ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
- מדורים
- קוממיות
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
מצות עשה לשבות ממלאכה ביום ראשון של סוכות, שנאמר: "ביום הראשון מקרא קודש".
מצוה ל"ה -
מצות עשה לישב בסוכה בשבעת ימי החג, שנאמר: "בסכת תשבו שבעת ימים".
מצוה ל"ו -
מצות עשה ליטול בחג הסוכות ארבעת המינים, שנאמר: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפות תמרים, וענף עץ עבת וערבי נחל".
מצוה לספר
רבים מבני העיירה ברדיטשב נענו בשמחה לבקשת ראשי הקהל, לצאת לערים הסמוכות על מנת לחפש אתרוג לבני הקהילה. במשך כל חודש אלול ציפו יהודי העיירה לאתרוג שיגיע, אולם עד ראש השנה טרם הגיע האתרוג המיוחל. בצר להם הוציאו ראשי הקהל קריאה לתושבים לצאת אל הערים הסמוכות ולחפש אתרוג, שהרי לא יתכן כי לקהילה הקדושה בברדיטשב ובמיוחד לרבה הצדיק והקדוש ר' לוי יצחק לא יהיה אתרוג מהודר לחג.
אחד השליחים שנסע למקום רחוק, פגש בדרך יהודי שסיפר כי יש עימו אתרוג גדול ומהודר. השליח מיד ניסה לשכנעו לבוא עימו לברדיטשב על מנת לזַכות עיר שלמה במצוה יקרה זו. אולם היהודי סירב בכל תוקף, שכן מזה זמן רב שלא היה בביתו, והוא רוצה לחגוג עם משפחתו את החג הקרב ובא. השליח ניסה לשכנעו בכל הדרכים, אך לא עלתה בידו. לבסוף סיים ואמר: "מתפלא אני איך יהודי נכבד כמוך אינו נבהל מהמחשבה, כי לרבינו הקדוש, ר' לוי יצחק, לא יהיה אתרוג בחג". היהודי כששמע זאת הרהר מספר דקות ואמר כי אכן ראוי הוא ר' לוי יצחק כי יהיה לו אתרוג נאה שכזה בחג, אולם הוא מוכן לבוא בתנאי שיובטח לו להיות במחיצת ר' לוי יצחק בעולם הבא. השליח לא ראה כל ברירה אחרת והסכים לכך. בבואם לברדיטשב לא סיפר השליח לאיש על תוצאות שליחותו, אלא נכנס מיד לרב לספר לו על תנאו של היהודי. ר' לוי יצחק כששמע זאת קפץ ממקומו בשמחה על כך שזכה לאתרוג נאה וביקש לראותו מיד, תוך שהוא מסכים בהחלט עם תנאו של בעל האתרוג.
ליל החג התקרב, ור' לוי יצחק העביר בחשאי הוראה לכל אנשי העיר, שאף אחד לא ייתן לבעל האתרוג רשות להיכנס לסוכתו. אחרי התפילה ניגש היהודי למלון בו השתכן, והופתע לראות כי סידרו לו סעודה בחדר. רץ לבעל המלון ושאלו כיצד יתכן כי אין לו סוכה. בעל המלון השיב כי ודאי שיש לו סוכה אולם בשום אופן לא ייתן לאורח להיכנס אליה. לשאלת האורח מדוע משך, בעל המלון את כתפיו ולא ענה. לקח האורח את המאכלים וחיפש סוכה לקיים בה את מצות היום, אולם, באף סוכה לא נתנו לו להיכנס, עד שנודע לו כי זו הוראה שיצאה מביתו של הרב. הוא רץ לר' לוי יצחק ושאלו מה אירע שמנסה הוא למנוע ממנו את קיום המצוה. ר' לוי יצחק הביט ביהודי ואמר לו כי אם יוותר על דרישתו לשבת בעולם הבא במחיצתו, אזי יארחוהו בסוכה בכבוד מלכים. היהודי עמד נבוך, מצד אחד - עולם הבא במחיצת הצדיק, אולם מצד שני - כיצד יתכן שיהודי ירא שמים לא ישב בסוכה בליל החג?! הוא פנה לרב ואמר כי הוא מוותר על תנאו, וכי עדיפה לו מצות היום. ר' לוי יצחק ששמע זאת נהרו פניו ואמר ליהודי: "כעת אתה יכול להיכנס לסוכה, וגם מובטח לך להיות עימי בעולם הבא. רציתי לראות האם באמת מגיע לך זכות זו, האם באמת המצוות יקרות לך, וכעת שהוכחת כך, הנך ראוי לדרישתך להיות במחיצתי לעולם הבא".
מצוה להורות
"מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה", לכן ראוי להתחיל בפעולה כל שהיא הקשורה בבניית הסוכה כבר במוצאי יום הכיפורים.
למצוה מן המובחר יש לכוון בזמן הישיבה בסוכה, שציוונו הקב"ה לשבת בסוכה זכר ליציאת מצרים וזכר לענני הכבוד שהקיפו את אבותינו במדבר.
ישנם רבים הבונים סוכות שדפנותיהם עשויות מבד. לסוכות אלו חיסרון מפני שאם הדפנות יכולות לנוע ברוח מצד לצד (ואפילו רק מעט), ואפילו נמצאות במקום המוגן מרוח, לעיתים אינן נחשבות לדפנות והסוכה פסולה. לכן העושה סוכה מדפנות בד, ראוי שיקשור חוטים מתוחים לאורך הדפנות במרחק שאינו עולה על 24 ס"מ אחד מהשני, שאז נחשבים החוטים לדופן,על פי הכלל ההלכתי הנקרא 'לבוד', שפירושו שכל דבר הנמצא במרחק ג' טפחים מהשני רואים אותו כמחובר. ממילא, אם יש חוט מתוח ומתחתיו או מעליו ישנו חוט נוסף במרחק שאינו עולה על ג' טפחים, רואים את האויר שבניהם כמחובר לחוטים ונחשב לדופן. וזאת בתנאי שבסך הכל יש בגובה החוטים לפחות עשרה טפחים, ששיעורו כמטר.
דיני ארבעת המינים רבים הם. לכן ראוי לכל אחד ללכת לחכם הבקיא בהלכות אלו ולהראות לו את המינים שקנה, ובייחוד את הלולב והאתרוג. גם מי שקונה באריזה סגורה עם הכשר, ראוי שיראה לחכם את מה שקנה, מפני שלעיתים ישנם שינויים משעת האריזה ועד שעת הקניה שעלולים לפסול את א

לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד הקשר בין מצוות חג הסוכות לענווה ואחדות ישראל
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














