ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עקבי הצאן
- עבודת אלוקים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
וְדַוְקָא בְּשָׁעָה שֶׁהָאֱנוֹשִׁיּוּת לְכָל הַפָּחוֹת חוֹשֶׁבֶת שֶׁהַהִתְפַּתְּחוּת הָאִטִּית, מֵעֹמֶק תְּהוֹם שֶׁל תֹּהוּ וָבֹהוּ, עַד רוֹמְמוּת מַעֲלַת עֶלְיוֹנִיּוּת הַיְּצִירָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה וְרוֹמֵמָה, הִיא שַׁלְשֶׁלֶת אֲרֻכָּה מְאֹד מְאֹד בַּמְּצִיאוּת, דַּוְקָא אָז בּוֹקֵעַ וְיוֹצֵא הָאוֹר הַיּוֹתֵר בָּהִיר שֶׁל תְּבִיעוֹת אִידֵאָלִיּוֹת, הַמַּקִּיפוֹת לֹא רַק אֶת הַהֹוֶה כִּי אִם גַּם אֶת הֶעָתִיד הַיּוֹתֵר מְרוֹמָם וְיוֹתֵר נָאוֹר.
וְכֵיוָן שֶׁהַמְּגַמּוֹת הַגְּדוֹלוֹת, הַבָּאוֹת מִתּוֹךְ הַסְּקִירָה שֶׁל הַהִתְרוֹמְמוּת מִשִּׁפְלוּת הֶעָבָר, הַמְאַשְּׁרוֹת תְּקוּפוֹת גְּדוֹלוֹת אֶל הֶעָתִיד הַגָּדוֹל, זוֹכוֹת לְהֵעָשׂוֹת יְסוֹד הַחַיִּים, אָז רַק לִמְשֻׁגָּע יוּכַל לְהֵחָשֵׁב הָאִישׁ אֲשֶׁר יַצִּיב גְּבוּלִים לֵאמֹר: רַק בִּצְעָדִים מְדוּדִים כָּאֵלֶּה, שֶׁבָּאוּ לְפָנֵינוּ בַּחִזָּיוֹן שֶׁל הֶרְגֵּלֵנוּ הַקָּטָן, מַגִּיעוֹת הִנָּן הַמְּגַמּוֹת הַנִּצְחִיּוֹת לְתַכְלִיתָן.
עבודת אלוקים (17)
הרב הראל כהן
15 - ללא השפעת ישראל - העולם מתדרדר לכפירה
16 - תורת ההתפתחות ביחס לתהליך הגאולה
17 - סיום הספר עקבי הצאן
טען עוד
עֵינֵינוּ רוֹאוֹת כִּי הַכֹּל הוּא גָּדוֹל לְאֵין תַּכְלִית, חֹק הַהִתְפַּתְּחוּת גָּדוֹל לְאֵין שִׁעוּר וָקֵץ וְכֹחַ מְדַלֵּג גָּדוֹל לְאֵין קֵץ, כָּל אֶחָד הִתְגַּלָּה לְפִי צָרְכּוֹ לְהַשְׁלָמַת הַחוּג הַמִּתְגַּלֶּה, וְהַמְּגַמּוֹת וְהָאִידֵאָלִים הָאֱלֹהִיִּים הֵמָּה נִפְעָלִים מִכָּל הַמָּצוּי, מִכָּל דָּבָר לְפִי הַצֹּרֶךְ הַיּוֹתֵר מָלֵא וְהַיּוֹתֵר שָׁלֵם, וְאֵין שׁוּם מַעֲצוֹר לֹא לְדֶרֶךְ הַהִתְפַּתְּחוּת וְלֹא לְדֶרֶךְ הַדְּלִיגָה, שֶׁאָנוּ חָשִׁים אֶת הָאַחֲרוֹנָה בְּיוֹתֵר בְּמֶרְחַב הָרוּחַ, וּבְסִדְרֵי הַחַיִּים, בִּפְרָט בִּזְמַנִּים שֶׁל תְּסִיסָה וַהֲרַת עוֹלָם.
וּשְׁפָלָה מְאֹד תִּהְיֶה בְּעֵינֵינוּ, עַכְשָׁו בְּיִחוּד לְפִי הַהַרְחָבָה שֶׁל הַמַּדָּעִים הַגְּלוּיִים, מִגֹּדֶל הַמְּצִיאוּת וְעֹשֶׁר הַחַיִּים שֶׁבּוֹ, אוֹתָהּ הַגְּזִירָה הָאַקְסְיוֹמִית הָאוֹמֶרֶת שֶׁאֵין דִּלּוּג בַּמְּצִיאוּת, הַדּוֹמָה בְּרִפְיוֹנָהּ לְכָל הַגְּזִירוֹת הַשְּׁלִילִיּוֹת שֶׁל הַפִילוֹסוֹפְיוֹת הַקְּדוּמוֹת עַל הַמְּצִיאוּת הַמַּמָּשִׁי, כְּמוֹ "הַגְּרָמִים הַשְּׁמֵימִיִּים אֵינָם לֹא יְבֵשִׁים וְלֹא לַחִים"[1] וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן שֶׁהֵן מִתְבַּדּוֹת יוֹתֵר מִגְּזִירוֹתֵיהֶן הַחִיּוּבִיּוֹת, קַל-וָחֹמֶר מֵעֵדֵי רְאִיָּה שֶׁ"לֹּא רָאִינוּ אֵינָהּ רְאָיָה"[2].
וְהַגְּזֵרָה הַתְּבוּנִית תֹּאמַר בְּבִטְחָה נֶאֱמָנָה, שֶׁהַכֹּל יֵשׁ בַּמְּצִיאוּת, וּמִפְּנֵי שֶׁהָעֹשֶׁר הַגָּדוֹל שֶׁל הַמְּצִיאוּת הַהוֹלֵךְ וָאוֹר לְפָנֵינוּ, כָּל מָה שֶׁאָנוּ מוֹסִיפִים לְהַכִּירוֹ, כְּשֶׁהוּא יַכְנִיס אוֹתָנוּ לְמִדָּה זוֹ לוֹמַר שֶׁאֵין דִּלּוּג בַּמְּצִיאוּת, מִפְּנֵי שֶׁאֵין שׁוּם מַדְרֵגָה חֲסֵרָה, וְאֵין שׁוּם מַעֲבָר נִשְׁמָט, עַל-כֵּן בְּמָקוֹם שֶׁהַצֹּרֶךְ שֶׁל הַגֹּדֶל וְהַהַשְׁלָמָה הָעוֹלָמִית, עֲדֵי עַד, מֵבִיא שֶׁהַמַּעֲבָר הַהוּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נִשְׁלָם עַל יְדֵי תְּכוּנָה שֶׁל דִּלּוּג, אִם הָיָה זֶה הַצִּבְיוֹן חָסֵר, רַק אָז הָיָה הַדִּלּוּג הַיּוֹתֵר חָשׁוּךְ וּמֻכְחָשׁ נִמְצָא בַּמְּצִיאוּת, – דִּלּוּג שֶׁל קֶרַע וְהֵרוּס שֶׁאֵין בּוֹ אִחוּי וּבִנְיָן, שֶׁזֶּה אִי אֶפְשָׁר בֶּאֱמֶת שֶׁיִּהְיֶה נִמְצָא לְפִי מִדַּת הָעֹשֶׁר וְהַגֹּדֶל שֶׁל הַכֹּל, הַמִּתְגַּלֶּה לְעֵינֵינוּ בְּאוֹר מַבְהִיק הַהוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵב, הוֹלֵךְ וָאוֹר.
ע"כ הוֹלְכִים הַנְּחָלִים וּמִתְפַּלְּגִים גַּם בְּשֶׁטֶף תְּקוּמָתָהּ שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, הַמַּפְתֵּחַ הַקְּטַנָּה שֶׁל פַּלְטֵרִין הָאֲחוּזָה בַּשַּׁלְשֶׁלֶת הַגְּדוֹלָה[3], שֶׁל שֵׁם ד' הָאֱלֹהִים הַגָּדוֹל, שֶׁגִּדְּלוּהוּ בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ[4] בִּימֵי עֶזְרָא, וְכַיּוֹצֵא בּוֹ לְכָל עֵת פְּקִידָה שֶׁל הִתְעוֹדְדוּת כְּלָלִית לְיִשְׂרָאֵל.
מֵעֵבֶר מִזֶּה – "כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ד' וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל"[5].
וּמֵעֵבֶר מִזֶּה "קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת"[6].
"וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים, וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים"[7].
[1] ראה רמב"ם פרק ג' מהלכות יסודי־התורה הלכה ג'.
[2] כתובות כג.
[[3] ירושלמי תענית ב, ה.]
[4] עיין יומא סט:
[5] ישעיהו נ"ב, י"ב.
[6] שיר־השירים ב', ח'.
[7] מלאכי ג', א'.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
