ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מצוות חג הסוכות ;">

דף הבית בית מדרש חגים וזמנים סוכות עניני החג Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

י"ד בתשרי תשס"ז

מצוות חג הסוכות


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
חנה בת חיים

מצוה ל"ד -
מצות עשה לשבות ממלאכה ביום ראשון של סוכות, שנאמר: "ביום הראשון מקרא קודש".

מצוה ל"ה -
מצות עשה לישב בסוכה בשבעת ימי החג, שנאמר: "בסכת תשבו שבעת ימים".

מצוה ל"ו -
מצות עשה ליטול בחג הסוכות ארבעת המינים, שנאמר: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפות תמרים, וענף עץ עבת וערבי נחל".

מצוה לספר
רבים מבני העיירה ברדיטשב נענו בשמחה לבקשת ראשי הקהל, לצאת לערים הסמוכות על מנת לחפש אתרוג לבני הקהילה. במשך כל חודש אלול ציפו יהודי העיירה לאתרוג שיגיע, אולם עד ראש השנה טרם הגיע האתרוג המיוחל. בצר להם הוציאו ראשי הקהל קריאה לתושבים לצאת אל הערים הסמוכות ולחפש אתרוג, שהרי לא יתכן כי לקהילה הקדושה בברדיטשב ובמיוחד לרבה הצדיק והקדוש ר' לוי יצחק לא יהיה אתרוג מהודר לחג.

אחד השליחים שנסע למקום רחוק, פגש בדרך יהודי שסיפר כי יש עימו אתרוג גדול ומהודר. השליח מיד ניסה לשכנעו לבוא עימו לברדיטשב על מנת לזַכות עיר שלמה במצוה יקרה זו. אולם היהודי סירב בכל תוקף, שכן מזה זמן רב שלא היה בביתו, והוא רוצה לחגוג עם משפחתו את החג הקרב ובא. השליח ניסה לשכנעו בכל הדרכים, אך לא עלתה בידו. לבסוף סיים ואמר: "מתפלא אני איך יהודי נכבד כמוך אינו נבהל מהמחשבה, כי לרבינו הקדוש, ר' לוי יצחק, לא יהיה אתרוג בחג". היהודי כששמע זאת הרהר מספר דקות ואמר כי אכן ראוי הוא ר' לוי יצחק כי יהיה לו אתרוג נאה שכזה בחג, אולם הוא מוכן לבוא בתנאי שיובטח לו להיות במחיצת ר' לוי יצחק בעולם הבא. השליח לא ראה כל ברירה אחרת והסכים לכך. בבואם לברדיטשב לא סיפר השליח לאיש על תוצאות שליחותו, אלא נכנס מיד לרב לספר לו על תנאו של היהודי. ר' לוי יצחק כששמע זאת קפץ ממקומו בשמחה על כך שזכה לאתרוג נאה וביקש לראותו מיד, תוך שהוא מסכים בהחלט עם תנאו של בעל האתרוג.

ליל החג התקרב, ור' לוי יצחק העביר בחשאי הוראה לכל אנשי העיר, שאף אחד לא ייתן לבעל האתרוג רשות להיכנס לסוכתו. אחרי התפילה ניגש היהודי למלון בו השתכן, והופתע לראות כי סידרו לו סעודה בחדר. רץ לבעל המלון ושאלו כיצד יתכן כי אין לו סוכה. בעל המלון השיב כי ודאי שיש לו סוכה אולם בשום אופן לא ייתן לאורח להיכנס אליה. לשאלת האורח מדוע משך, בעל המלון את כתפיו ולא ענה. לקח האורח את המאכלים וחיפש סוכה לקיים בה את מצות היום, אולם, באף סוכה לא נתנו לו להיכנס, עד שנודע לו כי זו הוראה שיצאה מביתו של הרב. הוא רץ לר' לוי יצחק ושאלו מה אירע שמנסה הוא למנוע ממנו את קיום המצוה. ר' לוי יצחק הביט ביהודי ואמר לו כי אם יוותר על דרישתו לשבת בעולם הבא במחיצתו, אזי יארחוהו בסוכה בכבוד מלכים. היהודי עמד נבוך, מצד אחד - עולם הבא במחיצת הצדיק, אולם מצד שני - כיצד יתכן שיהודי ירא שמים לא ישב בסוכה בליל החג?! הוא פנה לרב ואמר כי הוא מוותר על תנאו, וכי עדיפה לו מצות היום. ר' לוי יצחק ששמע זאת נהרו פניו ואמר ליהודי: "כעת אתה יכול להיכנס לסוכה, וגם מובטח לך להיות עימי בעולם הבא. רציתי לראות האם באמת מגיע לך זכות זו, האם באמת המצוות יקרות לך, וכעת שהוכחת כך, הנך ראוי לדרישתך להיות במחיצתי לעולם הבא".

מצוה להורות

"מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה", לכן ראוי להתחיל בפעולה כל שהיא הקשורה בבניית הסוכה כבר במוצאי יום הכיפורים.

למצוה מן המובחר יש לכוון בזמן הישיבה בסוכה, שציוונו הקב"ה לשבת בסוכה זכר ליציאת מצרים וזכר לענני הכבוד שהקיפו את אבותינו במדבר.

ישנם רבים הבונים סוכות שדפנותיהם עשויות מבד. לסוכות אלו חיסרון מפני שאם הדפנות יכולות לנוע ברוח מצד לצד (ואפילו רק מעט), ואפילו נמצאות במקום המוגן מרוח, לעיתים אינן נחשבות לדפנות והסוכה פסולה. לכן העושה סוכה מדפנות בד, ראוי שיקשור חוטים מתוחים לאורך הדפנות במרחק שאינו עולה על 24 ס"מ אחד מהשני, שאז נחשבים החוטים לדופן,על פי הכלל ההלכתי הנקרא 'לבוד', שפירושו שכל דבר הנמצא במרחק ג' טפחים מהשני רואים אותו כמחובר. ממילא, אם יש חוט מתוח ומתחתיו או מעליו ישנו חוט נוסף במרחק שאינו עולה על ג' טפחים, רואים את האויר שבניהם כמחובר לחוטים ונחשב לדופן. וזאת בתנאי שבסך הכל יש בגובה החוטים לפחות עשרה טפחים, ששיעורו כמטר.

דיני ארבעת המינים רבים הם. לכן ראוי לכל אחד ללכת לחכם הבקיא בהלכות אלו ולהראות לו את המינים שקנה, ובייחוד את הלולב והאתרוג. גם מי שקונה באריזה סגורה עם הכשר, ראוי שיראה לחכם את מה שקנה, מפני שלעיתים ישנם שינויים משעת האריזה ועד שעת הקניה שעלולים לפסול את ארבעת המינים.

----------
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il