ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- מצוות ישוב וכיבוש הארץ
נראה כי בנוסף לאתגר הביטחוני בדרום ובצפון – גם אתגר ביטחוני מצד ערביי ישראל עומד כעת לפתחנו, במידה רבה יותר מאשר בעבר. האלוף יצחק בריק, אשר תחזיותיו התגשמו לצערנו, מתריע כבר שנים רבות מפני זה ודורש הקמת משמר לאומי של 200 אלף בעלי נשק בכל מקום בארץ כדי להגן מפני אירוע דומה לאירועי שומר החומות, שעלול להיות עוצמתי עוד יותר. לפיכך יש לשוב ולדון בסוגיה חשובה זו מן ההיבט התורני.
גר תושב
ארץ ישראל היא נחלה לעם ישראל, ואנו מצווים שלא לתת לזרים לשלוט בה. יחד עם זאת מותר, ואפילו רצוי, שגויים יחיו בינינו, אם יקיימו את כל התנאים הנדרשים. המושג המקראי וההלכתי הוא "גר תושב", מה שמעמיד את הקבוצה הזאת הן מבחינה לשונית והן מבחינה עקרונית בסמוך לגר צדק.
הראי"ה קוק כתב: "הרבה יותר חופש ויותר גדלות ממה שיש בתיאור של 'שבת גוי' ('שאבעס גוי'), שהוא מושג מדולדל של הגלות, אנו מוצאים דווקא בהאופי של ישיבתנו בארץ בתור עם שליט על ארצו ונדיב ברוחו. וזה הגר התושב אשר בשערינו שלא חדלה תורתנו הקדושה להזכירו בתור אחד מהנספחים לחיינו החברותיים".
יחד עם זאת, בפרשת כי תבוא אנו קוראים: "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמיים לתת מטר ארצך בעיתו ולברך את כל מעשה ידך והלווית גוים רבים ואתה לא תלווה. ונתנך ה' לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה כי תשמע אל מצוות ה' אלוקיך אשר אנוכי מצווך היום לשמור ולעשות". וכשאנו חוטאים – "הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה. הוא ילווך ואתה לא תלוונו, הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב". כלומר, אותו גר תושב עלול להפוך לרועץ, ולשוט בידי הקב"ה להעניש אותנו כשאנו חוטאים.
האתגרים במציאות של גר תושב
בסוגיה זו ישנם כמה אתגרים: ביטחוניים, רוחניים וכלכליים. התורה מגדירה גר תושב במעמד של כפיפות אלינו: "היה אם שלום תענך ופתחה לך והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך".
הפוסקים שעסקו בסוגיה זו טרם הקמת המדינה ולאחריה, עד היום, סוברים כולם בלי יוצא מן הכלל כי מתוך רשימת התנאים לקבלת גר תושב (שמקבל על עצמו לקיים שבע מצוות בני נח), הרי שתנאי בסיסי לגר תושב שעליו אין לוותר בשום אופן הוא שיקבל על עצמו להיות נתין שלנו. גם הרב הרצוג, הרב הראשי לישראל שאחד השיקולים בסברתו המקלה בנושא זה הוא דעת הקהל העולמית והאפשרות לקיים מדינה בתמיכת העולם, נקט שיש לדרוש מחויבות ונאמנות למדינה כדי להיקרא אזרח. הוא מציין כי זוהי דרישה שבוודאי יסכימו לה בעולם, שאף הוא נוהג כך טרם מתן זכות ישיבה למי שאינו בן הלאום, ואצלנו הרי זו מצוות התורה.
הרב צבי יהודה קוק הדגיש וחידד: "צריך לדבר, להסביר, לשכנע ולפעול, כדי למעט השנאה בין יהודים ובין ערבים. להרבות ידידות והתקרבות ולבטל כל קיפוח. אבל קודם כל צריך להיות ברור שהארץ היא שלנו, על זה אין מה לדון. הארץ כולה של הקב"ה, הוא נתנה לעם ישראל ואין לאיש מאיתנו רשות לוותר על שום חלק ממנה. באופן פרטי הם יכולים להישאר פה כמיעוטים. ואם הם לא יגרמו לנו צרות ולא ימרדו בשלטוננו, אלא יקבלו את ממשלתנו על הארץ הזו, לא נפגע בהם. לא לקחנו מהערבים שום ממשלה, הם אף פעם לא שלטו כאן (חוץ מאשר במשך תקופה קצרה מאוד לפני מאות שנים) היה פה שלטון טורקי ואחר כך האנגלים שלטו, ואנחנו קיבלנו את הארץ מן האנגלים. אי אפשר להתכחש לאמת שאנו לא חייבים לערבים כל ממשלה בארץ ישראל".
זהו החשש שמפניו הזהירה התורה – שהם נאחזים בארצנו ודוחקים את רגלינו ממנה. לפי ההלכה יש למנוע כל מעמד אוטונומי ומינהל עצמאי לנוכרים בארץ ישראל. החשש מפני התפתחויות ביטחוניות ומדיניות שליליות הוא כה חמור, עד שאנו מעדיפים את הימצאות הנוכרים בתוכנו ממש, וכדברי הרמב"ם: "מותר לנו להושיבן בינינו בארץ ישראל". כפי שעינינו רואות כיום, יש יישובים שבהם המשטרה נמנעת כמעט לגמרי מלפעול, למעט במסגרת מבצע מיוחד ולזמן מוגבל, ובהם אין דין ואין דיין.
הפוסקים דנים גם בהיבט הכלכלי, ונוקטים כי אין לאפשר מצב שבו גר תושב יהפוך נטל כלכלי על היהודים. לכן גם האחוזים שלו באוכלוסייה לא יהיו גבוהים. גם כדי למנוע התבוללות יש להקפיד על מספר נמוך יחסית של גר תושב.
היסטוריה
במשך 18 שנה – מתש"ח ועד תשכ"ו (1966-1948) – היה מוטל ממשל צבאי על ערביי ישראל, מתוך תפיסה שהם גיס חמישי ועלולים גם להפריע למהלך ההתיישבות היהודית במקומות הסמוכים אליהם. בשנים ההן הם לא היוו בעיה ביטחונית, בוודאי לא באופן שהיא כיום, וגם לא נוצרה בעיית התבוללות של צעירות יהודיות עימם – הן מחוסר אפשרות לקשר ומגע, והן מהיותם במעמד נחות. בה בעת הייתה להם זכות בחירה לכנסת.
רק התנגדות של חרות (!) מצד אחד ומק"י מהצד האחר, אשר יצרו לחץ ציבורי גובר והולך, גרמה לביטולו של מצב זה. לא היה לחץ בינלאומי, והערבים גם לא דרשו הכרה בתור לאום. היה ברור לכול שהם שייכים לארצות הערביות סביבנו שמהן באו.
הסרת המשטר הצבאי יצרה שינוי קיצוני במצב. החלה בנייה בלתי חוקית בהיקפים הולכים וגדלים, קמו ארגוני פשע שהתחמשו באופן מסיבי, התבססה הכרה לאומית פלשתינית המתנגדת לעצם קיומה של מדינת היהודים. בשנים האחרונות קיים פרויקט איחוד משפחות שהביא לכאן ערבים רבים נוספים, שבחלקם עוין מאוד את המדינה, ומספר הולך וגובר של צעירות יהודיות הנישאות לגברים ערביים.
התנגשות עם יהודים ועם כוחות הביטחון הפכה לעניין קבוע, החל מאירועי "יום האדמה" בשנת תשל"ו (1976) בעקבות הפקעת אדמות של ערבים בגליל, ומאז בכל שנה בתאריך 30 במרץ יום ההפקעה. רף האלימות הולך וגדל, והגיע להקצנה באירועי פרעות ראש השנה תשס"א (שנת 2000) שנמשכו כשבועיים, בהם התפרעו ערבים וחסמו צירי תנועה ויישובים ותקפו מכוניות ואזרחים לאחר שזיהו אותם כיהודים.
בשנת תשפ"א (2021), בזמן מבצע שומר החומות, היו התפרעויות אלימות של ערבים בכל הארץ, כולל פגיעות בנפש וברכוש רב ושריפת בתי כנסת. בעשרות השנים האחרונות מזדהים חלק גדול מהערבים אזרחי ישראל ונציגיהם בכנסת ישראל עם העם הפלשתיני ומפגינים בדרכים רבות את אי קבלת השלטון של מדינת ישראל.
מאורעות תשפ"א גרמו לאלוף בצה"ל לומר שבמלחמה הבאה הצבא לא יעבור בוואדי ערה, מה שמהווה איום ביטחוני קשה בעת מלחמה כשיצטרכו להעביר כוחות צפונה.
הקואליציה שהוקמה עם מפלגה ערבית בשנת תשפ"א – לראשונה מאז קום המדינה – המחישה היטב את האיום "הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה". יישובים לא חוקיים של בדואים חוברו לחשמל בעוד יישובים יהודיים חוקיים לא חוברו אליו.
חוק הנאמנות
כל הפוסקים רואים חשיבות בנאמנות, הן הלכתית והן מתוך הכרת המציאות, כתנאי לקבלת אזרחות. כדי להתמודד עם הבעיה החמורה ביותר משלל הבעיות העומדות לפתחנו, הן הלכתית והן מציאותית, אפשר וצריך להחיל חוק נאמנות, שכבר עבר החלטת ממשלה (10.10.2010).
חוק זה צריך להיות מיושם על כל מי שמבקש להיות אזרח, וגם על מי שכבר מוגדרים אזרחים אבל שייכים ללאום אחר, בגלל שהמצב השתנה בעליל. יש לתת לחוק הזה שיניים בדמות שלילת אזרחות ממי שלא יקבל על עצמו את הנאמנות וגירוש מהארץ.
גם מי שמכריזים כי הם בעד שוויון זכויות גמור לערבים לא מוכנים שיהיה ערבי חייל בצבא, לא שר ביטחון או אוצר ועוד משרות חשובות, וקל וחומר ראש ממשלה. חברי הכנסת הערבים מודרים גם מדיונים בוועדות רגישות העוסקות בביטחון המדינה.
לא למותר לציין כי מאז הטבח בשמחת תורה מדינות רבות באירופה מחמירות את התנאים להגירה של מוסלמים לתוכן. צחוק הגורל הוא כי הקנצלר הגרמני אולף שולץ החליט לשנות את החוק כדי שיוכלו לגרש מאות אלפי מהגרים מוסלמים, וראש האופוזיציה שם, פרידריך מרץ, שעומד בראש המפלגה הפופולרית ביותר בגרמניה בסקרים, הציע להכריח להחתים כל מתאזרח גרמני חדש על הצהרה שבה הוא יכיר בזכותה של ישראל להתקיים, ואם לא יעשה זאת - לא יוכל לקבל אזרחות גרמנית.
מתוך העיתון 'בשבע'
שיא השיאים בפסח!
אוצרות בלב הים
איסור בשר וחלב
איך מותר להכין קפה בשבת?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
אנחנו קודש למענך
איך ללמוד גמרא?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
נס חנוכה בעולם שכלי ?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
