ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
הכתוב נוקט לשון זו:
" וַיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיֹּסֶף שַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מִן הַתֵּבָה: וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ: וַיִּיָּחֶל עוֹד שִׁבְעַת יָמִים אֲחֵרִים וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה וְלֹא יָסְפָה שׁוּב אֵלָיו עוֹד" (בראשית ח' י-יב)
משמע מן הכתוב שבמשך עשרים ואחד יום היה נח במצב של " וַיָּחֶל... וַיִּיָּחֶל ". ננסה לברר את פשר הביטוי .
רש"י מסביר מלשון המתנה ומחזק את פירושו מהפסוק באיוב "לִי שָׁמְעוּ וְיִחֵלּוּ " (כ"ט כא) שם מתאר איוב את מעמדו הרם בעבר כאשר הציבור ייחל, ציפה והמתין לשמוע את דברי חכמתו.
ניתן להביא סיוע לרש"י גם ממקומות נוספים בתנ"ך כמו: " וַיָּחִילוּ עַד בּוֹשׁ" (שופטים ג' כה) המתאר את ההמתנה הארוכה של עבדי עגלון מלך מואב לאדונם אשר נהרג בידי אהוד בן גרא וכן מהכתיב בפסוק " וייחל שִׁבְעַת יָמִים לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר שְׁמוּאֵל וְלֹא בָא שְׁמוּאֵל הַגִּלְגָּל וַיָּפֶץ הָעָם מֵעָלָיו" (שמואל א י"ג ח), המתאר את המתנתו של שאול למורו ורבו.
עיון נוסף בכתובים יכול לגלות לנו משמעות נוספת של הביטוי המיוחד הזה.
מצוקתו של נח מזכירה לנו את מצוקתו של אדם נוסף שהכתוב משתמש באותה לשון לתאור מצבו ופעולתו.
בימי יהואחז בן יהוא, מבול של צרות הציף את הארץ. שני דורות קודם לכן מלך בישראל אחאב. בימי אחאב המצב הכלכלי היה מצוין. אחאב גר ב"בֵית הַשֵּׁן" (מלכים א כ"ב לט), כלומר בבית שרהיטיו צופו בשנהב, חומר יקר ערך, שסימל עושר מופלג (השוו לכסא השן של שלמה, מלכים א י' יח). הארץ הייתה בנויה לתלפיות כמאמר הכתוב "וְיֶתֶר דִּבְרֵי אַחְאָב וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה ... אֲשֶׁר בָּנָה וְכָל הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנָה" (שם). אחאב ניצח את הארמים שלש פעמים, ניצחון מוחץ ושלט גם בדמשק (מלכים א' כ').
לעומת זאת, בימיו של יהואחז חל מהפך אדיר לרעה. הארמים שעבדו את ממלכת ישראל, לחצו אותה והנחילו מפלה מוחצת לצבאה. הכתוב מתאר את המצב במילים קשות "...יִּלָחַץ אֹתָם מֶלֶךְ אֲרָם:... כִּי לֹא הִשְׁאִיר לִיהוֹאָחָז עָם כִּי אִם חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים וַעֲשָׂרָה רֶכֶב וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רַגְלִי כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ" (מלכים ב י"ג ד-ז).
מה עשה יהואחז כדי להחלץ מהצרות? הכתוב נוקט לשון זו:
" וַיְחַל יְהוֹאָחָז אֶת פְּנֵי ה'" (שם, שם ד)
כאן בוודאי שצריך להסביר כי יהואחז התפלל אל ד' אלקיו. הקב"ה אכן שמע את תפילתו והושיע את ישראל אף על פי שלא היו זכאים על פי דין. וז"ל הכתוב: "וַיִּשְׁמַע אֵלָיו ה' כִּי רָאָה אֶת לַחַץ יִשְׂרָאֵל" (שם).
מדוע הכתוב נוקט בלשון זו שמשמעותה כפולה גם לחכות וגם להתפלל? ננסה לענות באמצעות הופעה נוספת של הביטוי בתקופת יהואחז.
בספר מלכים מתואר מצב נורא בשומרון. בירת ממלכת ישראל נצורה. הרעב בעיר נורא עד כדי כך ש"יְדֵי נָשִׁים רַחֲמָנִיּוֹת בִּשְּׁלוּ יַלְדֵיהֶן" (איכה ד' י, עיינו מלכים ב ו'כח-כט). הפרשיה מסתיימת בזעקתו של המלך לנביא:
"וַיֹּאמֶר הִנֵּה זֹאת הָרָעָה מֵאֵת ה' מָה אוֹחִיל לַיקֹוָק עוֹד" (שם, שם לג)
הכתוב לא מפרש מי הוא המלך. בשיטת "לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש", ניתן להבין כי מדובר ביהואחז.
יהואחז שואל את הנביא כמה עוד אפשר להתפלל כשרואים שלכאורה התפילות לא נענות?
התשובה היא שצריך שני דברים, גם להתפלל וגם לחכות בסבלנות. אם נשכיל לא לאבד את היכולת לחכות בסבלנות, הקב"ה ישלח את ישועתו.
לפי זה, נח באותם עשרים ואחד יום (כמניין הימים שבין ראש השנה והושענה רבה) התפלל וגם חיכה בסבלנות ואז זכה לצאת לעולם חדש. אלפי שנים מאוחר יותר יהואחז, בהדרכת הנביא אלישע, למרות המצב הקשה, חיכה בסבלנות וזכה לישועה.
כדאי להפנים את המסר לכל דור ודור ובוודאי גם לדורנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
