בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • וירא
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

רויטל בת לאה

ארבעים כפול שנים עשר

בפרשיות האחרונות עוסקת התורה בסיפור תולדות חייו של אברהם אבי האומה. בכך מספרת לנו התורה, גם את סיפור חייה של האומה הישראלית.

undefined

הרב יוסף כרמל

חשוון תשס"ז
2 דק' קריאה
בפרשיות האחרונות עוסקת התורה בסיפור תולדות חייו של אברהם אבי האומה. בכך מספרת לנו התורה, גם את סיפור חייה של האומה הישראלית. שהרי חז"ל כבר קבעו: "ואת מוצא כל מה שכתוב באבינו אברהם כתוב בבניו" (בראשית רבה פרשה מ ד"ה (טז) ולאברהם היטיב) והראשונים ניסחו זאת "מעשה אבות סימן לבנים".

ננסה למצא מחזוריות מעניינת בתולדות עמנו המתחילה מימות אברהם.
כשהיה אברהם בן שבעים שנה הודיעו הקב"ה כי בניו ירדו מצרימה אבל גם הבטיחו שהאומה שתצא מחלציו, תגאל ממצרים בעוד כארבע מאות שנה. וז"ל הכתוב:
"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה... וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" (בראשית ט"ו יג-יד),

(בביאור השאלה כיצד לחשב את השנים נחלקו כנראה בני אפרים עם בני לוי ועיינו בדברי רש"י "משנולד יצחק עד שיצאו ישראל ממצרים ארבע מאות שנה", עייו גם ברמב"ן כאן ובראשונים על שמות י"ב מ ואכמ"ל).
אם כך משהכיר אברהם את בוראו ועד יציאת מצרים עברו כארבע מאות ושמונים שנה. מספר שנים זה זהה למספר השנים שמיציאת מצרים ועד בנין בית ראשון. כמפורש בכתוב:
"וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן הַבַּיִת לַידֹוָד" (מלכים א ו' א).

ארבע מאות ושמונים הוא כפולה של שנים עשר בארבעים. ארבעים במקרא מציין שנות דור, כמו שמפורש בתהילים:
"אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר" (תהלים צ"ה י ועיין גם במדבר ל"ב יג ועוד)

וגם שנות תקופה:
"וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה" (שופטים ג' א, ה' לא, שמו"א ד' יח וגם בראשית כ"ה כ בהשוואה לבראשית כ"ו לד).

בהוכחות כי למספר שתים עשרה יש משמעות רוחנית בעם ישראל אין צורך להאריך.

אם כך ננסה לבדוק את ההיסטוריה של עמנו ונגלה כי קיימת "מחזוריות" של ארבע מאות ושמונים שנה. כל מחזור שכזה כולל בתוכו תקופה שיש לה יחודיות משלה. ארבע מאות ושמונים שנה לאחר בנין בית ראשון נבנה בית שני (ארבע מאות ועשר שנותיו של בית ראשון ע"פ ערכין י"ב ע"ב, ועוד שבעים שנות גלות בבל על פי ירמיהו כ"ט י ועוד). כארבע מאות ושמונים שנה לאחר בנין בית שני התרחש מרד בר כוכבא והואץ תהליך חורבן הישוב היהודי בארץ ישראל. בתום מחזור נוסף הסתיימה תקופת האמוראים והסבוראים והחלה תקופת הגאונים. (רב יצחק גאון בשנת ד' אלפים שס - סדר הדורות).

כארבע מאות ושמונים שנה מאוחר יותר חיו הרי"ף הפוסק שפתח את תקופת הראשונים של החכמים שנקראו מאוחר יותר חכמי ספרד ורבנו גרשום מאור הגולה ראשון לראשוני אשכנז. גם תקופת הראשונים נמשכה כארבע מאות ושמונים שנה. אז דרך, בשמי האומה, כוכבם של מחברי השולחן ערוך והמפה והחלה תקופת האחרונים. כארבע מאות ושמונים שנה אחרי רבי יוסף קארו ורבי משה איסרליש התרחשה לצערנו שואת יהודי אירופה שחתמה את תקופת האחרונים.

התקופה החדשה בתולדות האומה, התחילה עם הקמת המדינה היהודית העצמאית והקמת מרכז התורה הגדול ביותר בתולדות האומה, כאן בארץ ישראל.

הבה נתפלל שנשכיל להבין את גודל האחריות המוטלת על כתפי דורנו, ויפנימו את העניין גם מנהיגי הדור, כדי שמה שהתחיל כתקופה של "אתחלתא דגאולה" אכן יביא אותנו אל הגאולה השלמה.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il