ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עקבי הצאן
- עבודת אלוקים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
וּבְתוֹךְ אוֹתָהּ הָאֲפֵלָה הָאֲיֻמָּה הָיְתָה יְכוֹלָה לָצֵאת, בְּסוֹף יְמֵי בַּיִת שֵׁנִי, מַעֲרָכָה שֶׁל אַחְדוּת רְפוּדָה אֱלִילוּת, שֶׁאֶרֶס מַשְׂטֵמָה לְיִשְׂרָאֵל טָמִיר בָּהּ, וּבִגְרָמָתָהּ הָיְתָה מֻכְשֶׁרֶת הַכְּפִירָה הַשְּׁפִּינוֹזִית, בַּיָּמִים הַיּוֹתֵר מְאֻחָרִים, לָצֵאת בְּצוּרָתָהּ הַחֲשֵׁכָה, לִהְיוֹת סִבָּה רָאשִׁית לְכַמָּה שִׁיטוֹת תֵּאוֹרִיּוֹת צוֹרְרוֹת לְיִשְׂרָאֵל, לְפִי אוֹתָהּ הַצּוּרָה הַשְּׁפָלָה שֶׁרֹב הָעוֹלָם הָיָה עָלוּל לְהָבִינָהּ וְלִהְיוֹת מֻשְׁפָּע מִמֶּנָּה, מֵאֵין יְכֹלֶת לְהַבִּיט עַל רוֹמְמוּת הַחַיִּים הַמְפַכִּים מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵל, הַהוֹלְכִים וּמְאִירִים אֶת כָּל אַפְסֵי אָרֶץ, שֶׁהִנָּם נִמְשָׁכִים רַק מֵהַהִתְרַחֲבוּת שֶׁל הָאִידֵאָלִים הָאֱלֹהִיִּים, הַהוֹלְכִים וּמִתְרַחֲבִים בַּמִּשְׁטָר הָאֱנוֹשִׁי וְסִדְרֵי הַמְּצִיאוּת בִּכְלָלוֹ.
רַק טִמְטוּם הַלֵּב וְהִתְבַּטְּלוּת הָאִישִׁיִּית עַל יְדֵי כֵּהוּת הַחַיִּים שֶׁל יְמֵי הַבֵּינַיִם, שֶׁרִשּׁוּמָם נִכָּר גַּם בַּזְּמַן הֶחָדָשׁ, לְמִי שֶׁמַּכְשִׁיר עַצְמוֹ לְהִנָּגַע בְּמַחֲלַת הַחֹשֶׁךְ הַהִיא, רַק הוּא גָּרַם שֶׁרֶגֶשׁ הַחֹפֶשׁ נָדַם כָּל-כָּךְ, בְּיִחוּד ע"י הַהַשְׁפָּעָה הָאַפִּיפְיוֹרִית, עַד שֶׁהַפִילוֹסוֹפְיָה, דַּוְקָא הָרַצְיוֹנָלִית, שֶׁצְּרִיכָה לֵהָקֵר מִן הַחַיִּים עַצְמָם, אִבְּדָה אֶת עֹז חַיֶּיהָ וְרַעַם גְּבוּרָתָהּ, וְלֹא יָכְלָה לִשָּׂא בְּעֹז יָדֶיהָ, לִדְרֹשׁ אֶת דְּרִישַׁת הָרוּחַ הַבְּרִיאָה, שֶׁכָּל זֶרֶם הַחַיִּים הָאֱנוֹשִׁיִּים אוֹמְרוֹ פֶּה אֶחָד, לֵאמֹר: אֵיכָכָה יוּכַל זֶה הָאָדָם לְכַחֵשׁ בִּמְצִיאוּת הַחֹפֶשׁ הַכְּלָלִי הָאֱלֹהִי בְּשָׁעָה שֶׁהַחֹפֶשׁ הַפְּנִימִי וְהַחִיצוֹנִי הוּא הַמֻּבְחָר שֶׁבְּאִידֵאָלָיו וּמַשְּׂאַת נַפְשׁוֹ "חָרוּת עַל הַלֻּחֹת אַל תִּקְרֵי חָרוּת אֶלָּא חֵרוּת"?[1] רַק מִצַּד הַשְׁפָּעָה שֶׁל עַם נָבָל[2], אֱנוֹשִׁיּוּת שְׁקוּעָה בְּבַעֲרוּת וַהֲזָיָה שֶׁלָּקְחָה אֶת הָאַחְדוּת הָאֱלֹהִית וַעֲבוֹדָתוֹ בְּמוּבָן שִׁטְחִי מִכִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, וַתַּעֲשֵׂהוּ לְמִפְלֶצֶת שֶׁל אֱלִילוּת, רַק הִיא יְכוֹלָה לִגְרֹם לְהוֹלִיד, וּלְקַבֵּל אח"כ לִמּוּד בֶּן-שְׁאוֹל כָּזֶה, שֶׁעִקַּר הַחַיִּים וְזִיו הוֹדוֹ וְתִקְוָתוֹ חָסֵר מִמֶּנּוּ וְקֹר וָחֹשֶׁךְ יֶאֶפְפוּהוּ.
עבודת אלוקים (17)
הרב הראל כהן
14 - תוצאות עבודת ה' באופן ילדותי ובאופן מבוכר
15 - ללא השפעת ישראל - העולם מתדרדר לכפירה
16 - תורת ההתפתחות ביחס לתהליך הגאולה
טען עוד
[1] אבות פרק ו', מ"ב.
[2] דברים ל"ב, ו'.
עיין ברכות יב : וברש"י שם ד"ה : „וכן הוא אומר אמר נבל וגו'" וע"ע אורות־התורה י"ב, ה'.
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה מברכים על מנה אחרונה?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
אנחנו קודש למענך
משמעות המילים והדיבור שלנו
איך ללמוד גמרא?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
