מעבירין את רוע הגזרה

משפחה חברה ומדינה
א"י נקנית ביסורים

קטגוריה משנית

4 דק' קריאה

ברית הגורל שהופרה בינינו צריכה שיקום חיוני ומיידי, ולטווח ארוך. מה שהיה לפני שבת שמחת תורה תשפ"ד, לא יכול להיות מה שיהיה אחריה. תשובה, תפילה וצדקה הן צו השעה להחזרת הערבות ההדדית והפיכת ימים אלו לשעת רצון בעם ישראל
שלושת הערכים שמעבירים את רוע הגזרה, על פי תפילת 'ונתנה תוקף', הם כידוע תשובה, תפילה וצדקה, והם גם צו השעה להתמודדות עם היום הקשה ביותר לעם היהודי מאז השואה. שלושתם דורשים מאיתנו בימים מאתגרים אלו תשומת לב מיוחדת ועבודה רוחנית בעשיית כל מה שביכולתנו, כדי שיהיו אלה ימי רחמים ועת רצון לעמנו.

תשובה
עלינו לחזור בתשובה במצוות אהבת ישראל, שנפגעה קשות כל כך בשנים האחרונות, ובפרט בתשעת החודשים האחרונים. נפרמו עבותות האהבה שאמורות היו לקשר אותנו זה עם זה. האחד רצה לשנות את מערכת המשפט בכל מחיר. השני רצה למחות נגד השינוי בכל מחיר - גם במחיר פגיעה בכלכלה ובמערך המילואים. השלישי רצה להוביל לחיץ בין מדינת ישראל לבין קהילות התפוצות. הכול הפך למשחק סכום אפס, וכולם צדקו לגמרי בעיניהם. נחלתנו היו דמוניזציה ואי יכולת להקשיב בשני הצדדים - רק לבטל, להצטדק ולפסול כליל את האחר.
שתי רכבות דוהרות לקראת התנגשות חזיתית, ואין צד שמוכן לוותר. השיא היה ביום כיפור - מי היה מאמין שביום הקדוש ביותר במדינה היהודית נראה מראות כאלו של הפרת הקודש. כבר נחצה כמעט כל קו אדום - דבר המאותת על אסון מתקרב. ידענו שיידרש משהו יוצא דופן שיגרום לנו לחשב מסלול מחדש – אלא שלא דמיינו שזה יבוא כפי שקרה. ביום אחד שחור, שכאילו לקוח מתוך הפוגרומים הכי זוועתיים בהיסטוריה היהודית ופתאום התרחש במדינה יהודית ריבונית - הכול התהפך ביום אחד.
ברית הגורל בינינו שהופרה, צריכה שיקום חיוני ומיידי, ולטווח ארוך. היום אין תומכי רפורמה ואין כוח קפלן; אין מחנה 'רק לא ביבי' או 'רק כן ביבי'; אין שמאלניים או ימניים; אין חרדים ואין חילוניים; אין משרתי מילואים ומסרבי מילואים; אין יהדות הארץ ויהדות התפוצות - אנחנו עם אחד. יש ממשלת חירום לאומית מאוחדת. אין דבר העומד בפנינו כשאנו מתנהגים כאומה מאוחדת.
כולנו חייבים לגדוע באיבו כל רצון להאשים או להפנות אצבעות. זהו יצר הרע של הצטדקות שרק מחליש אותנו ומפרק את מצוות אהבת ישראל ואת הערבות ההדדית. הרי זה משחק מכור מראש - כבר יודעים למי כל אחד יפנה את האצבע. כבר חווינו זאת במשך שנים. הגיע הזמן להתעשת - כדברי האמרה המיוחסת לאלברט איינשטיין: "טירוף פירושו לחזור על אותם דפוסי פעולה שוב ושוב, ולצפות לתוצאות שונות".
מה שהיה לפני שבת שמחת תורה תשפ"ד, לא יכול להיות מה שיהיה לאחריו. זריעת הפילוג ההרסני ושנאת החינם הולידו הרס פנימי וחולשה לאומית, שהאויב הריח וזיהה היטב. על חטא שחטאנו כולנו בביטוי שפתיים, בהרהור הלב, בלשון הרע, בקשיות עורף, בשנאת חינם - בהפרת עקרון הערבות ההדדית.
אחד העקרונות המהפכניים, בתנ"ך בפרט, לגבי עם ישראל, הוא מושג הברית – בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין אלוקינו. מה שמאגד אותנו הוא לא אמנה חברתית, אלא מושג יהודי ייחודי ואחר לגמרי: ברית, שפירושה קשר שלא נובע מאינטרס אישי ושמירת זכויותיי הפרטיות אלא מערכים משותפים, אמון והתחייבות נצחית לטובת הקשר והצלחת כלל החברה. הרב קוק (אורות ישראל ז פסקה ו) הבחין בין היסוד החברתי של אומות העולם – שניתן לדמותו לחברת ביטוח גדולה שבה כל יחיד משתמש בכלל כדי לבטח את עצמו – לבין גורל העם היהודי, המבוסס על שותפות גורל ומשימה אלוקית נצחית.
פרשת לך לך, שקראנו לפני שבועיים, עוסקת בשתי בריתות יסודיות - ברית בין הבתרים וברית המילה - שבהן הקב"ה מבטיח לעם ישראל בברית עולם להיות להם לאלוקים ולתת להם את ארץ כנען. המדהים הוא שאף שהקב"ה הוא אין־סוף והוא בעל כל הכוחות והיכולות כולם, הוא קושר את עצמו כביכול להתחייבות עם אברהם וצאצאיו - הוא כביכול בן ברית, חלק מהברית ממש, על כל המשתמע מכך. וכך בכל צומת מהותית בחיי האומה - גם במתן תורה וגם בכניסה לארץ. בכך מלמד הקב"ה את בני האדם, ואת העם היהודי בפרט, את העיקרון המנחה בחיי האומה - שיש קשר בינינו שלא תלוי בכל גורם חיצוני אלא בקשר רוחני פנימי של אהבת ישראל.

תפילה
אין בית בעם ישראל שלא מתפללים בו, כל אחד בדרכו שלו. הנשק הסודי של עם ישראל הוא תפילה מתוך אחדות: "כי מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו, כה' אלוקינו בכל קוראנו אליו" (דברים ד, ז). מאז שבננו דניאל נעדר, עם עוד מאות נעדרים וחטופים בלחימה ביום הראשון, חווינו חיבוק של תפילות מקרב לב מכל העולם כולו: ממשפחה קרובה ורחוקה, מכל קהילתנו ביד בנימין ומאלפי יהודים בכל העולם – בהם רבים שאיננו מכירים. כך אצל כל משפחה ממשפחות הנעדרים והחטופים.
אין בית ללא קרוב משפחה שלוחם בחזית, וכולנו כמקשה אחת מתפללים לטובת כולנו. כוחה של תפילה הוא הדאגה האמיתית לאחר: "כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה" (בבא קמא דף צב). כל תפילותינו מנוסחות בלשון רבים, שכן הדאגה לזולת והתפילות לטובת כלל ישראל אינן חוזרות ריקם. אומה שלמה מבינה שהיא תלויה ברחמי שמיים ובדברים שמעבר לשליטתה. עת מלחמה בפרט היא זמן של תפילה ושל השתפכות הנפש.

צדקה
אלפי עמותות ומיזמי חסד וצדקה קמו בן רגע בכל הארץ ובכל העולם היהודי. מאות מיליוני דולרים כבר גויסו, מאות אלפי ישראלים חזרו לארץ, וכל יהודי באשר הוא שם עוזר בכל דרך אפשרית. יהודי חרדי מארצות הברית הגיע לדלפק אל־על בניו יורק ושילם על כרטיס טיסה לכל מי שהציג צו שמונה, בעלות כוללת של מאתיים וחמישים אלף דולר. כל הנוער ביד בנימין, הממוקם על כבישי 6 ו־3 המובילים לדרום, יצר מרכז אספקת אוכל למען עשרות אלפי חיילים שעושים את דרכם דרומה.
ארגוני המחאה הפכו בן לילה למרכז עזרה ואספקת מזון, ציוד רפואי וכל דבר נצרך, עם חמישה עשר אלף מתנדבים העובדים יום ולילה למען כולם. אלפי יהודים פותחים את בתיהם למאות אלפים המפונים מהדרום ומהצפון, ויש עוד דוגמאות למכביר. צדקה היא תכונה יהודית מאפיינת – "מעולם לא ראינו ולא שמענו בקהל מישראל שאין להן קופה של צדקה", כותב הרמב"ם (הלכות מתנות עניים ט, ג). הרב זקס מסביר שצדקה היא מושג עמוק לאין ערוך מ־charity. צדקה נובעת מצדק חברתי - כשכל אחד פועל מתוך תחושה של ערבות הדדית וכשכל אחד חש את הכאבים ואת הצרכים של האחר. כך זוכים לבנות חברה צודקת יותר, אמפטית יותר ומחויבת יותר.
זוהי שעתנו היפה. כל האנרגיות החיוביות והמדהימות שנתגלו – אסור בתכלית האיסור שיהיו 'צו השעה' בלבד - הן חייבות להיות הבסיס לברית ישראלית ויהודית חדשה להמשך הדרך המשותפת. צוואת אברהם אבינו לצאצאיו היא "לעשות צדקה ומשפט". מעולם לא הייתה מלחמה צודקת ומוסרית יותר ממיגור תשתיות הרע של חמאס. בתפילה שמתוך האחדות והערבות ההדדית, גילויי הגבורה לאין מספר, תפילותינו הכנות והדאגה העמוקה לזולת – המקום ינחם את כל משפחותינו האבלות, ירפא את כל פצועינו בגוף ובנפש, ויחזיר בריאים ושלמים את כל נעדרינו ושבויינו. המקום ירחם עלינו, וישמור על כל אחד ואחת מחיילינו. "חזק ונתחזק כולנו בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו".

מתוך העיתון 'בשבע'

א"י נקנית ביסורים