כח מעשיו הגיד לעמו | הרב דוד דב לבנון | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש בראשית
בראשית

קטגוריה משנית

149

13 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

מדוע פתח בבראשית
רש"י כדרכו בכל חומש מחמישה חומשי תורה, פותח בשבחן של ישראל, ומראה איך הוא רמוז בתחילת כל ספר, גם כאן בתחילת ספר בראשית בוחר רש"י במדרש על זכותנו על ארץ ישראל, ועל שבחם של ישראל 1 :
"בראשית - אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל [את] התורה אלא (שמות יב ב) מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו [בה] ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום (תהלים קיא ו) כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו:"
"בראשית ברא - אין המקרא הזה אומר אלא דרשני, כמו שדרשוהו רבותינו ז"ל בשביל התורה שנקראת (משלי ח כב) ראשית דרכו, ובשביל ישראל שנקראו (ירמיה ב ג) ראשית תבואתו".
קושיית רש"י מדוע פתח בבראשית ולא ב"החודש הזה לכם", נובעת מן ההנחה שמטרת התורה היא ללמד את מצוות התורה, כי "תורה" משמעותה "הוראה", ותשובתו מלמדת שזכותנו על ארץ ישראל חשובה כתורה, ואפילו ראויה להיכתב בתחילת התורה לפני כתיבת מצוותיה.
חשיבותה של ארץ ישראל, והיותה מקום מתאים לעם ישראל, מבוארת בהרחבה ברמב"ן ויקרא (פרשת אחרי מות) פרק י"ח פסוק כ"ה, בחרתי רק בקטע המלמד על חשיבות הארץ לקיום מצוות התורה: וז"ל:
"והנה הכתוב שאמר (דברים יא יז) ואבדתם מהרה ושמתם את דברי אלה וגו', אינו מחייב בגלות אלא בחובת הגוף כתפילין ומזוזות, ופירשו בהן כדי שלא יהו חדשים עלינו כשנחזור לארץ, כי עיקר כל המצות ליושבים בארץ ה' . ולפיכך אמרו בספרי (ראה פ), וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות (דברים יא לא לב), ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה, וכך הוא בתוספתא דע"ז (פ"ה ה"ב). וזו היא מחשבת הרשעים (סנהדרין קה א) שהיו אומרים ליחזקאל, רבינו יחזקאל עבד שמכרו רבו יש עליו כלום, שנאמר (יחזקאל כ לב) והעולה על רוחכם היה לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה כגוים כמשפחות האדמה לשרת עץ ואבן:"
החידוש הגדול בדבריו שקיום המצוות בשלמות הוא רק בארץ, וזה כולל גם מצוות התלויות בגוף, ומה שאנו חייבים לקיים בחו"ל הוא משום "הציבי לך ציונים", כדי שנזכור לקיימם כשנחזור לארץ.
הקושיות על פירוש רש"י
עתה נעמוד על דברי רש"י על טענת אומות העולם והתשובה להם על זכותנו על ארץ ישראל, ועולות בהסברו כמה קושיות:
א. מי הם אלה שטוענים נגדנו "לסטים אתם"? לכאורה הכנענים שניזוקו מן הכבוש, אולם לפי רש"י טענה זו נשמעת מפי "אומות העולם", וצריך להבין מדוע רש"י אומר זאת?
ב. תופעה של כבוש ארצות הייתה מקובלת במיוחד בתקופה ההיא, תקופת העולם העתיק, עמים כבשו ארצות והתיישבו בהם, ולא מצאנו שטענו כנגדם "ליסטים אתם", ולמה כלפינו דווקא הם באים בטענה כזאת?
ג. גם בתורה מצאנו שכבוש מהווה "קנין", ומי שקונה קרקע ממלך שכבש הרי היא שלו. ולכן הותר לנו לכבוש חלקים מארץ עמון ומואב לאחר שסיחון כבש אותם מהם, ועל כך אמרו חז"ל "עמון ומואב טהרו בסיחון" 2 .
למרות האמור לעיל שכבוש מלחמה מהווה קנין, אפשר שאין זה פוטר את הכובש מטענה מוסרית כנגדו, אם כבש ללא הצדקה.
ד. כמה שקרית היא הטענה כלפינו "לסטים אתם", שכן לפי רש"י הכנענים כבשו את הארץ משם בן נח 3 , ואם כן הם הגזלנים ועליהם להשיב גזלה לבעליה. הרמב"ן מביא מדרש שאכן זו התשובה לטענתם לסטים אתם:
"מפני ז' אומות שלא יהיו מונין את ישראל ואומרים להם הלא אומה של בזיזות אתם, וישראל משיבין להם, ואתם הלא בזוזה היא בידכם , הלא כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם (דברים ב כג), וכו' "
ה. לפי הרמב"ן הקב"ה במכוון נתן את הארץ למשמרת לכנען, בגלל שהוא נתקלל להיות "עבד", ומה שקנה עבד קנה רבו, וזו הייתה עצת ה' לתת לו את הארץ למשמרת עד שעם ישראל ירשו את הארץ 4 , כדי שלא תהיה אומה בארץ ישראל שתוכל לטעון בעלות על הארץ.
ו. התשובה שנותן רש"י לטענת האומות לסטים אתם: "כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו:"
צריך להבין איך אנו יודעים ש"ברצונו נתנה להם", האם בגלל שהם כבשו את הארץ, והאם "ברצונו נתנה לנו" זה בגלל שאנו כבשנו את הארץ מהכנענים, אם כן לפי זה כל גזלן יתרץ ויאמר שזכה בדין והוכחה לכך שהצליח לחטוף את הגזלה!?
קושית הרמב"ן על רש"י ותשובתו
רמב"ן מקשה על רש"י מעיקרא מה השאלה מדוע פתח בבראשית:
"ויש לשאול בה, כי צורך גדול הוא להתחיל התורה בבראשית ברא א-להים, כי הוא שורש האמונה, ושאינו מאמין בזה וחושב שהעולם קדמון, הוא כופר בעיקר ואין לו תורה כלל.
והתשובה, מפני שמעשה בראשית סוד עמוק אינו מובן מן המקראות, ולא יוודע על בוריו אלא מפי הקבלה עד משה רבינו מפי הגבורה, ויודעיו חייבין להסתיר אותו, לכך אמר רבי יצחק שאין להתחלת התורה צורך בבראשית ברא, והספור במה שנברא ביום ראשון ומה נעשה ביום שני ושאר הימים, והאריכות ביצירת אדם וחוה, וחטאם וענשם, וספור גן עדן וגרוש אדם ממנו, כי כל זה לא יובן בינה שלימה מן הכתובים, וכל שכן ספור דור המבול והפלגה, שאין הצורך בהם גדול, ויספיק לאנשי התורה בלעדי הכתובים האלה, ויאמינו בכלל בנזכר להם בעשרת הדברות (שמות כ יא) כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי, ותשאר הידיעה ליחידים שבהם הלכה למשה מסיני עם התורה שבעל פה:"
הרמב"ן מיישב שלצורך אמונתנו שהעולם אינו קדמון ויש בורא לעולם לא היה צורך לפתוח בבראשית, מפני שבעשרת הדברות נאמר שהקב"ה ברא את העולם, והפרוט של הבריאה בספר בראשית אינו מוסיף באמונה, כי מעשה בראשית הוא סוד נעלם ונודע ליחידי סגולה והיה יכול להישאר בתורה שבעל פה.
בהמשך הרמב"ן מתייחס לתשובת רש"י, ויש בדבריו כיוון להבנת דבריו כפי שנביא להלן.
דרישת האומות מעם ישראל להוכיח את היותו עם הנבחר הראוי לרשת את הארץ
תחילה נראה להעיר, שטענת "לסטים אתם" לא נזכרת בספר יהושע, ולא ידוע לנו שנאמרה אז ע"י האומות, וכמו כן, כשעלו לארץ לאחר גלות ראשונה בעליית עזרא, לא נטענה טענה זו, אדרבה הם עלו לארץ בהצהרת כורש שהכיר בזכותנו על הארץ. משום כך נראה שדברי רש"י נאמרו ברוח הקודש לזמננו, שאנו מתמודדים עם שאלה זו עם אומות העולם. ואולי הדברים נאמרו כלפינו, להבהיר לנו את צדקת זכותנו על הארץ, כפי שנאמר "כח מעשיו הגיד לעמו" לעמו דיקא.
נראה שכל מה שהקשנו לעיל, שכך היה מקובל לכבוש, ושהכנענים בעצמם גזלנים שכבשו את הארץ מבני שם, אינה תופסת בעיני אומות העולם כלפינו, מפני שהם דורשים מאתנו להיות מוסריים יותר מכל האומות. ועיני כל העולם נשואות אלינו לראות איך נתנהג ואם אנו ראויים להיקרא העם הנבחר, ולכן אנו מוצאים שאת טענה כלפינו טוענים לא רק יושבי הארץ, אלא כלל אומות העולם, ולפי זה צריך להבין מה היא עומק התשובה שאנו עונים להם: "כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו:"
הרמב"ן מסביר את הצורך בספר בראשית לפי רש"י
"ונתן רבי יצחק טעם לזה, כי התחילה התורה בבראשית ברא א-להים וספור כל ענין היצירה עד בריאת אדם, ושהמשילו במעשה ידיו וכל שת תחת רגליו, וגן עדן שהוא מבחר המקומות הנבראים בעולם הזה נעשה מכון לשבתו, עד שגירש אותו חטאו משם, ואנשי דור המבול בחטאם גורשו מן העולם כולו, והצדיק בהם לבדו נמלט הוא ובניו, וזרעם חטאם גרם להם להפיצם במקומות ולזרותם בארצות, ותפשו להם המקומות למשפחותם בגוייהם כפי שנזדמן להם:
אם כן ראוי הוא, כאשר יוסיף הגוי לחטוא, שיאבד ממקומו ויבוא גוי אחר לרשת את ארצו, כי כן הוא משפט הא-להים בארץ מעולם, וכל שכן עם המסופר בכתוב כי כנען מקולל ונמכר לעבד עולם (להלן ט כז), ואינו ראוי שיירש מבחר מקומות היישוב, אבל יירשוה עבדי ה' זרע אוהבו, כענין שכתוב (תהלים קה מד) ויתן להם ארצות גוים ועמל לאומים יירשו בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו. כלומר, שגירש משם מורדיו, והשכין בו עובדיו, שידעו כי בעבודתו ינחלוה, ואם יחטאו לו תקיא אותם הארץ, כאשר קאה את הגוי אשר לפניהם:"
מפרש הרמב"ן כי כל האריכות הזאת של הבריאה באה כדי ללמד שהאדם הוא בחיר הבריאה, ולכן הקב"ה הניחו בגן עדן, וכיון שחטא גורש מגן עדן. וכן דור המבול בחטאם גורשו מן העולם כולו ונשארו נח ובניו, ומזה נבין שכנען המקולל אינו ראוי לרשת את הארץ שהיא נבחרת המקומות, אלא זרע עבדיו. וגם הם אם יחטאו תקיא הארץ אותם.
לכאורה קשה, הרמב"ן הסביר את הצורך בפרשת בראשית ופרשת נח וסיפור דור המבול, אולם הוא לא הסביר מדוע היה צורך בהמשך ספר בראשית עד החודש הזה לכם.
זאת ועוד, הרמב"ן מסביר מדוע ארץ ישראל אינה ראויה לכנען המקולל, אלא ראויה לישראל זרע עבדיו, אבל לא הזכיר את הבטחת ה' לאבות להנחיל לנו את הארץ, כפי שלמדנו מפרשת לך לך שאברהם אבינו נשלח לארץ, וכשהגיע לשם הקב"ה נגלה אליו, והבטיח לו אותה, וכן כרת עמו ברית לתת לו את הארץ בברית בין הבתרים. וכל מה שהסביר הוא, שבצדקתם ירשו ארץ, "ויתן להם ארצות גוים ועמל לאומים יירשו בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו", ואם יחטאו יגורשו מן הארץ. מדוע לא הזכיר את הבטחת הארץ לישראל?
ספר בראשית מוכיח את בחירת ישראל וזכותם על ארץ ישראל מכוח ההבטחה ומכוח מעשיהם
נראה שהרמב"ן במכוון לא הזכיר את הבטחת ארץ ישראל לאבות שזרעם ירשו את הארץ, אלא את התופעה שארץ ישראל קולטת את הצדיקים ופולטת ממנה את הרשעים, וכמו שאדם חטא וגורש מגן עדן, כך הכנענים גורשו מהארץ שלא היו ראויים לה. וכנ"ל דור המבול גורש מן העולם בגלל חטאם, כדי להוכיח את בחירת ישראל, ולא לסמוך רק על הבטחת ה' לאבות. ונראה שבכך מיושב מדוע יש צורך בכל ספר בראשית להוכיח זאת, כי כל הספר על פרשיותיו באים להוכיח את בחירת האבות וזרעם אחריהם לרשת את הארץ.
וזה החל באברהם אבינו ששמע את צווי ה' לך לך אל הארץ אשר אראך ובחר בארץ ישראל והוכיח שהוא מבין את ערכה של הארץ. הנצי"ב אומר שלאחר המבול כולם פנו ללכת לארץ כנען אולם הם נעצרו בשנער ובנו שם מגדל שראשו בשמים כדי לכפור בקב"ה. הם ידעו מעלת ארץ ישראל אולם "בנוסעם מקדם" העדיפו להתרחק מקדמונו של עולם ומארץ ישראל. רק אברהם המשיך בדרכו לארץ וזה מראה שהוא שייך אליה. אח"כ למדנו איך לוט חמד לרשת את הארץ, אולם כאשר לוט בחר בסדום הוכיח שהוא לא שייך לארץ ישראל וכך נדחה מהארץ. וכן ישמעאל רצה לרשת את הארץ והיה מצחק עם יצחק ויורה חיצים עליו במטרה להרגו, ולכן גורש מבית אברהם והוכח בעליל שהוא לא מתאים לרשת את הארץ. אחר כך עשו הבכור רצה לקבל את ברכת הארץ ולרשת אותה, אולם התגלה כרשע שאינו ראוי לרשת אותה, ויעקב זכה בברכות שבתוכן ברכת הארץ, ומכל הפרשה למדנו שעשו לא היה ראוי לברכות, ובסופו של דבר הודה ליעקב על הברכות וויתר על הארץ, וכך הוכח שהארץ הנבחרת ראויה להינתן לזרע ישראל העם הנבחר.
המוסריות בכבוש הארץ מידי הכנענים יושביה
והנה למרות האמור לעיל, על ההוכחה בפועל שישראל העם הנבחר שהארץ ראויה להם, כל עוד לא מלאה סאתם של עמי כנען בחטא, לא הותר לנו לכבוש אותם, כפי שנאמר בברית בין הבתרים, בראשית (פרשת לך לך) פרק טו פסוק יג – יח:
"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה: וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל: וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה: וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה : וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וַעֲלָטָה הָיָה וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה: בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת:"
כלומר כל עוד לא שלם עוון האמורי לא הותר לנו לכבוש אותה מידם. וכך אומר אור החיים בראשית (פרשת לך לך) פרק טו פסוק טז
"אכן כוונת הכתוב היא על דרך אומרם ז"ל במסכת ברכות (ז ב) פרק ראשון בפסוק (חבקוק א) כבלע רשע צדיק ממנו צדיק ממנו בולע צדיק גמור אינו בולע ע"כ. פירוש כי אם יהיה רשע עדיין יש בידו קצת זכות ויבא צדיק שרובו זכיות להתגרות בו אין כח בצדיק לאבדו כי עדיין יש לרשע להשתלם זכות הנשאר לו בעולם הזה והרשע יתנקם מהצדיק להיות שיש ביד הצדיק מהתיעוב שאינו צדיק גמור, אבל כשיהיה גמור הגם שישאר לרשע חלק מהטוב יופקע כלילתו, וכן אם יהיה הרשע מוחלט ונגמר דינו למות בכל עושה ה' שליחותו לאבדו וכל הקודם בו זכה ואפילו אינו צדיק גמור יכול לאבדו מן העולם:
והנה בצאת ישראל ממצרים וכששלחו המרגלים היו במדרגת צדיקים גמורים... ולזה כשיצאו ממצרים וקבלו התורה נתרצה האל שיכנסו לארץ תכף ומיד ויקחו את ארצו כי יתגרו בהם ויתקנאו בעושי רשעה, מה שאין כן אחר עון מרגלים נכנסו בגדר צדיק ממנו לזה איחר ה' עד תום כל הדור וביני ביני ישלים עון האמורי, ואם לא היה טעם שלימות עון האמורי היו בניו נכנסים תיכף ומיד ועונם יפרעו בעונשים אחרים כאשר ישפוט השופט בצדק:"
וכך נאמר בדברים (פרשת עקב) פרק ט פסוק ד – ו:
"אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ בַּהֲדֹף ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֹתָם מִלְּפָנֶיךָ לֵאמֹר בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי ה' לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וּבְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ: לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְיֹשֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' אֱ-לֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב: וְיָדַעְתָּ כִּי לֹא בְצִדְקָתְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אָתָּה:"
מפרש אור החיים הק':
"כי ברשעת וגו' ולמען וגו' אשר נשבע וגו'. ולא הספיק באחת מהנה, כי בלא רשעת הגוים לא היה ה' מורישם שלא על פי המשפט, וברשעת לבד אין ראויים ישראל ליטול ארצם. או אפשר כי פירוש מורישם הוא מאבדם ולזה צריך רשע שזולת הרשע לא הי' ה' גוזר עליהם (לקמן כ' ט"ז) לא תחיה כל נשמה:"
המלחמה מותרת לאחר הקריאה לשלום
ובנוסף לכל האמור לעיל על רשעת הגויים, לא היינו עושים עמם מלחמה אם היו משלימים עמנו. וכך פסק הרמב"ם הלכות מלכים פרק ו:
הלכה א: אין עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראין לו שלום אחד מלחמת הרשות ואחד מלחמת מצוה, שנאמר כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום, אם השלימו וקבלו שבע מצות שנצטוו בני נח עליהן אין הורגין מהן נשמה והרי הן למס, שנאמר יהיו לך למס ועבדוך,
הלכה ד: ואם לא השלימו או שהשלימו ולא קבלו שבע מצות, עושין עמהם מלחמה... וכן הוא אומר בעמלק תמחה את זכר עמלק, ומנין שאינו מדבר אלא באלו שלא השלימו שנאמר לא היתה עיר אשר השלימה אל בני ישראל בלתי החוי יושבי גבעון את הכל לקחו במלחמה כי מאת ה' היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם, מכלל ששלחו להם לשלום ולא קבלו.
בהתאם לכך יהושע שבא לכבוש את הארץ נתן לעמי כנען שלוש אפשרויות:
הלכה ה: שלשה כתבים שלח יהושע עד שלא נכנס לארץ, הראשון שלח להם מי שרוצה לברוח יברח, וחזר ושלח מי שרוצה להשלים ישלים, וחזר ושלח מי שרוצה לעשות מלחמה יעשה,
חז"ל אומרים שהגרגשי פנה והלך לו מן הארץ וקבל בתמורה ארץ טובה באפריקה, אבל שאר עמי כנען בחרו לעשות מלחמה ונוצחו, אם היו משלימים עמנו היו מקבלים בארץ זכויות של גר תושב. וכך הוכח שארץ ישראל ניתנה לנו ברצון ה', ובגלל היותנו ראויים לרשת את הארץ.
ההוכחה שהארץ של עם ישראל נמשכת עד היום
גם היום המציאות הוכיחה את הקשר שלנו אל הארץ. לא היה בארץ שלטון אחר מאז החורבן כאלפיים שנות גלות, ואין זה אלא שארץ ישראל שמרה לנו אמונים ולא קבלה בה שלטון עם אחר, וכדברי רמב"ן ויקרא (פרשת בחקותי) פרק כ"ו פסוק ט"ז:
"וכן מה שאמר בכאן (בפסוק לב) ושממו עליה אויביכם, היא בשורה טובה מבשרת בכל הגליות שאין ארצנו מקבלת את אויבינו, וגם זו ראיה גדולה והבטחה לנו, כי לא תמצא בכל הישוב ארץ אשר היא טובה ורחבה ואשר היתה נושבת מעולם והיא חרבה כמוה, כי מאז יצאנו ממנה לא קבלה אומה ולשון, וכולם משתדלים להושיבה ואין לאל ידם:"
האומות הכירו בזכותנו על ארץ ישראל, וגם לאחר שחזרו בהם והחלטת האו"ם חלקה את הארץ בינינו לבין הערבים שישבו בה, הם לא הסכימו לכך ועשו עמנו מלחמה ונוצחו, עתה אין להם כל טענה על חוסר מוסריות כלפיהם. וכך היה במלחמה שירדן פתחה עמנו ובעקבותיה כבשנו את יהודה ושומרון חלקי ארצנו.
המהר"ל אומר שמהביטוי "גלות" אנו למדים שתהיה גאולה, כי אין זה טבעי לעם ישראל לא להיות בארצו ולכן מובטח להם שישובו לארצם. כפי שהטיחה התורה דברים (פרשת נצבים) פרק ל :
"וְשָׁב ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ שָׁמָּה: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ: וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ:"
היכן הוא גן עדן עלי אדמות
שפת אמת מדייק מזה שהתורה אומרת שהקב"ה העמיד את הכרובים והחרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים, ואי אפשר להיכנס לגן עדן, משמע שגן עדן הוא מקום שקיים גם עתה, אלא שיש שומרים על הדרך להיכנס אליו. ואם זוכים להתגבר על השומרים האלו אפשר לזכות להיכנס לגן עדן. מה רומז לנו שפת אמת?
נראה שגן עדן יכול להתגלות בארץ ישראל, שעתידה לגדל אילנות שיצמיחו גלוסקאות וכלי מילת כמו שהיה בגן עדן.
רמז לכך שגן עדן נמצא בארץ ישראל מהפסוקים שמציינים את מקום גן עדן, בראשית (פרשת בראשית) פרק ב פסוק י – טו:
"וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים: שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב: וּזֲהַב הָאָרֶץ הַהִוא טוֹב שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם: וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן הוּא הַסּוֹבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ: וְשֵׁם הַנָּהָר הַשְּׁלִישִׁי חִדֶּקֶל הוּא הַהֹלֵךְ קִדְמַת אַשּׁוּר וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת: וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ:"
והרי ארץ ישראל נמצאת בין הנהרות פרת ונחל מצרים, ויש אומרים שהנילוס שהוא מזוהה כגיחון הוא נחל מצרים, ולפי זה גן עדן יכול להיות ארץ ישראל.
וכך נקראת ארץ ישראל גן עדן בספר יחזקאל פרק כח פסוק יג – טו:
"בְּעֵדֶן גַּן אֱ-לֹהִים הָיִיתָ כָּל אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה סַפִּיר נֹפֶךְ וּבָרְקַת וְזָהָב מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ: אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח הַסּוֹכֵךְ וּנְתַתִּיךָ בְּהַר קֹדֶשׁ אֱ-לֹהִים הָיִיתָ בְּתוֹךְ אַבְנֵי אֵשׁ הִתְהַלָּכְתָּ: תָּמִים אַתָּה בִּדְרָכֶיךָ מִיּוֹם הִבָּרְאָךְ עַד נִמְצָא עַוְלָתָה בָּךְ:
הקב"ה הניח את האדם בגן עדן לעובדה ולשמרה, ונאמר במדרש בראשית רבה (וילנא) (פרשת בראשית) פרשה טז סימן ה:
"ויניחהו נתן לו מצות שבת, כמה דאת אמר (שמות כ) וינח ביום השביעי, לעבדה, ששת ימים תעבוד, ולשמרה (דברים ה) שמור את יום השבת לקדשו, דבר אחר לעבדה ולשמרה אלו הקרבנות שנאמר (שמות ג) תעבדון את האלהים, וכתיב (במדבר כח) תשמרו להקריב לי במועדו".
פרקי דרבי אליעזר פרק יב:
"וּמַהוּ לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ, אֶלָּא לַעֲסֹק בְּדִבְרֵי תוֹרָה וְלִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים. וְאֵין עֵץ הַחַיִּים אֶלָא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר [משלי ג, יח] עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ.".
וכך הניח הקב"ה אותנו בארץ ישראל לעובדה ולשומרה: במצוות, בלמוד תורה ובעבודת הקורבנות. כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים". וכאשר חטאנו, גלינו מארצנו, ובאו שלושת השבועות האוסרות עלינו לעלות בחומה ולכבוש את הארץ "עד שתחפץ", השבועות גרמו לכך שיהיה קשה לחזור לארץ ישראל, והן בבחינת הכרובים עם חרב המתהפכת השומרת שלא יכנסו לגן עדן, לפי רש"י הכרובים הם מלאכי חבלה, נראה שהם אויבי ישראל שנלחמים עמנו, והם שמנעו מאתנו לעלות לארץ. עד שברוך ה' זכינו בימינו לקבוץ גלויות בארץ ישראל, והוכח שסרה אימת השבועות כי בא מועד, ושמענו קול מבשר ואומר "הגיע זמן גאולתכם", ואנו מצפים לזמן שנוכל לבנות את בית המקדש ולגלות את ארון הקודש עץ החיים והכרובים המגינים עליו, והשכינה תשכון בתוכנו במהרה בימינו אמן.

^ 1.סוף התורה נעוץ בתחילתה, התורה מסיימת "לעיני כל ישראל", שרומז לשבחם של ישראל שמשה שבר את הלוחות למענם. ופותחת בשבחם של ישראל, וכן נאמר בסוף התורה לפני ספור מות משה "אשרך ישראל מי כמוך עם נושע בה' מגן עזרך וחרב גאותך ואתה על במותמו תדרוך" הבטחה לכבוש הארת, והתורה לפי רש"י פותחת בזכותנו לכבוש את הארץ.
^ 2.ואע"פ שקרקע אינה נגזלת, ויאוש בעלים אינו מועיל בקרקע, אבל מצאנו שאם שם בעלים ראשונים השתקע מהקרקע קנה לאחר יאוש בעלים, ולכן בכבוש מלחמה שהבעלים מתייאשים והשתקע שם הבעלים מן הקרקע זכה הכובש בקרקע (פני יהושע), עיין עוד בספר "לאור ההלכה" פרק המלחמה, של הרב שלמה יוסף זוין זצ"ל.
^ 3."וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ:" ופירש רש"י : "והכנעני אז בארץ - היה הולך וכובש את ארץ ישראל מזרעו של שם, שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבניו, שנאמר (בראשית יד יח) ומלכי צדק מלך שלם, לפיכך (פסוק ז) ויאמר ה' אל אברהם לזרעך אתן את הארץ הזאת, עתיד אני להחזירה לבניך שהם מזרעו של שם:"
^ 4.וכך מסביר רמב"ן מדוע הקב"ה נתנה לכנען : "ודע כי ארץ כנען לגבולותיה מאז היתה לגוי היא ראויה לישראל והיא חבל נחלתם, כמו שנאמר (דברים לב ח) בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבולות עמים למספר בני ישראל, אבל נתנה הקדוש ברוך הוא בעת הפלגה לכנען, מפני היותו עבד לשמור אותה לישראל, כאדם שמפקיד נכסי בן האדון לעבדו עד שיגדל ויזכה בנכסים וגם בעבד. ועוד אבאר בעזרת האל יתעלה (דברים ב כג):"

בראשית

הרב דוד דב לבנון

ראש בית הדין הרבני באשקלון, רב בית הכנסת "קהילת נעם" בקרית משה, ירושלים.

מחיית עמלק
כבדות הידים במלחמת עמלק
זכור תשס"ה
חיי שרה
עבד משכיל
כסלו תשפ"ג
ויחי
מלכות מהי?
לפרשת ויחי
פרשת ויחי תשס"א
ויגש
בין יוסף לאחיו
לפרשת ויגש
ויגש תשס"א

בראשית

4 דק'
בראשית
"ויתעצב אל לבו"
הרב אביחי קצין | אור לכג' תשרי תשס"ט
בראשית
העולם המושלם שלפני החטא
"קול צופייך" - גיליון 376
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשרי תשס"ז
בראשית
ההמצאה הגדולה ביותר
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשע"ג
4 דק'
בראשית
שכר לאומות העולם?
הרב אביחי קצין | כ"ג תשרי תש"ע

בראשית

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
שאר תפילות היום
זמני תפילת ערבית
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב ש. יוסף וייצן
הרב יהושע שפירא
הרב אורי שרקי
הרב ינון גרוסברג
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרב יוסף צבי רימון

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו

עוד שיעורים

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש

בית המדרש

"ויתעצב אל לבו"

העולם המושלם שלפני החטא

ההמצאה הגדולה ביותר

שכר לאומות העולם?

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרשת בראשית

הרב דוד דב לבנון

כבדות הידים במלחמת עמלק

עבד משכיל

מלכות מהי?

לפרשת ויחי

בין יוסף לאחיו

לפרשת ויגש

"ויתעצב אל לבו"

העולם המושלם שלפני החטא

"קול צופייך" - גיליון 376

ההמצאה הגדולה ביותר

שכר לאומות העולם?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

האם מותר לקנות בבלאק פריידי?

מה המשמעות הנחת תפילין?

האם מותר לפנות למקובלים?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

שימוש בתנור אחד לחלב ובשר

איך מותר לנקות בגדים בשבת?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

הלכות שילוח הקן

מה לומדים מפרה אדומה

רעיונות לפרשת חוקת

זמני תפילת ערבית

יסוד ועיקר העבודה הרוחנית

דרך הקודש ג' פסקה ה-ו

לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון

גבולות המחנה

העבודה - תפקיד האדם בעולם

קרוב אליך – חקת

עלון מספר 606

עלון מספר 606

לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון

מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי

למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?

לא טרגדיה, צמיחה

גבולות המחנה

העבודה - תפקיד האדם בעולם

פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת

יסוד ועיקר העבודה הרוחנית

דרך הקודש ג' פסקה ה-ו

גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים

מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'

יסודות דיני הקדשות

החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם

אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח

ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

דיבור לסלע או הכאתו

ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים

פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם

בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית

נפילת אפיים - הלכות ומנהגים

קדושת הכוהנים והיחס אליהם

סוד פרה אדומה ושירת הבאר

מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה

מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'

הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש