שכרם של הקדושים הי"ד | הרב נתנאל יוסיפון | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
שמות

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

יונתן חיים בן תמר

2 דק' קריאה

מספרים על רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, ראש ישיבת וולוז'ין, (המוכר בשם: הנצי"ב מוולוז'ין), שהיה גר בדירה צמודה לבית המדרש של הישיבה. בישיבה למדו מאות בחורים, שהגו בתורה בקולי קולות לאורך כל שעות היממה כולל בשעות הלילה המאוחרות.
פעם אחת שאלו את הנצי"ב: כיצד אתה נרדם בלילה, והלא מבית המדרש בוקע רעש אדיר?
ענה הנצי"ב: אמשול לכם משל. בעל טחנת קמח, שטחנתו טוחנת בכל שעות היממה. כל זמן שהוא שומע את רעש עבודת הטחנה, הוא ישן טוב בלילה. אולם, אם תשבות הטחנה מעבודתה באמצע הלילה, הוא יתעורר בבהלה, מתוך חשש לפרנסתו.
כך אני, קול התורה בישיבה הוא תמצית חיי, ולכן אני ישן טוב רק כשאני שומע את קול התורה בוקע ברמה מהיכל הישיבה.
זה סיפור המלמד על אדם גדול, שחי לא למען כסף או כבוד, אלא תכלית חייו היא עניין גדול ונעלה, ושכר עבודתו הוא שאותו עניין גדול ונעלה חי וקיים.
ברוך ה', בימינו אלה... אנשים רבים חיים כך למען התורה.
וברוך ה'... מדרגה זו של חיים שאינם אנוכיים, אלא למען מטרה גדולה ונשגבת מתגלה גם בהמוני חיילים. כל מי שמוכן להילחם ולחרף נפשו מנגד למען חיי עם ישראל בארץ ישראל, ואף למות על קידוש ה' עם קדושי ישראל הי"ד, הרי שכרו היא התקיימות מטרה נעלה זו.
עד היום מהדהדים דבריו של רס"ן מוש זילברשמידט הי"ד, מפקד גוש עציון במלחמת השחרור, שבלוייתם של 12 חללים קדושים הי"ד, שנפלו בקרב ונקברו בגוש עציון הנצור, ספד להם על הקבר הפתוח, ואמר: "מה אנו? מה חיינו? העיקר הוא המפעל ובו אנו חיים... תשובתנו נחושה: נצח ירושלים".
והלא, כשאנו קוראים את מכתביהם של חיילים כה רבים, שנפלו לאחרונה, אלו דבריהם. הם לא נלחמים למען כסף או מעמד, כי אם למען עם ישראל ונצח ירושלים!
ובאמת, עניין זה כבר נרמז בפרשתנו. המיילדות העבריות השליכו נפשם מנגד, הפרו את הוראותיו המפורשות של פרעה, וסייעו לנשות ישראל להעמיד צאצאים רבים.
ומה היה שכרם? במבט ראשון הם קיבלו פרס אישי, ככתוב: "...כי יראו המילדות את האלוקים, ויעש להם בתים", ומפרש רש"י: "בתי כהונה ולויה ומלכות שקרויין בתים... כהונה ולויה מיוכבד (אהרון הכהן ומשה רבינו היו בני יוכבד – נ.י.), ומלכות ממרים (דוד המלך היה צאצא של מרים – נ.י.).
אולם, בהתבוננות נוספת בתורה נגלה, שלפני השכר האישי יש שכר אחר, כי לפני הפסוק שעוסק בבתים נאמר פסוק נוסף – "וייטב אלוקים למיילדות, ויירב העם ויעצמו מאוד". כלומר, הטובה הגדולה של המיילדות ששאיפתם ומסירות נפשם להגדלת העם, הצליחה, והעם התרבה.
הם לא חיפשו שכר אישי, הם חיפשו לשם שמיים לעשות רצון ה', ולהעמיד ילדים רבים, ושכרם שהעם גדל.
ויהי רצון, שבזכות מסירות נפשם של כל הפועלים ומוסרים נפשם לשם שמיים, נזכה לניצחון גדול במלחמה, ובא לציון גואל!

שמות