ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
הכתוב נוקט לשון זו:
" וַיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיֹּסֶף שַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מִן הַתֵּבָה: וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ: וַיִּיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד" (בראשית ח' י-יב)
משמע מן הכתוב שבמשך עשרים ואחד יום היה נח במצב של " וַיָּחֶל... וַיִּיָּחֶל ". ננסה לברר את פשר הביטוי .
רש"י מסביר מלשון המתנה ומחזק את פירושו מהפסוק באיוב "לִי שָׁמְעוּ וְיִחֵלּוּ " (כ"ט כא) שם מתאר איוב את מעמדו הרם בעבר כאשר הציבור ייחל, ציפה והמתין לשמוע את דברי חכמתו.
ניתן להביא סיוע לרש"י גם ממקומות נוספים בתנ"ך כמו: " וַיָּחִילוּ עַד בּוֹשׁ" (שופטים ג' כה) המתאר את ההמתנה הארוכה של עבדי עגלון מלך מואב לאדונם אשר נהרג בידי אהוד בן גרא וכן מהכתיב בפסוק " וייחל שִׁבְעַת יָמִים לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר שְׁמוּאֵל וְלֹא בָא שְׁמוּאֵל הַגִּלְגָּל וַיָּפֶץ הָעָם מֵעָלָיו" (שמואל א י"ג ח), המתאר את המתנתו של שאול למורו ורבו.
עיון נוסף בכתובים יכול לגלות לנו משמעות נוספת של הביטוי המיוחד הזה.
מצוקתו של נח מזכירה לנו את מצוקתו של אדם נוסף שהכתוב משתמש באותה לשון לתאור מצבו ופעולתו.
בימי יהואחז בן יהוא, מבול של צרות הציף את הארץ. שני דורות קודם לכן מלך בישראל אחאב. בימי אחאב המצב הכלכלי היה מצוין. אחאב גר ב"בֵית הַשֵּׁן" (מלכים א כ"ב לט), כלומר בבית שרהיטיו צופו בשנהב, חומר יקר ערך, שסימל עושר מופלג (השוו לכסא השן של שלמה, מלכים א י' יח). הארץ הייתה בנויה לתלפיות כמאמר הכתוב "וְיֶתֶר דִּבְרֵי אַחְאָב וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה ... אֲשֶׁר בָּנָה וְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה" (שם). אחאב ניצח את הארמים שלש פעמים, ניצחון מוחץ ושלט גם בדמשק (מלכים א' כ').
לעומת זאת, בימיו של יהואחז חל מהפך אדיר לרעה. הארמים שעבדו את ממלכת ישראל, לחצו אותה והנחילו מפלה מוחצת לצבאה. הכתוב מתאר את המצב במילים קשות "...יִּלָחַץ אֹתָם מֶלֶךְ אֲרָם:... כִּי לֹא הִשְׁאִיר לִיהוֹאָחָז עָם כִּי אִם חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים וַעֲשָׂרָה רֶכֶב וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רַגְלִי כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ" (מלכים ב י"ג ד-ז).
מה עשה יהואחז כדי להחלץ מהצרות? הכתוב נוקט לשון זו:
" וַיְחַל יְהוֹאָחָז אֶת פְּנֵי ה'" (שם, שם ד)
כאן בוודאי שצריך להסביר כי יהואחז התפלל אל ד' אלקיו. הקב"ה אכן שמע את תפילתו והושיע את ישראל אף על פי שלא היו זכאים על פי דין. וז"ל הכתוב: "וַיִּשְׁמַע אֵלָיו ה' כִּי רָאָה אֶת לַחַץ יִשְׂרָאֵל" (שם).
מדוע הכתוב נוקט בלשון זו שמשמעותה כפולה גם לחכות וגם להתפלל? ננסה לענות באמצעות הופעה נוספת של הביטוי בתקופת יהואחז.
בספר מלכים מתואר מצב נורא בשומרון. בירת ממלכת ישראל נצורה. הרעב בעיר נורא עד כדי כך ש"יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת בִּשְּׁלוּ יַלְדֵיהֶן" (איכה ד' י, עיינו מלכים ב ו'כח-כט). הפרשיה מסתיימת בזעקתו של המלך לנביא:
"וַיֹּאמֶר הִנֵּה זֹאת הָרָעָה מֵאֵת ה' מָה אוֹחִיל לַיקֹוָק עוֹד" (שם, שם לג)
הכתוב לא מפרש מי הוא המלך. בשיטת "לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש", ניתן להבין כי מדובר ביהואחז.
יהואחז שואל את הנביא כמה עוד אפשר להתפלל כשרואים שלכאורה התפילות לא נענות?
התשובה היא שצריך שני דברים, גם להתפלל וגם לחכות בסבלנות. אם נשכיל לא לאבד את היכולת לחכות בסבלנות, הקב"ה ישלח את ישועתו.
לפי זה, נח באותם עשרים ואחד יום (כמניין הימים שבין ראש השנה והושענה רבה) התפלל וגם חיכה בסבלנות ואז זכה לצאת לעולם חדש. אלפי שנים מאוחר יותר יהואחז, בהדרכת הנביא אלישע, למרות המצב הקשה, חיכה בסבלנות וזכה לישועה.
כדאי להפנים את המסר לכל דור ודור ובוודאי גם לדורנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.
עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
