ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
שם אינו רק כינוי המשמש אמצעי לפנייה אל אדם אחר. שמו של אדם הוא דבר מהותי הרבה יותר. הוא מילת קוד לתפקידו של האדם בעולם, לייעוד הפרטי בתוך הבריאה הכוללת של הקב"ה.
לכל איש יש ייעוד המיוחד לו
בספר הקבלי 'ראשית חכמה' מאת רבי אליהו די וידאש מתואר הרגע שבו האדם נפטר מן העולם ומגיע לשמיים. בכניסה לגן עדן מחכה לו מלאך ושמו דומה (על פי הפסוק "לא המתים יהללו י־ה, ולא כל יורדי דומה"). מלאך זה, שמתואר כמלא עיניים, שואל את הנפטר שאלה אחת: מה שמו. אם האדם יודע מה שמו, המלאך מכניס אותו לגן עדן, אבל אם הוא שוכח את שמו, המלאך מוציא שלשלאות של ברזל ומכה את האדם עד שייזכר מה שמו. בספר מתואר בפירוט כיצד האדם זועק מכאב ואינו זוכר מה שמו, והמלאך ממשיך להכות אותו עד שייזכר. תהליך זה נקרא בלשון המקובלים חיבוט הקבר, כאילו הקבר (כלומר, מצב המוות) חובט באדם שהגיע אליו.
כמובן, לתיאור זה של חיבוט הקבר יש משמעות עמוקה. לכל איש יש שם, לכל אדם יש פסוק בתורה, ועליו לדעת מה מהותו וייעודו בעולם. זהו יסוד חשוב בחיים. לכל אדם יש תפקיד שאף אחד אחר אינו יכול לבצע. יש זווית של העולם שיכולה להופיע רק דרכו. בתפילת יום כיפור אנו אומרים: "אלוקיי, עד שלא נוצרתי איני כדאי, ועכשיו שנוצרתי – כאילו לא נוצרתי". לפני שנולדתי לא היה בי צורך, ומרגע שנולדתי – יש תפקיד שרק אני יכול למלא. אם אחטא לתפקידי ולא אמלא אותו, הרי זה כאילו לא נולדתי כלל.
העמידה של האדם מול המלאך מתרחשת לא רק לאחר מותו. מלאך הוא ביטוי לכוח רוחני, לגילוי של אמת אלוקית. גם גן עדן אינו רק מציאות עתידית, אלא גם מרחב שהאדם יכול להשתייך אליו בכל עת. כל אדם, לאורך חייו, ניצב מול כוח ששואל אותו: מה השם שלך? מה הייעוד שלך בעולם? הכוח הזה מלא עיניים, כלומר מביט באדם מכל הצדדים, עד שאי אפשר לחמוק מהשאלה שלו (כמו בפסוק "עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ"). כפי שהקב"ה שאל את האדם הראשון בגן עדן "אייכה", כך יש כוח ששואל את האדם איפה הוא ומי הוא. אם הוא זוכר את שמו – הוא שייך למרחב האלוקי, אך אם ישכח אותו ויבגוד בתפקידו – עלול הוא לאבד את מקומו במרחב הקדוש ברוך הוא.
כאשר הורים ניגשים לתת שם לתינוק שנולד להם, עליהם לזכור שהם נותנים כעת ביטוי למהותו של הילד. חכמים אומרים שבקריאת שם לילד יש התנוצצות של רוח הקודש. למעשה הם מתנבאים מה יצא מהילד. המשימה שמוטלת עליהם אינה לחפש שם שמצלצל טוב על פי צו האופנה, אלא לחשוב על התקוות והחלומות, על השאיפות והתפילות שלהם כלפי הילד החדש, ולקפל אותם בשמו.
כמובן, שם אינו גזרת גורל. ילד שקיבל שם שאינו הולם את אישיותו (או שאינו הולם שום אישיות ערכית ומוסרית) אינו אבוד. שם הוא מושג רחב שאפשר לכלול בו משמעויות שונות, וגם במקרים קיצוניים של שם לא ראוי – אפשר לשנות או להחליף את השם. ובכל זאת, שם הוא נתון פתיחה חשוב.
להביט אל הנצח, גם בדורנו
כשאדם שוכח את שמו, הוא שוכח את תפקידו, ואז מגיע אותו כוח רוחני של אמת וחובט בו בשוט ברזל. המשמעות היא שהמציאות טופחת לו על הפנים. כאשר אדם אינו מנסה להבין מה תפקידו בעולמו של הקב"ה, ואף מנסה לגנוב שמות של אחרים ולחקות אותם, סופו שייכשל פעם אחר פעם. לא רק אחרי המוות, אלא בכל יום ויום הוא עלול להיפגש בחוסר ההצלחה.
הראשית חכמה ממשיך ושואל: מה יעשה אדם כדי לזכור את שמו ולהיכנס לגן עדן? העצה היא לקחת פסוק שבו רמוז שמו של האדם (השם עצמו, או האות הראשונה והאחרונה שלו), ולשנן אותו באופן קבוע. מנהג אחר שמזכיר את הרעיון הזה הוא להסתכל על הגבהת ספר התורה בקריאת התורה, ולחפש בספר התורה את האות הפותחת של השם הפרטי (אדם נשוי, כשאשתו אינה בבית הכנסת, יחפש גם את האות הראשונה של שם אשתו). הרעיון של המנהגים הללו הוא לחפש את השם הפרטי בתורה. על ידי התבוננות בתורה, יזהה האדם גם את הייעוד והתפקיד האישי שלו.
כאשר עם ישראל נכנס לתחילת תהליך הגאולה הוא מתחיל קומה חדשה בעולם, ולכן עליו לברר מה השם שלו. מה התפקיד שהוא הולך לממש. בירור זה נדרש במיוחד לקראת הקשיים הצפויים בתהליך – "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה. בני ישראל יורדים לארץ המְצרים שבה יהיו משועבדים במשך תקופה ארוכה וחשוכה. את התקופה הזאת הם יצליחו לעבור רק אם יזכרו מה שמם. לפי המדרש, אחת מהזכויות שבגללן נגאלו ישראל היא שלא שינו את שמם. מי שזוכר מי הוא ומה שמו – יכול לשרוד את העינוי והשעבוד ולהגיע לגאולה.
בפרשת שמות אנו שומעים פעם ראשונה את השם "עם בני ישראל" דווקא מפי פרעה. גם השם "משה" ניתן מאת בת פרעה. לעיתים צריך דווקא כוח חיצוני כדי להזכיר לנו מה השם שלנו, מהי הזהות שלנו. לעיתים זה פרעה. לעיתים זה החמאס.
השם החשוב ביותר בפרשה הוא שמו של ה'. משה שואל מה השם שיאמר לבני ישראל? ונענה: "א־היה אשר א־היה שלחני אליכם". המטרה שלנו בעולם איננה רק בהווה אלא בעיקר בעתיד, ב"א־היה אשר א־היה". בשביל להיגאל ממצרים חייבים לשאת את המבט מעבר לשעבוד של המציאות הנוכחית ולהביט אל העתיד, אל מה שהולך להיות. מי שמביט על המצב הנוכחי יכול להתמלא ייאוש, מי שמביט על הנצח רואה כיצד עם ישראל הולך ונגאל ממצרים בכל דור ודור. גם בדור שלנו. בעיקר בדור שלנו.
בימים אלו מתנהל דיון בשאלה מה יהיה שמה של המלחמה. מלחמת חרבות ברזל, מלחמת שמחת תורה, מלחמת משיב הרוח, וגם השם מלחמת בראשית עלה כאפשרות. אינני יודע מבחינה טכנית מה יוחלט, אולם דבר אחד ברור: למלחמה הזאת חייב להיות שם שיבטא את הרוח הגדולה שלה. זו לא מלחמה רגילה, זו מלחמה שמטלטלת את האומה ועוזרת לה לברר מה השם שלה. נחכה ונראה.
מתוך העיתון ב'שבע'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.












