ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
בראש השנה אנו קוראים לכל באי עולם להתאחד עִם עַם ישראל, בטקס ההמלכה השנתי של בורא עולם על כל היצורים והפעולים.
ביום הכיפורים אנו נקראים לטפל בחיזוק הקשרים שבין אדם לחבירו ולהתרכז במחילה הדדית האחד לשני, כך נזכה גם לכפרה מלמעלה. בסוכות אנו מאגדים את כולם יחד, הערבה עם האתרוג ההדס והלולב ואז מתחילים מבראשית.
גם השבוע נמשיך לעסוק בנושא זה מנקודת מבטו של בעל ה"שפת אמת".
"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ". על פסוק זה, הראשון בתורה, הוא מעיר ומאיר:
"עשרת ימי תשובה הם נגד עשרה מאמרות שנברא בהם העולם. וראש השנה נגד בְּרֵאשִׁית, כדאיתא בְּרֵאשִׁית נמי מאמר הוא (ראש השנה דף לב ע"א). והוא כולל כולן. ועל זה אמרו והלא במאמר אחד יכול להבראות...(אבות פ"ה מ"א), שהוא מאמר האחדות שעלה במחשבה לפניו יתברך. וכמו שיהיה לעתיד כשיתוקן הכל. ועל זה אמרו חז"ל גם כן עלה במחשבה לבראות במדת הדין ראה שאין העולם מתקיים ושיתף עמו מדת הרחמים (רש"י בראשית א' א). והכלל כי קודם חטא אדם הראשון היה מוכן להיות בחינת מאמר אחד כנ"ל. אך על ידי התערובת נעשה בחינת השיתוף מדת הרחמים והיה הבריאה בעשרה מאמרות, ליתן שכר ועונש כדאיתא במשנה (אבות שם)". (ראש השנה תרמ"ב).
האדמו"ר מגור פותח בפסקא זו כיוון חדש ומהפכני בהבנת סיפורי הבריאה.
הסיפור הראשון הפותח במילה בְּרֵאשִׁית, מתאר את העולם כפי שהיה יכול להיברא לפני חטאו של אדם הראשון, ואח"כ כפי שהוא נברא בפועל, בגלל ההכרח לשתף את מידת הרחמים, כפי שיבואר בהמשך.
מצד אחד, בְּרֵאשִׁית הוא מאמר כמבואר בסוגיא במסכת ראש השנה:
"הני עשרה מלכיות כנגד מי? ... רבי יוחנן אמר: כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם (בראש השנה – רש"י). הי נינהו (מי הם המאמרות?) - ויאמר (הביטוי וַיֹּאמֶר הוא המאמר) – (מקשה הגמרא והרי הביטוי) וַיֹּאמֶר דבראשית (בסיפור הבריאה הראשון, מופיע רק) תשעה הוו! (תשע פעמים) – (ומתרצת) בְּרֵאשִׁית נמי מאמר הוא, דכתיב בִּדְבַר יְקֹוָק שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם: (תהילים ל"ג ו) (ואף על גב דלא כתיב ביה ויאמר יהי שמים - כמאן דכתיב דמי, דבאמירה נמי איברי ולא בידים – רש"י)" (דף לב ע"א).
מצד שני, הוא עומד בפני עצמו ולכן הוא מופיע כביטוי אחר, גם אם יש לו את אותה משמעות, בְּרֵאשִׁית בָּרָא = מאמר - וַיֹּאמֶר. לכן, מסביר השפת אמת כי הביטוי בְּרֵאשִׁית כולל בתוכו את כל עשרת המאמרות – "והוא כולל כולן".
תירוצו של האדמו"ר פותח פתח להבנה חדשה של המשנה במסכת אבות:
"בעשרה מאמרות נברא העולם ומה תלמוד לומר והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות" (פרק ה מ"א).
המשנה איננה מסבירה מתי ומהיכן הגיע החשש מפני הרשעים, שגרם לכך שהעולם נברא בעשרה מאמרות, ולא במאמר אחד שמאחד את כולם בְּרֵאשִׁית. לכן השפת אמת מסביר, שהעולם בו אנו חיים, בעולם העשייה, איננו מתואר בסיפור הראשון, הוא מתואר בסיפור השני. למי שנברא בצלם אלקים אין בחירה וממילא אין שכר ועונש! רק למי שנוצר מעפר מן האדמה יש בחירה, ולכן הוא מקבל שכר על הבחירות הנכונות, וממילא יש בו גם רשעים שאינם מקבלים שכר אלא נפרעים מהם, ח"ו. אומנם, בפוטנציאל, הרשעים כבר נמצאים ביום הראשון, ולכן האור של היום הראשון נגנז כדי שהם לא ישתמשו בו. הוא יחזור רק לעתיד לבא, בזמן התיקון (הרחבת דברים תוכלו למצוא בספרי 'צפנת שמואל' – מלכות דוד בפרק המבוא, תחת הכותרת מה בין שאול לדוד).
לפיכך, עולם המעשה הוא תוצאה של עשרה מאמרות. תיקון הפירוד שנוצר מכך הוא בתשובה = מידת הרחמים, המחזקת את האחדות. השופר בראש השנה רומז לכל אחד לשאוף לתקן את הרצון ל'תיקון העולם', הדרך היא האחדות, התקיעה הפשוטה לפני, והתקיעה הפשוטה אחרי, שמאחות את השברים.
נסיים בתפילה לבורא עולם שישלח נחמה למשפחות, רפואה שלמה לפצועים ושחרור מהיר לחטופים.
נהלל את כוחות הביטחון הגיבורים ונתפלל לקב"ה שישמור צאתם ובואם ויעזרם בהשלמת משימותיהם.
נציין לשבח את רוח ההתנדבות של מגזרים רבים, שפועלים באחדות שכם אל שכם, ותורמים רבות לרומם את רוח העם ולגלות את רצונו ושאיפותיו, לפעול תמיד ברוח כל ישראל ערבים זה לזה. באחדותנו ננצח
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
פסח שני
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך עושים קידוש?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
