ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
א. מתוך תחושת המועקה והסבל של המחלה אדם עלול להיגרר לעשיית מלאכות האסורות בשבת.
ב. העוסק ברפואות וסביבתו עלולים להתרשם שכשם שפיקוח נפש הותר בשבת, כך גם עיסוק ברפואה הותר בשבת, גם אם העיסוק והטיפול כרוך בעשיית מלאכות, דבר שאינו תמיד נכון.
אך המשנה (מסכת שבת פרק יד משנה ג) אומרת שבנסיבות מסוימות מותר לאכול ולשתות דברים המרפאים: אדם שזקוק לשים חומץ בין שיניו רשאי לאכול מאכל עם חומץ כרגיל, גם אם כוונתו לרפואה; מותר לסוך שמן בשבת, כל עוד שמדובר בשמן שרגילים לסוך בו, גם אם כוונתו לרפואה; מותר לאכול מאכלים ולשתות שתייה שיש להם תכונות רפואיות, כל עוד הם נחשבים בעיני האנשים כמאכל וכשתייה. מותר אפילו לשתות דברים שבדרך כלל רק חולים שותים, אם אינו מתכוון לרפואה.
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
19 - הגדרת 'מכשירי פיקוח נפש' לפי מורנו הרב ישראלי
20 - גזירת שחיקת סממנים ומאכלי בריאים
21 - מדרג החולי
טען עוד
ברם, מלשון הרמב"ם מדייקים הפוסקים (אגלי טל וביאור הלכה) שהוא מתיר גם לאדם חולה לשתות שתייה מרפאת, בתנאי שאינו מתכוון לרפואה.
לכאורה ההיתר הזה מפתיע. מדוע שיהיה מותר לאדם חולה לשתות משהו שירפא אותו, הרי זו מהותה של כל הגזירה!
אם כבר אנו מקשים, יש מקום להקשות על כל הדינים במשנה. מדוע חז"ל מקלים באכילה ושתיית דברים שיש להם תכונות רפואיות? מדוע לא לגזור גזירה פשוטה יותר האוסרת על הרפואה?
תשובה אחת אפשר לבסס על הטעמים המדויקים שאמרנו לעיל. אם הנושא הוא שהחולה עלול לחפש דרכי טיפול נוספות, כל עוד אנו מגבילים אותו לאכילה רגילה, זה מזכיר לו להימנע מרפואה ממש. ואם החשש הוא הרושם שמותר לעסוק ברפואות, הרי שהגבלת הרפואה לאכילה ושתייה רגילה לא תיצור רושם שכזה על הסובבים.
אך האגלי טל אומר משהו עקרוני יותר. לא יתכן לאסור לאכול או לשתות כל דבר שמחזק את האדם, שהרי כל אוכל ושתייה בריאים נותנים לאדם כוח. לא יעלה על הדעת שנאסור לאכול ולשתות מאכלים בריאים בשבת מכיוון שיש להם סגולות רפואיות!
הרב פיינשטיין ממשיך את הקו הזה ושואל: נניח שיש אדם שאינו חולה, אך יש בו חלישות מסוימת. האם לאדם זה יהיה אסור לאכול ברוקולי, בזמן שלאדם אחר, בריא, מותר? לא יעלה על הדעת. לכן הוא אומר שלפי הרמב"ם התרופות האסורות בהתקיים שלושה תנאים: א. האדם עצמו במצב של חולשה (כאדם חולה מעט, גם אם אינו נופל למשכב). ב. המאכל נתפס בעיני הציבור כתרופה. ג. האדם מודע לסגולה הרפואית ואוכל או שותה את המאכלים הללו לצרכי רפואה.
רק במצב זה ניתן להבחין בצורה ברורה בין מאכלים שנאכלים כצורך רפואי ובין מאכלים הנאכלים כחלק מאורח חיים בריא. חז"ל לא אסרו על בריאות, אלא על לקיחת תרופות. נסכם כי מצווה לאכול ולשתות בשבת, גם לענג את השבת וגם כחלק מהדאגה לבריאות הנפש והגוף.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך ללמוד אמונה?
האם מותר לפנות למקובלים?
טעינה למחשבה
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
