ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
החוזה התבונן בפתק, התפלא מאוד על החסידים, ואמר:
"מה תרצו מהאיש הזה? הלא פניו מאירים ככהן העומד על גבי המזבח ומקריב קרבנות"!
סיפרו החסידים לחוזה על מעלליו של אותו רשע, אך החוזה שב וקרא בפתק, וחזר שוב על דבריו הראשונים. החסידים התפלאו מאוד, אך פליאתם גברה עוד יותר, כשלפני ששבו לביתם, שבו ונתנו לחוזה פתק על אותו אדם, והפעם החוזה אמר עליו דברים קשים מאוד.
כשהגיעו החסידים לביתם, נודע להם, שביום שנתנו לחוזה את הפתק הראשון, הכניס אותו אדם את בנו בבריתו של אברהם אבינו, שאמרו על זה חז"ל שהמל את בנו דומה למקריב קרבן על גבי המזבח. (סיפורי חסידים, תורה, מס' 29).
בסיפור זה יש יסוד עמוק מאוד, המתחבר לפרשתנו, וגם מאיר באור יקרות את המלחמה בה אנו שרויים, ואת מעלתם של כל החללים הקדושים שמסרו נפשם על קידוש ה' הי"ד.
בתחילת הפרשה אומר ה' למשה, שעם ישראל ינחל את ארץ ישראל מכוח הברית עם האבות הקדושים, "וגם הקימותי את בריתי אתם, לתת להם את ארץ כנען". ומפרש רש"י הברית הזו ניתנה לאברהם בפרשת המילה, שנאמר שם – "ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך".
ואכן, נאמר במדרש (בראשית רבה מו), שה' אמר לאברהם שבזכות ברית המילה בניו ינחלו את הארץ, "אם מקיימין בניך את המילה הן נכנסים לארץ ואם לאו אין נכנסים לארץ".
מדוע? מה הקשר בין ברית המילה לנחלת הארץ? ומדוע המילה מרוממת את היהודי העוסק בה למדרגת כהן המקריב קרבנות?
מצאנו בספרים רבים (למשל – תניא לב, משיבת נפש מהדו"ב א, אגרות ראיה תקנה) שהקשר של יהודי לקב"ה מורכב משני רבדים. יש את הרובד האישי שלו, שהוא תלוי במעשיו הטובים, בתורה ובמצוות שילמד ויקיים. רובד זה תלוי במעשיו של היהודי, ככל שיעשה יותר יזכה להגביר את דבקותו בה'.
אולם יש גם רובד נוסף של דבקות בה', רובד שלא תלוי במעשיו של האדם, אלא יהודי נולד עימו. זה רובד שמתחיל מבחירת ה' בנו כעם ישראל, בלי תלות במעשינו, מה שקרוי 'הניצוץ היהודי'. זה רובד שהוא למעלה מטעם ודעת, והוא הרובד של היותנו חלק מעם ישראל, רובד כללי, חלק מ'סגולת ישראל'. הניצוץ הזה קיים גם אצל יהודי, שרחוק מאוד מתורה וקדושה.
רובד הסגולה קיים גם אצל מי שלא מלו אותו ר"ל, אך ברית המילה מבטאת אותו מאוד. תינוק יהודי נימול על ידי הוריו, כשהוא עדיין לא מבין כלום, וכך הדבר מבטא את העובדה שהברית של כל יהודי עם ה' לא מתחילה ממעשינו. הברית היא גם במקום בגוף, האחראי על ראשית החיים, כדי לבטא שמראשית חיינו אנו דבוקים בה', ושכל מהותנו וחיינו הם למען ה'.
גם ארץ ישראל אינה נחלתו של האיש הפרטי, כי אם נחלת ה' לעם ישראל לדורותיו, ולכן היכולת לנחול אותה נובעת מרובד הסגולה, וזה החיבור בין ירושת הארץ לברית המילה.
ישמעאל נימול בן 13 שנים באמצע חייו מתוך בחירה, אך יצחק נימול בן 8 ימים ללא בחירה. ומכח ברית המילה הזו, יצחק התרומם למדרגה הנשגבת, שהיה מסוגל להקריב את כל חייו ולהיעקד למען ה' על המזבח, כי חש שחייו מראשיתם הם כל כולם למען ה'.
לכן גם המל את בנו דומה לכהן המקריב קרבנות, כי הקרבן בא לבטא שהאדם מוכן להקריב את עצמו ובשרו לה'. וגם אם חלילה רובד המעשים פגום בו מאוד, הרי רובד הסגולה מאיר וחי בו.
בימים אלה, עת בני ישמעאל ובני יצחק נאבקים זה בזה על ירושת הארץ, שואבים בני יצחק את כוחם מברית המילה. וכל חייל הצועד לתוך האש בידיעה שיתכן וימסור את חייו למען עם ה' וארץ ה', (שיזכו כולם להאריך ימים ושנים בבריאות), הרי מתגלה בו המדרגה הנשגבת הזו. ויהי רצון שבזכותם נזכה לנחול את הארץ בשלימות, וישובו כל החיילים וכל החטופים במהרה לביתם בריאים ושלמים!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















