בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • עבודת אלוקים
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה
undefined
2 דק' קריאה 41 דק' צפיה
הַיְּדִיעָה הָאִידֵאָלִית הַמְיֻחֶדֶת לְיִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁנֶּחְסְרָה מִפְּנֵי שְׁקִיעַת אוֹר הָאֻמָּה, הִשְׁאִירָה אֶת הָרֶגֶשׁ שֶׁל הָעֲרִיגָה אֶל הָעַצְמוּת הָאֱלֹהִית שׁוֹמֵם וְנֶעֱזָב.

וּבְתוֹךְ אוֹתָהּ הָאֲפֵלָה הָאֲיֻמָּה הָיְתָה יְכוֹלָה לָצֵאת, בְּסוֹף יְמֵי בַּיִת שֵׁנִי, מַעֲרָכָה שֶׁל אַחְדוּת רְפוּדָה אֱלִילוּת, שֶׁאֶרֶס מַשְׂטֵמָה לְיִשְׂרָאֵל טָמִיר בָּהּ, וּבִגְרָמָתָהּ הָיְתָה מֻכְשֶׁרֶת הַכְּפִירָה הַשְּׁפִּינוֹזִית, בַּיָּמִים הַיּוֹתֵר מְאֻחָרִים, לָצֵאת בְּצוּרָתָהּ הַחֲשֵׁכָה, לִהְיוֹת סִבָּה רָאשִׁית לְכַמָּה שִׁיטוֹת תֵּאוֹרִיּוֹת צוֹרְרוֹת לְיִשְׂרָאֵל, לְפִי אוֹתָהּ הַצּוּרָה הַשְּׁפָלָה שֶׁרֹב הָעוֹלָם הָיָה עָלוּל לְהָבִינָהּ וְלִהְיוֹת מֻשְׁפָּע מִמֶּנָּה, מֵאֵין יְכֹלֶת לְהַבִּיט עַל רוֹמְמוּת הַחַיִּים הַמְפַכִּים מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל, הַהוֹלְכִים וּמְאִירִים אֶת כָּל אַפְסֵי אָרֶץ, שֶׁהִנָּם נִמְשָׁכִים רַק מֵהַהִתְרַחֲבוּת שֶׁל הָאִידֵאָלִים הָאֱלֹהִיִּים, הַהוֹלְכִים וּמִתְרַחֲבִים בַּמִּשְׁטָר הָאֱנוֹשִׁי וְסִדְרֵי הַמְּצִיאוּת בִּכְלָלוֹ.

רַק טִמְטוּם הַלֵּב וְהִתְבַּטְּלוּת הָאִישִׁיִּית עַל יְדֵי כֵּהוּת הַחַיִּים שֶׁל יְמֵי הַבֵּינַיִם, שֶׁרִשּׁוּמָם נִכָּר גַּם בַּזְּמַן הֶחָדָשׁ, לְמִי שֶׁמַּכְשִׁיר עַצְמוֹ לְהִנָּגַע בְּמַחֲלַת הַחֹשֶׁךְ הַהִיא, רַק הוּא גָּרַם שֶׁרֶגֶשׁ הַחֹפֶשׁ נָדַם כָּל-כָּךְ, בְּיִחוּד ע"י הַהַשְׁפָּעָה הָאַפִּיפְיוֹרִית, עַד שֶׁהַפִילוֹסוֹפְיָה, דַּוְקָא הָרַצְיוֹנָלִית, שֶׁצְּרִיכָה לֵהָקֵר מִן הַחַיִּים עַצְמָם, אִבְּדָה אֶת עֹז חַיֶּיהָ וְרַעַם גְּבוּרָתָהּ, וְלֹא יָכְלָה לִשָּׂא בְּעֹז יָדֶיהָ, לִדְרֹשׁ אֶת דְּרִישַׁת הָרוּחַ הַבְּרִיאָה, שֶׁכָּל זֶרֶם הַחַיִּים הָאֱנוֹשִׁיִּים אוֹמְרוֹ פֶּה אֶחָד, לֵאמֹר: אֵיכָכָה יוּכַל זֶה הָאָדָם לְכַחֵשׁ בִּמְצִיאוּת הַחֹפֶשׁ הַכְּלָלִי הָאֱלֹהִי בְּשָׁעָה שֶׁהַחֹפֶשׁ הַפְּנִימִי וְהַחִיצוֹנִי הוּא הַמֻּבְחָר שֶׁבְּאִידֵאָלָיו וּמַשְּׂאַת נַפְשׁוֹ "חָרוּת עַל הַלֻּחֹת אַל תִּקְרֵי חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת"?[1] רַק מִצַּד הַשְׁפָּעָה שֶׁל עַם נָבָל[2], אֱנוֹשִׁיּוּת שְׁקוּעָה בְּבַעֲרוּת וַהֲזָיָה שֶׁלָּקְחָה אֶת הָאַחְדוּת הָאֱלֹהִית וַעֲבוֹדָתוֹ בְּמוּבָן שִׁטְחִי מִכִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, וַתַּעֲשֵׂהוּ לְמִפְלֶצֶת שֶׁל אֱלִילוּת, רַק הִיא יְכוֹלָה לִגְרֹם לְהוֹלִיד, וּלְקַבֵּל אח"כ לִמּוּד בֶּן-שְׁאוֹל כָּזֶה, שֶׁעִקַּר הַחַיִּים וְזִיו הוֹדוֹ וְתִקְוָתוֹ חָסֵר מִמֶּנּוּ וְקֹר וָחֹשֶׁךְ יֶאֶפְפוּהוּ.




[1] אבות פרק ו', מ"ב.



[2] דברים ל"ב, ו'.



עיין ברכות יב : וברש"י שם ד"ה : „וכן הוא אומר אמר נבל וגו'" וע"ע אורות־התורה י"ב, ה'.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il