורה זה לא רק הידע שאנו מקבלים, כי אם להיות חלק מחיות התורה, להיות חלק מיצירתה והתחדשותה, לחיות ולהתחיות.
וזה בדיוק עניינו של חג הסוכות. ביום כיפור אמנם התרוממנו לגבהים רוחניים, אך עשינו זאת כשאנו צמים, ולמעשה משילים מעלינו את עולם החומר וחיים רק את הרוח. זו לא הפסגה השלימה של התורה. עלינו לחיות את התורה בשלימות בכל מרחבי חיינו, ולשם כך אנו עולים מיום כיפור לסוכות, למדרגה נוספת של קשר עם ה'.
בסוכות, אנו חיים את כל חיינו עם ה', האכילה היא מצווה, והשינה היא מצווה, וכל פעולה ופעולה מהחיים שאנו עושים בתוך הסוכה, הופכת להיות מצווה. כדברי הגאון מוילנא המפורסמים – 'שתי מצוות אדם עושה עם הנעליים, סוכות וארץ ישראל', כי עניינם של מצוות אלו ללמדנו שכל מרחבי חיינו קשורים לה'.
ויהי רצון, שנזכה עוד השנה לעלות ולראות את פני ה' במקדשו. חג שמח!

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

איך ללמוד אמונה?

ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ

אנחנו קודש למענך

תיקון ימי השובבי"ם

"בזאת התורה" - איזו תורה?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

הלכות קבלת שבת מוקדמת

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

כאב הגלות ותקוות הגאולה

חכמת התורה וחכמות החול
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















