ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים יַרְדְּ יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּוֹ: יִרְדְּפֵם יַעֲבוֹר שָׁלוֹם אֹרַח בְּרַגְלָיו לֹא יָבוֹא" (ישעיהו מ"א ב-ג).
ננסה השבוע להבין את הביטוי המיוחד "אֹרַח בְּרַגְלָיו לֹא יָבוֹא".
רש"י על אתר מסביר "דרך אשר לא בא קודם לכן ברגליו, לא יבא לא היה רגיל לבא". לפירושו המערכה בצפון הוכרעה למרות חסך מודיעיני. אברהם בראש גדודו (שלש מאות ושמונה עשר לוחמים) מצא את דרכו וניצח אף על פי שלא הכיר את השטח ומעולם לא עבר בו קודם לכן. מסקנה - מי שיש לו קשר ישיר לשמים ויש לו, סייעתא דשמיא, איננו תלוי במכשירי ניווט לוויינים (GPS). הקושי בפירוש זה הוא השימוש בזמן עתיד במקום בזמן עבר. שהרי לפי רש"י הכתוב היה צריך לנקוט לשון זו: "אורח (ש)ברגליו לא בא". הרד"ק מסביר: "שאברהם ולוחמיו לא נתייגעו במסעם". לפירושו, למרות המסע הארוך והמפרך, נשארו החיילים במצב שאפשר להם להלחם ולהכריע את המערכה.
לפי שני פירושים אלה, הנס לו זכו אברהם ואנשי ביתו היה נס נסתר. אברהם אבינו ואנשיו היו מוכנים למסור את נפשם ולהשקיע מאמץ במשימה ובזכות זה הקב"ה סייע בידם. במדרש אכן מצינו כיוון שכזה והוא מוסיף כי עמלם של הלוחמים סייע גם כארבע מאות שנה מאוחר יותר בליל היציאה ממצרים. וז"ל המדרש:
"רבותינו אמרו אותה השעה אמר הקב"ה לאברהם אתה יגעת עמי בהריגת המלכים חצי הלילה חייך אני פורע לבניך במצרים שנאמר ויהי בחצי הלילה" (פסיקתא רבתי הוספה א פיסקא ב).
לעומת זאת מצאנו במדרשים כיוון אחר, לפיו, ההנהגה בזמן מלחמה זו הייתה בבחינת נס גלוי. הפן הניסי בא לידי ביטוי בכמה תחומים.
א. קפיצת הדרך -
א"ר לוי (אמר) ר' אלעזר בשם ר' יוסי בן זימרא ג' מילין היו פסיעותיו של אברהם ור' יהודה בר' סימון אמר מיל א'. (שם)
ב. ללא יזע -
"א"ר וחוניא בשם ר' וחוניא ב"ר בנייה אפילו (אבק) לא עלה על רגלו של אחד מאוכלוסיו של אברהם באותה השעה" (שם)
ג. אברהם ואליעזר לבדם יצאו למערכה -
"אמר ר' יוחנן בנו של ר' יוסי בן קיסמא עבדו אליעזר היה עמו ולא יותר, אליעז"ר בגימטריא שי"ח. (מדרש תהלים מזמור קי ד"ה (ד) אמר ר').
דרך שלישית בהבנת הביטוי עולה מן המדרש הבא:
"אמר ר' אלעזר בן פדת בשם ר' יוסי בן זימרא כיון שהרג אברהם כל האוכלוסין הללו נוקפה ליבו, אמר אפשר שלא היה ביניהם צדיק, אמר לו הקב"ה לא ברגליך לכלוך עון, אורח ברגליו לא יבא" (שם).
המדרש מעלה לדיון שאלה אתית - מוסרית. מה דינו של הצדיק הנלחם מלחמה צודקת ותוך כדי כך הורג גם אנשים בעלי זכויות מן הצד השני. פסוק זה בא ללמדנו שהקב"ה "הרגיע" את אברהם לא בהבטחה כי אף "צדיק" לא נהרג על ידו, אלא בהבטחה כי הקולר איננו תלוי בצווארו. ידיו ורגליו של אברהם שנלחם מלחמת מצווה נשארו נקיים.
הבה נתפלל כי גם בימנו נזכה לכל הבחינות הללו אם וכאשר נאלץ להלחם שוב "עד חובה אשר מצפון לדמשק".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
