- מדורים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ויחי
בדרכם חזרה מן ההלוויה עולה חשש אצל האחים, שמא עתה יוסף ינקום בהם על מכירתו. תחילה הם פונים אליו בצורה עקיפה ובפיהם סיפור על ציווי של יעקב אביהם לסליחה. בכיו של יוסף לשמע הדברים, סוגר את מעגל תחנוניו בזמן זריקתו לבור (מב, כא). בשלב הבא, האחים מגיעים אל יוסף ומקיימים את חלומו "למהדרין מן המהדרין". הם לא רק משתחווים לו אלא: א. "וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו" - השתטחו ממש ארצה כמנהג עבדים נכנעים ב. "וַיֹּאמְרוּ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים" (נ, יח) - מכריזים ומודים בכך גם בפיהם.
תגובת יוסף המדהימה והמרגשת מורכבת מחמישה חלקים: א. הוא מכריז "אַל תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי" (נ, יט). נפרש כאן אֱלֹהִים במשמעות של חול, אל תפחדו, בשבילכם אינני השליט=אלהים, אני אחיכם לכן אינכם עבדים, כולנו אחים. ב. הוא איננו מאשים ותובע אותם למרות ש"אַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹקים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה" (נ, כ), כאן נפרש אלקים במשמעות של קודש. ג. אני אמשיך לדאוג לכם "אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם" (נ, כא), אני לוקח אחריות גם לעתיד. ד. "וַיְנַחֵם אוֹתָם", חיזוק הקרבה והתאחדות. ה. "וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם" עוד השקעה שמוכיחה רגישות. יוסף הצדיק השקיע מאמצים רבים כדי לחבר את חלקי המשפחה, למרות חילוקי הדעות. רק האחדות תבטיח את הגאולה ממצרים בסוף הדרך "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אָנֹכִי מֵת וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב" (נ, כד). פָּקֹד יִפְקֹד – מקובלנו מחז"ל כי זה מפתח – קוד הגאולה.
באחרית שנת תשפ"ג עמינו היה במצב נורא, קרוב מאוד למלחמת אחים – כמעט מכירת יוסף. המחלוקת נוהלה בדרך של הסתה ובכוחנות. השיח היה מתלהם ושובר. הקיצוניות של כל הצדדים השתלטה על הבמה. כל אחד האשים את האחר שהוא הוא ה"ערבה" חסרת הטעם והריח הטוב, כמושה ואפילו מדיפה ריח רע. כל צד היה בטוח שהוא, ורק הוא, מייצג את האתרוגים. הקב"ה המתין כל חודש אלול – "אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים" (אסתר ט, כב) ושום דבר לא השתנה, הטונים עלו עוד ועוד. הקב"ה הסכים לחכות עד ליום הכיפורים תשפ"ד, היום הנשגב ומלא הוד. יום זה נחשב מבחינות מסוימות כיום האחרון של תשפ"ג (עיינו ויקרא כה, ט ויחזקאל מ, א). אבל אף אחד לא הקשיב, גם 'הידיים המשיכו לעבוד' והפיות לא נרגעו – חרפות וגידופים נשמעו ברמה. הקב"ה נתן לנו הזדמנות נוספת וחיכה עד ליום האחרון ממש של תשפ"ג - הושענא רבה, הזמן של הפתקא הטובה. לא הקשבנו זה לזה, גם ביום בו הערבות נזקפות לצד המזבח. לכן, לא זכינו לשמחת תורה!!! החג התחלף ב"תשעה באב". יום של חורבן, טבח ואכזריות נוראה פקד את בתינו, בתיהם של אחינו מכל המגזרים. שמחת תורה הפך ליום של "וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי" (שמות לב, לד) עונש נורא.
ואז נכפתה עלינו מלחמת אין ברירה – "עזרת ישראל מיד צר" (פ"ה מהלכות מלכים ה"א). התעוררנו! רוחות חדשות נשבו! רוח התנדבות, רוח נתינה לאחר, רוח של אחדות בין כל חלקי העם, רוח של גבורה ומסירות נפש למען הכלל בלי חלוקה למגזרים, כיסתה את כל הארץ. חיילים גיבורים, נשים גיבורות, נשות חיילים גיבורות, אימהות אבות וילדים גיבורים, משפחות שלמות של גיבורים. צימאון עז לקשר עם רוחניות, עם השכינה ולקשר לכלל ישראל.
בואו כולנו נשמור, מכל משמר, על רוחות אלו!!!
כל עוד התותחים רועמים, חילוקי הדעות הפוליטיים והשאיפות הפרטיות צריכים להיגנז עמוק ביותר. בעת מלחמה עוסקים רק בהצלת עם ישראל ומדינת ישראל (פ"ז ממלכים הל' טו).
בחירות יחכו לשקט שאחרי. המועמדים לבחירה יבחנו על סדר העדיפות שלהם בזמן המלחמה, מי מהם שם את טובת הכלל במרכז ומי שם את עצמו במרכז. מי חיבר ומי התעקש דווקא להפריד, מי אהב ומי שידר שנאה. כשיגיע הזמן, אף אחד לא יצטרך לוותר על דעותיו, אבל כל אחד יהיה חייב להצטייד בנכונות להקשיב לצרכי האחר ולדעותיו, גם אם סולם הערכים שלו שונה. ההכרעות יתקבלו מתוך הקשבה ורגישות להיותו של השני 'אתרוג', במובנים מסוימים, גם אם הוא 'ערבה' במובנים אחרים. זה הבסיס לערבות ההדדית ולהיותם של ישראל ערבים זה בזה. ערבים גם במשמעות של "כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב" (שיר השירים ב, יד).
לצערנו, בימים האחרונים הולכים וגוברים הקולות הקיצוניים והמסוכנים של הבטוחים שכל האמת רק באמתחתם. קולות אלה חייבים להיפסק. עכשיו! אסור לתת להם להשתלט שוב על השיח הציבורי, וגם זה צריך להיעשות רק על ידי הגברת האור ובהארת פנים.
כך, באחדותנו ננצח! כך נגיע לאחרית של שגשוג והצלחה בכל התחומים, אחרית של פָּקֹד יִפְקֹד לטובה וברכה, כמו שהיה בזכות פועלו של יוסף.
נעתיר לבשורות טובות, ניצחון לכל כוחות הביטחון, רפואה שלמה לפצועים, החזרת החטופים (הם בוודאי גם פצועים)
ולנחמה משמים למשפחות הנופלים למען הכלל.
למה ללמוד גמרא?
שלוש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ ישראל
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
מתנות בחינם
סוד ההתחדשות של יצחק
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הקשר בין ניצבים לראש השנה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?