- הלכה מחשבה ומוסר
- נפש החיים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
וכן בענין ההתעוררות שלמעלה ע"י בחי' הדבור אמר עמוס הנביא ע"ה (עמוס, ד) כי הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שחו כי אמרו בזוהר לך לך (ח"א פו, ב), ויחי (ח"א רלד, ב) ו(ח"א רמט, א), יתרו (ח"ב פ, א), תזריע (ח"ג נ, ב), שלח (ח"ג קסא, א). ובאדרא זוטא ריש דף (ח"ג רצג, א). ובזהר חדש שה"ש נ"ה ע"ד (זהר חדש פו, א) שלשון 'הגדה' שייך על רזא דמילתא הזהיר כאן את האד' מחמת היותו עתה בזה העו' השפל שאינו רואה ומשיג הבנין או ההריסה חס ושלום הנעשה למעלה בהעולמות מכל דבור ודבור שלו. ויכול להעלות על דעתו ח"ו לומר במה נחשב דבור ושיחה קלה שתפעול שום פעולה וענין בעולם. אבל ידע נאמנה שכל דבור ושיחה קלה שלו לכל אשר יבטא בשפתיו לא אתאביד ואינו הולך לבטלה ח"ו.
הגהה: ולפי סדר הד' עולמות אבי"ע הי' ראוי לומר תחלה לשון בריאה ואח"כ יצירה. אמנם הענין. כי לשון יצירה פי' הצטיירות דבר יש מיש. ולשון בריאה פי' דבר מחודש יש מאין. כמו שהסכימו כל הפשטני' (וכן אמרו בזהר חדש בראשית במדה"נ י"ז ריש ע"א) ז"ש אעפ"י שנראה לנו שעתה אתר הבריאה הוא רק יוצר הרים יש מיש. כי ההתחדשות יש מאין כבר היתה בששת ימי קדם. אבל האמת כמאז כן גם עתה בכל עת ורגע הוא בורא אותם ומחדשם יש מאין ע"י חיות הרוח שמשפיע בהם מחדש ברצונו ית' כל רגע. וכן אמרו באבות הוא היוצר הוא הבורא. והוא כנ"ל: וממוצא דבר ישכיל המעיין על פי פשוט ענין הד' עולמו' שנקראו אצילות בריאה. יצירה. עשיה. כי מודעת שהעולמו' נשתלשלו בהדרגה ממדרגה למדרגה. וכל שנשתלשל וירד יותר למטה נתעבה יותר. וכללות העולמות הם נחלקים לד' חלוקות שונים בערך מעלתם. (לבד הצחצחות העליונים שאין לכנותם אפי' בשם אצילות ) ועולם הראשון מהד' שהאציל הוא ית"ש אשר אנו יכולין לכנותו בשם נקרא אצילות ואצילות פי שנים לו. לשון חבור כמו אצלו ולשון התפשטות רוחני כמו ויאצל מן הרוח (וכמו אצילי ידיו שהם מחוברים בגוף תמיד וגם התחלת התפשטות ידיו) כי עולם האצילות הוא הכל אלקות גמור כמ"ש בהקדמת התיקונים באצילות איהו וגרמוהי חד כו' ובע"ח שער דרושי אבי"ע פ"ז ובריש שער ציור עולמות אבי"ע בהקדמת הרח"ו. ובשער השתלשלות הי"ס פ"ג. ובשער הצלם פ"א. ובשער השמות פ"א. ובשער סדר אבי"ע פ"ב וריש פ"ג ע"ש. ונקרא אין דלית מחשבה תפיסא מהות ההתאצלות והחבור דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד. ועולם השני נשתלשל וירד מדרגה יותר מהראשון שמושג עכ"פ קצת מציאותו שיוכל להקרא יש. והוא היש מאין לכן נקרא בשם בריאה וכמש"ל. ועולם הג' נשתלשל בסדר המדרגות מהעולם השני ונתעבה יותר שמציאותו מושג יותר והוא היש מיש. ולכן מתואר בשם יצירה. כמו יוצר חומר שהוא יש מיש. ועולם הד' הוא גמר מלאכת כל העולמו' שקדמוהו ותיקונם על תכלית הטוב האמתי שכיון הוא ית"ש בענין כלל הבריאה כולה. והוא זה העולם התחתון שבו דירת האדם המנהיג העולמות בכח מעשיו. וכמ"ש וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד ואמרו בב"ר פ"ח והנה טוב מאוד והנה טוב אדם. וכ"ה שם בפ"ט. ובפ"ד שם ארשב"א מתחלת ברייתו של עולם נתאוה הקב"ה לעשות שותפות בתחתונים וכ"ה בתנחומא בפ' בחקותי ופ' נשא ע"ש לכן נקרא עשיה המורה על תיקון הדבר מלשון ויתן אל הנער וימהר לעשות אותו והרבה כיוצא וכן אמרו בז"ח שם עשי' הוא תיקון הדבר בגודל ומעלה מכמות שהיה כד"א ויעש דוד שם ע"כ :
וכמ"ש בסבא ק' ע"ב אפילו הבל דפומא אתר ודוכתא אית ליה וקוב"ה עביד מיני' מה דעביד ואפילו מלה דב"נ ואפילו קלא לא הוי בריקנייא ואתר ודוכתא אית להו לכלא ובפ' מצורע נ"ה א' כל מלה ומלה דאפיק ב"נ מפומי' סלקא לעילא ובקעא רקיעין ועאלת לאתר דעאלת ובר"פ נשא דההו' מלה דאפיק ב"נ מפומיה סלקא ובקע רקיעין וקיימא באתר דקיימא שככל היוצא מפיו יעשה למעלה ומעורר כח עליון. הן בדבור טוב מוסיף כח בכחות הקדושים כמ"ש (ישעי' נ"א) ואשים דברי בפיך גו' לנטוע שמים גו' ובזוהר אמור (ח"ג קה, א) דלית לך מלה ומלה כו' ומאן דאפיק מלה קדישא מפומיה מלה דאורייתא. אתעביד מניה קלא וסליק לעילא ואתערו קדושי מלכא עלאה ומתעטרן ברישי' וכדין אשתכח חדותא לעילא ותתא וע' באורך בפ' ויקהל (ח"ב ריז, א)נוראות נפלאות ענין הדיבור של מילין קדישין דאורייתא שכל עלמין נהירין מחדוותא ושמחות וגיל תבאנ' בהיכלין קדישין עלאין ומעטרן להו בעטרין קדישין. ועין בפ' קדושים (ח"ג פה, א). וכן מבואר במקומות רבות בתיקו' ומכל דבור וקול והבל דאו' או דצלותא נבראים כמה מלאכים קדושים. ובהיפך בדבור אשר לא טוב ח"ו הוא בונה רקיעים ועולמות של שוא לס"ם ר"ל וגורם ח"ו הריסת וחורבן העולמו' סדרי המרכבה הקדושה הנוגעים לשורש הדבור ועי' זוהר צו (ח"ג לא, ב) דהא לית לך טב וביש כו' ואוי להם לבריות שרואות ואינן יודעות מה הם רואות כי אין לך דבור שאין לו מקום כי עוף השמים יוליך את הקול וכמה אלפי מארי דגדפי דאחדין לה וסלקין לה למארי דמדין ודיינין לה הן לטוב או להיפך ח"ו כמ"ש בזוהר לך לך (ח"א צב, א). ובפ' קדושים הנ"ל ולית לך מלה ומלה וכו' וכמה קסטורין מתחברין עמיה דההוא קלא עד דסלקא ואתער אתר דת"ר כו' וכמה מתערין עלי' דההוא ב"נ ווי למאן דאפיק מלה בישא בפומי' ע"ש. וכתיב (קהלת, ה) למה יקצוף האלהים על קולך וחבל את מעשי ידיך ואמרו (ערכין) גדול האומר בפיו מן העושה מעשה כו'. ואמרו ז"ל בסנהדרין (דף צב.) כל המחליף בדבורו כאלו עובד עבודת כוכבים: ז"ש ומגיד לאדם מה שיחו ר"ל שבעת עמוד האדם לתת דין וחשבון לפניו ית' אז הוא ית' מגיד לו הסוד רזא דמילתא מה שגרם שחו למעלה בעולמות העליונים. כמש"ל שלשון הגדה פי' רזא דמלתא:
לימוד תורה לשמה
שער ד פרק ז
הרב אליהו ברין | א תמוז תשפד
חשיבות הדקדוק במצוות
שער א' פרק כ"ב, שער ב' פרק א'
הרב אליהו ברין | כ' שבט תשפ"ד
חשיבותן העצומה של תיבות התפילה
נפש החיים שער ב' (חלק 16)
הרב חיים בן שושן | כ"ה תמוז תשע"ג
קדשת ישראל ומחיית עמלק
נפש החיים שער א' פרק י"א
הרב חיים בן שושן | י' אדר תשע"ז
הרב אליהו ברין
ראש כולל הלכה בישיבה הגבוהה בית אל.
אהבת ישראל
אורות ישראל (שיעור 3)
כא' חשון התשע"ג
ההתחדשות והדין בראש השנה
כ"ט אלול תשס"ז
תורתן משמרתן
אורות התורה פרק ו', פסקאות ד'-ה' (שיעור 7)
כ"ב כסליו תשע"ג
התורה השכלית - סדר המציאות
תפארת ישראל פרקים טו-טז
ב' טבת תשס"ט
הקשר בין ניצבים לראש השנה
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
מה הייעוד של תורת הבנים?
הדלקה וכיבוי ביום טוב
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
איך ללמוד גמרא?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
ראיית המבט השלם
איך המזוזה שומרת עלינו?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו