ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

המבול והברית הירוקה ;">

דף הבית בית מדרש פרשת השבוע חומש בראשית נח Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

חשוון תשס"ז

המבול והברית הירוקה


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל

הירוקים
חסידים (ר' שפת אמת ויצא תרל"ט) פירשו את המשנה במסכת אבות (ד', ג') האומרת ''אַל תְּהִי בָז לְכָל אָדָם, וְאַל תְּהִי מַפְלִיג לְכָל דָּבָר, שֶׁאֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה וְאֵין לְךָ דָבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם' שהמלה 'מקום' כוונתה שאין דבר שאין בו נקודה אלוקית, (משורש 'ויפגע במקום'), שלכן אין לזלזל באדם או בדבר כלשהו כי הופעה אלוקית מסויימת יש בו.

אם נכון הדבר לגבי 'כל אדם' או 'כל דבר' כל שכן נכון הוא לגבי ציבורים או תנועות בינלאומיות.
נכון, אסור להתלהב בתמימות מדברים שאינם על פי תורה אבל צריכה להיות גם זהירות מהסתייגות גורפת מתנועות שיש בהן צדק או מוסריות על אף שהן חיצוניות ליהדות - שהרי 'אין לך דבר שאין לו מקום'.

אחת מן התנועות המוסריות הללו היא תנועת 'הירוקים'. כן, אלו ש'משגעים' את העולם על הפגיעה באוזון, מתריעים על הידלדלות מקורות המים המתוקים עקב זיהומים, מזהירים מפני ירידת איכות החמצן עקב כריתת יערות פראית, מאיימים שבעלי חיים נדירים בים, באויר וביבשה הולכים ונכחדים ומסתובבים לאורך החופים בעולם ומסמנים מפעלים שמרוקנים את התשפוכת המזוהמת שלהם לאוקיינוסים ולמימות.

על פרשת הבריאה אמרו חז"ל במדרש: 'ראה את מעשה האלהים כי מי יוכל לתקן את אשר עיותו' - בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך' (קהלת רבה פרשה ז פסקה יט)

נכון, זיהויים הפוליטי של הירוקים הללו הוא עם השמאל הבינלאומי בעל הגוון האלים, האנרכיסטי מהפכני משהו, אבל נראה בהחלט שהם פועלים כך באופן של 'לעומת זה' כנגד הגופים החזקים וההרסניים, שמפני שהם כאלו פעילויות מעודנות לא יאיימו עליהם ולא יחלחלו לדעת הקהל הבינלאומית.

והנה המדרש הנ"ל מבטא את האחריות של האדם על עולמו של הקב"ה, כמו גם את ההבנה האלוקית שהפקדת העולם בידי האדם עלולה להסתיים לא טוב - 'תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך'!

לכן, אם מבעלי עוצמות קלקליות (לא, זו לא טעות...) איננו מצפים לשמור על עולמו הנפלא של הקב"ה עדיין את עצמנו לפחות אנו חייבים לשאול - האם אנו פטורים מכך, ולו ממחאה נגד הרס וחורבן המסכנים את עולמנו עד כדי שואה אקולוגית - והפעם מעשה ידינו ותוצרת הקידמה המבורכת של האדם שהתמלא מעץ הדעת, טוב ורע.

אכן, סופה של פרשת בראשית מבטא את התגשמות החשש ואת ההשלכות האיומות של הדבר על הטבע: 'וַיַּרְא ה' כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם: וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ: וַיֹּאמֶר ה' אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם: וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה' '.

אחרי המבול - ברית כפול שש

לאחר יציאתם של נח ומשפחתו וכל החי שבתיבה אל העולם שנטהר במקוה אוניברסאלי כורת הקב"ה עם האדם ועם הטבע ברית. ברית כפול שש! בתוך עשרה פסוקים בפרק ט' חוזר הקב"ה ומדגיש את בריתו לא רק עם האדם אלא 'בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה', כך, עם כל החי, חזור והדגש, שוב ושוב - שש פעמים.

מה פשר התחייבות חוזרת ונשנית זו שבין הקב"ה לבין האדם אנו מבינים - 'וְלֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר', אבל כל כך תפיסת המקום של עולם החי בברית זו - 'לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ' לא ברורה, והדברים קשים בייחוד לאור הכפילות הרבה.

המקום לפתרון השאלה נמצא בסוף פרשת בראשית אותו ציטטנו לעיל.
שם, בעקבות התנהגות האדם נגזרת כליה כוללת כל ישירות עקב התנהגותו. הטבע כולל את האדם והאדם כולל אותו - לכן באה ענישה קולקטיבית.
כעת, הקב"ה מתקן את הדבר ומבטיח לכל החי - לא עוד.

מעתה, כמפורש בפסוקים שטרם הבריתות בפרשתנו - 'שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ', ולא עוד ענישה קולקטיבית! עולם הטבע לא ילקה יותר מיד ה' עקב שפלות המין האנושי.

אכן, בכך ירדה אמנם הענישה הקולקטיבית אבל מאידך גם האחריות הקולקטיבית, התפיסה האחדותית של הבריאה שבראשה הכתר בעל צלם אלוקים, האדם, נסוגה מפני חובת השמירה על הברית הירוקה עם עולם החי.

כאן מתחילה להתפתח הרגישות למוסר אוניברסאלי וזו באה על חשבון תפיסת המציאות כולה בצורתה הגרעינית הבראשיתית, בה חלק האדם יכול היה להכריע את מידת הדין על זולתו.

מאידך, למרות היות החי 'מבוטח' מעתה מנזקי האדם העקיפים - עדין מוטת כנפי הנזק של האדם פרושה ומאיימת על עולם הטבע, אך לא כעונש אלוקי אלא כתוצאה ממגלומניה חסרת ענווה של המין האנושי, וילדותיות חסרת אחריות בניהול העולם עקב תאוה לממון, ממש מתוך תחושה מלאה של הביטוי העממי - 'אחרי המבול'...

ירוק קדוש
איך שבים אל האחריות הכוללת, אל ההתכללות של כל העולם כולו על פי מעשי האדם, איך חוזרים אל גן העדן האבוד, אל תיבת נח בה חיים בשלום אדם וחי?

מרן הרב קוק זצ"ל ראה את הצמחונות כחזון. זה עדין לא - אבל זה עוד יבוא. כמו השלום, לכן קרא לספרון בנושא 'חזון הצמחונות והשלום'.

מבחינה זו, כך הזהיר, הקדמה של האדם את החזון המאוחר תהיה מצג שוא בעל עלות גבוהה.
כאלו כנראה הם הירוקים למיניהם דהאידנא, שכיון שהעולם טרם בשל להתיחסות מכובדת אל המין האנושי באשר הוא - למן היהודים ועד לשבטי הכושים הנטבחים באפריקה בהיקפים של שואה, ממילא התיחסות מתחסדת אל הטבע ואל החי תהיה צביעות מצטעצעת המחפה על כוחנות אלימה, בבחינת 'זובחי אדם - עגלים ישקון' (הושע י"ג).

רק שיבה אל מקור החיים כולם, בכל לב ונפש, בתכנון ובתקשורת ובביצוע, היא שיכולה להשיב את האדם אל ערכי קרבת האלוקים שבגן העדן האבוד, אל גן העדן העתידי, אל השלום העתידי עליו חזה ישעיהו, חזון שמשיח ה' מוכתר לראשו:
"וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ה' רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה': וַהֲרִיחוֹ בְּיִרְאַת ה' וְלֹא לְמַרְאֵה עֵינָיו יִשְׁפּוֹט וְלֹא לְמִשְׁמַע אָזְנָיו יוֹכִיחַ: וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע: וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו: וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם: וּפָרָה וָדֹב תִּרְעֶינָה יַחְדָּו יִרְבְּצוּ יַלְדֵיהֶן וְאַרְיֵה כַּבָּקָר יֹאכַל תֶּבֶן: וְשִׁעֲשַׁע יוֹנֵק עַל חֻר פָּתֶן וְעַל מְאוּרַת צִפְעוֹנִי גָּמוּל יָדוֹ הָדָה: לֹא יָרֵעוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים":

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il