ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
יוצאת קריאה לחברי מד"א, יש אירוע. החברים, ממקומות שונים בעיר, ממהרים לרכבים. חשוב שכמה יצאו במקביל כדי להגיע לאירוע בהקדם האפשרי. מגיע הרכב הראשון, רואים שמדובר בהחייאה פשוטה, אין צורך ברכבים נוספים. אחד החברים אומר: בואו נדווח לאחרים שהכל בשליטה, חבל שיבואו עד לכאן. עוצר אותו חברו ואומר: רגע, אבל יש חילול שבת בהוצאת ההודעה הזאת. למה שנחלל שבת כדי להודיע שלא יבואו? משיב הראשון: מעבר לזה שאנחנו סתם מטריחים אותם להגיע, בהארכת הנסיעה שלהם יש חילול שבת נוסף. עונה השני: נכון, אבל זה לא תפקידנו לחלל שבת כדי למנוע את חילול השבת שלהם!
ראשית חשוב לציין שהשאלה לא מאוד מעשית. ברוב מוחלט של המקרים יש צורך להודיע לשאר העוסקים בהצלה כדי שרכביהם יהיו מוכנים לקריאה הבאה. כיום גם קיים מכשור ברוב רכבי ההצלה השונים המספקים את המידע אודות אירועים שונים ללא צורך בחילול שבת נוסף. ובכל זאת, יש משמעות לדיון העקרוני.
במסכת מנחות (דף סד ע"א) רבה אומר שאם יש צורך להביא פרי מסוים לחולה שיש בו סכנה, ורצו עשרה אנשים לקטוף ולטלטל אותו, אפילו ברשות הרבים, לא מונעים אותם, למרות שתשעה מתוכם יבצעו מלאכות מל"ט אבות מלאכה בשבת. הביאור הלכה (סימן שכט סעיף טו) מחדד שמדובר במצב בו יש דחיפות ואין זמן להמתין ולראות מי הקרוב ביותר. כמובן שאם אין דחיפות להשיג את הפרי ברגע זה אפשר ונכון לצמצם את חילולי השבת.
הניסוח בגמרא שם הוא שכולם פטורים. השולחן ערוך מוסיף שגם אחרי שהתרופה הדרושה הגיעה, ליתר הבאים להציל "יש להם שכר טוב מאת ה', אפילו הבריא בראשונה".
חמדת השבת (101)
הרב בצלאל דניאל
21 - מדרג החולי
22 - חילול שבת כאשר האמת היא שאין צורך
23 - מה עושים עם היתושים המציקים?
טען עוד
לאור זאת אומר הגרש"ז שהנוסעים להציל מקיימים מצווה. וגם אם ההצלה כבר קרתה, ומתברר שאין צורך בנוסעים הללו, יש מצווה בנסיעה זו. אין טעם שאדם יעבור, אפילו על איסור קל, כדי למנוע מכך שאדם אחר יעשה מצווה!
אך הרב אשר וייס אומר שהדברים אינם כה פשוטים. לו יצויר שיאמרו לאדם שהוא מוכרח לאכול ביום הכיפורים מפני פיקוח נפש. לאחר מכן יתברר שבעצם לא היה צורך באכילה זו. אומר הרב וייס: ודאי שהאכילה נעשתה באונס. אך קשה לומר שהיה בה מצווה. השולחן ערוך אומר יותר מכך: אמנם תשעה האנשים האחרים לא הצליחו לעסוק בפיקוח נפש. כמובן שחילול השבת שלהם נעשה באונס, אך קשה לומר שיש במעשה זה מצווה.
הרב אשר וייס מבקש להעמיק הלאה. נניח שאדם ביצע בדיקה רפואית מחשש למחלה מסכנת חיים. במסגרת אותו החשש הרופאים מורים לו לאכול ביום הכיפורים. בדחילו ורחימו, מתוך חשש פיקוח נפש, הוא מתכוון לקום בבוקרו של יום הכיפורים ולאכול. עתה הבדיקה חזרה, והרופא יודע שאין צורך לחולה לאכול. האם הרופא יימנע מלהתקשר אל החולה בכדי להודיע לו שאין צורך בכך שיאכל? הרי החולה חושב שהוא אוכל לצורך הצלת חייו. האם על הרופא לחלל את יום הכיפורים בכדי להודיע לחולה שאין צורך בכך שיאכל?
זו השאלה שהרב אשר וייס מציג. הרב וייס מציג את השאלה כשאלה רטורית, למרות שלכאורה זו שאלה מקבילה בדיוק לשאלה שלנו. לכאורה קשה להבין: מדוע השאלה שלנו זו שאלה קשה, ואילו השאלה של הרב וייס זו שאלה רטורית? בשני המקרים אדם עומד לעבור על איסור כרת לצרכי פיקוח נפש, בשניהם אדם אחר מסוגל לעבור על איסור קל בכדי ליידע אותו שאין צורך באיסור הכרת לצורך פיקוח הנפש. על פניו בשני המקרים מתעוררת אותה ההתלבטות: האם לעבור על איסור קל בכדי להציל את העוסק בפיקוח נפש מאיסור חמור?
נראה שההבדל בין המקרים אינו למדני, אלא הבדל רגשי. כאשר אדם אוכל, הוא אוכל בשביל עצמו. אמנם במידה והוא נמצא בפיקוח נפש הוא מחויב על פי דין תורה לאכול, גם ביום הכיפורים. אך התחושה היא שיש כאן טיפול בעצמו, ובזה יותר קשה לאדם להקל עם עצמו. לעומת זאת, מי שיוצא להציל אחרים יודע שהוא לא מחלל שבת בשביל עצמו. הוא מחלל שבת בשביל האחרים, ורק בשבילם. לכן יותר קל לנו לקבל שלפעמים אדם יחלל שבת בחשבו שהוא הולך להציל אחרים, מאשר לקבל את זה שאדם יעבור על איסור בכדי להציל את עצמו.
מתוך כך הרב וייס אומר שאין זה סביר לומר שאדם מקיים מצווה בכך שהוא אוכל ביום הכיפורים שלא לצורך. אמנם אם לא הודיעו לו שאין צורך, הוא אנוס, אך אין בכך קיום מצווה. מתוך כך הוא אומר שגם הנוסעים באמבולנס שלא לצורך מחללים שבת שלא לצורך. אמנם הם אנוסים, ומחובתם לעשות זאת. ואף יתברכו מן השמיים על מסירות הנפש והזריזות לצאת להצלת נפשות. אך מצווה אין כאן. ממילא, ברגע שאנו מסוגלים למנוע אותם מנסיעה בשבת, אנו מוכרחים למנוע זאת מהם, בכדי שלא יחללו שבת שלא לצורך.
הגרש"ז חולק על הדברים מכל וכל. הוא אומר שכאשר יוצאים מספר רכבים להצלה בשבת, כולם מקיימים את מצוות ההצלה. גם אלו שבסוף מתברר שאין בהם צורך עשו מצווה בעסקם בהצלה, ובכך שהם משאירים את מערכת ההצלה יעילה וטובה. אם כך, מצד אחד ישנם האנשים בשטח שיודעים שאין צורך בכך שאנשים נוספים יגיעו. הם מתלבטים אם לעבור על איסור קל. אם לא יעברו על האיסור הקל, האנשים שבדרך ימשיכו בנסיעתם – שהיא מצווה! לכן הגרש"ז אומר שאין טעם לעבור על איסור קל בכדי לקיים מצווה.
כאמור, הרב וייס מציג את המקרה של האכילה ביום הכיפורים כראיה ניצחת לכך שוודאי שבמקרים מסוימים לא נתייחס לעיסוק בהצלה כהצלה ממש. אך לכאורה הגרש"ז היה חולק גם על כך. יתכן וריגשית קשה לזהות את האכילה ביום הכיפורים כמעשה מצווה. אך אנו צריכים להתחזק באמונה ולדעת שגם לאכול ביום הכיפורים זו מצווה אם זה נועד למנוע פיקוח נפש.
מעניין הוא שאלו שתי השיטות המרכזיות. לפי הגרש"ז הנסיעה, גם אם אין בה הצלה, זו מצווה, ולכן אין טעם למנוע את המשך נסיעתם. ולפי הרב וייס, אמנם יש להם שכר, אך אין בכך מצווה. קשה למצוא את שתי השיטות האחרות: יש מקום לטענה שאין במעשיהם מצווה, ואעפ"כ אין צורך להודיע להם להימנע מנסיעה. וכן להיפך: כל עוד הם לא יודעים, נסיעתם היא מצווה. גם אם אנו יודעים שאין צורך בנסיעה, ואיננו מיידעים אותם, יש בנסיעתם מצווה. אך אם אנו יודעים, חובתנו ליידע אותם בכדי שיימנעו מחילול שבת שלא לצורך.
למעשה, כאמור, השאלה אינה כל כך מעשית. אך הדיון העקרוני, האם יש מצווה בחילול שבת כאשר האמת היא שאין צורך בו, זו שאלה שראויה לעיון ודיון.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
אנחנו קודש למענך
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
למה ללמוד גמרא?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
בריאת העולם בפרשת לך לך
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
