ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
כל ארצנו קדושה היא, ובימים אלה, חשוב שנעסוק בקדושתה וחשיבותה של העיר (ורצועת) עזה, ובמיוחד שיש לדברים אלו קשר הדוק לפרשתנו.
מצאנו בפרשתנו, שיצחק אבינו הצטווה שלא לצאת מגבולות ארצנו הקדושה, ולפיכך הלך בדרכו של אבינו אברהם, והתגורר בגרר. גרר, לפי המחקרים, שוכנת ליד רצועת עזה, באיזור רעים. (איזור שלאחרונה הפך, לצערנו, למוכר מאוד). על איזור זה נאבקו האבות שוב ושוב עם הפלישתים, וכפי שמציינת פרשתנו שיצחק שב וחופר את הבארות אשר חפר אברהם אביו ויסתמום פלישתים, וכפי שמופיע שיצחק חפר שלוש בארות, ועל השניים הראשונות רבו עימו הפלישתים, ורק בשלישית הניחו לו.
אומר על כך הרד"ק שם "וכל הספורים האלה בחפירות הבארות וקריאת השמות להודיע, כי בארץ ישראל המוחזקת היה חופר בארות כרצונו ואין מוחה בידו... וכל זה היה להם לאות ולסימן מה שיעדם האל לתת הארץ לזרעם, אבל פלשתים אף על פי שהיא מארץ ישראל לא הוחזקה בידם לפיכך רבו עמהם על הגבול, וכל זה להודיעם שלא תהיה מוחזקת בידם כלה אף על פי שחלקוה לא הוחזקה בידם עד באחרונה לימות המשיח...".
כלומר, האבות הקדושים נאבקו על איזור זה מפני שהוא חלק מארץ ישראל, אך באה התורה ללמדנו שמאבק זה ימשך לאורך כל הדורות עד ימות המשיח.
וכאן יש דבר מדהים, המלמד על חשיבותה של רצועת עזה לכל כיבוש הארץ ובניין ירושלים. התורה מספרת שאברהם ויצחק כרתו ברית עם אבימלך מלך גרר.
ובספר דברים (ב, כג) מסופר "והעוים היושבים בחצרים עד עזה, כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם". אונקלוס מתרגם את המילה 'חצרים' – 'רפיח', כלומר העוים הם עם שישב לאורך כל הרצועה מרפיח ועד עזה.
רש"י שם מבאר את הסיבה שהתורה מספרת לנו את הפרט הזה, "עוים מפלישתים הם... ומפני השבועה שנשבע אברהם לאבימלך לא יכלו ישראל להוציא ארצם מידם, והבאתי עליהם כפתורים והשמידום וישבו תחתם, ועכשיו אתם מותרים לקחתה מידם". נמצאנו למדים, שבעקבות הברית בין אברהם לאבימלך מלך גגר, לא יכולנו לכבוש את כל הרצועה, כי זרעו של אבימלך ישב בה, עד שבאו כפתורים והשמידום, וביכולתנו לנחול את הרצועה.
יותר מזה, הרמב"ן שם מביא שעניין זה עיכב את כל כניסת ישראל לארץ בזמן יציאת מצריים, וזו הסיבה שמיד עם היציאה, לא נכנסנו לארץ דרך הרצועה, ככתוב "ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא", ש"ישראל לא הורישו פלשתים עד שעבר זמן השבועה, שמתו שלשה דורות מן הפלשתים באותה הארץ של אבימלך, וכן אמרו במדרש (מכילתא ריש בשלח), "כי קרוב הוא", קרובה השבועה שנשבע אברהם לאבימלך, עדיין נכדו קיים...".
יותר מזה, מהרד"ק על פי חז"ל (יהושע טו, סג) עולה, שבימי יהושע עם ישראל לא כבש את ירושלים, כי משפחה אחת מצאצאי אבימלך, ושמה יבוס, התגוררה בירושלים, מפני השבועה שנשבעו לאבימלך, עד שבימי דוד מת נכדו של אבימלך, והוא עלה וכבש את ירושלים.
נמצאנו למדים, ששחרור עזה הוא מפתח ומבוא לכיבוש ארצנו הקדושה כולה, ומתוך כך בעזרת ה' נזכה לשחרר את ירושלים בשלימות, ולבניין מקדשנו במהרה בימינו אמן!
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
למה ללמוד גמרא?
אחדות זו מעבדה של בירורים
איך ללמוד אמונה?
איך יוצרים את השבת ?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שתי דקות על בדיקת חמץ
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך להתכונן לחגים?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
