ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
כך בדורנו הגענו לשפל ללא תקדים. ודאי כי יש אנשים אומללים החולים בסטיות מיניות, למרות אזהרות חמורות של התורה (ויקרא כ, יג). אבל לעשות מזה "מצעד הגאוה" ולהתפאר בכך? שומו שמים. בדורם של חז"ל הכירו כי מחלה זו נמצאת בין אומות העולם. אבל יש להם מעלה, שאינם כותבים "שטר כתובה" לזכרים (חולין צב ע"ב) כלומר לא ממסדים הדבר כלגיטמי.
מצאנו חטא זה בסדום. וכאשר באו המלאכים להפוך את העיר, עמד לוט וסנגר על בני עירו, כדרך שלמד לעשות בבית דודו אברהם. אבל כאשר רשעי העיר באו לפרוץ הדלת, גערו המלאכים בלוט "עוד מי לך פה?" (בראשית יט, יב) ורש"י מביא מדרש (ב"ר כו, ה) שאין לנקד "פה" בחולם כי אם בסגול. זו לשון רש"י: "מאחר שעושים נבלה כזאת, מי לך פתחון פה ללמד סניגוריא עליהם?". לכאורה לשון "עושים" אינה מדוייקת, כי טרם עשו והיה צריך לומר "רוצים לעשות". אלא הקטרוג הוא לא על מעשה כפייה, בו מדובר אצל אורחי לוט, אלא "עושים", נתגלה כי אנשי העיר רגילים תדיר בסטיה נפשעת זו. ועל זה אין ללמד זכות. כך אמרו המלאכים ללוט.
אמנם עיקר תלונת שומרי תורה איננה על החולים ההם, אלא על נציגי הממשלה שאיפשרו התרסה גסה זו נגד כל נורמות הדת. לא יצר גופני הסית את נציגי הממשלה, אלא מחשבה זדונית (להכעיס) לעקור שמירת התורה מארצנו, שתהיה "מודרנית" עם חופש הדיבור ו"דמוקרטיה". גם כאשר אלו שהופיעו לפני הבג"צ הסבו את תשומת לבם שפעמים אין מספר המשטרה מנעה הפגנות הפוגעות בציבור, מפני תסיסה מיותרת שתגרום להם (או אפילו הפרעה לתנועה ברחובות); ומדוע אין להשתמש אף כאן בתקדימים ההם? לא מצאו השופטים המלומדים אומץ בנפשם לצוות על ביטול ההפגנה. והרי מכאן חטא גדול יותר מאשר עצם הסטייה המינית והגופנית.
ובכן יש כאלו בדורנו שהם "כולו חייב".
ומכאן אנו יכולים לראות "אור" בסוף המנהרה. יש לספר כאן נפלאות הבורא. חבורת החוטאים תכננו לערוך מפגן בינלאומי, שיבואו מכל קצות תבל גוים בני סטיות מין כאלו. הביא עלינו הקב"ה "מלחמת לבנון השניה", ובלי ברירה המשטרה נאלצה לדחות את המצעד, מפני מצב המלחמה וההרס הרב שנגרם לאחינו שבגליל. ודאי שיש להצטער ולהתאבל על אותם מאה חמשים וששה חיילים ואזרחי מדינתנו שקפחו חייהם במלחמה זו. אבל למרות הרע, הקב"ה היסב המלחמה גם להועיל לנו מכמה וכמה טעמים. אחד מהם כדי להוקיע את התרשלותם והזנחתם של קובעי מדיניות ארצנו משך שש שנים האחרונות, שלא דאגו לבטחון האומה מפני החיזבאללה. הדבר שימש כמו "חיסון" לעורר אותנו להתכונן ביתר יעילות לשלב הבא. אבל היתה עוד תועלת סמויה בזמנה, אבל ניכרת יותר כחלוף הזמן, שהמלחמה גרמה ביטול השתתפותם של כמאתיים אלף משתתפים גוים (מספר שנקבו המארגרנים). ודאי אילו הגיעו ארצה, לא היתה המשטרה והפרקליטות אוזרות אומץ לב לבטל את האירוע, ואפילו בפשרה. וניצלנו מזה.
נס נוסף אירע לנו. יום לפני המצעד המתועב, ירו תותחי צה"ל בטעות ופגעו באזרחי כפר בית חאנון. נהרגו תשעה עשר איש. הערבים איימו בנקמה ובפיגועים. המשטרה פרסמה שנודע לה על קרוב לעשרים מתאבדים צפויים, "סכנות ממוקדות", המאיימים עלינו. אי לכך לא היתה ביכולת המשטרה להקציב לשמירת המצעד שנים עשרה אלף שוטרים, כמתוכנן מראש. כי לא ידעו אם הפיגועים יגיעו לצפון הארץ או לדרומה או למישור החוף. ודאי חריצות זו לאסוף שנים עשרה אלף שוטרים (כולל יס"מ הידועים) מבטאת רצון נחוש לא לוותר להפגנות החרדים. לפי עתון "מעריב" פינתה המשטרה כמה מקומות בבתי סוהר, כדי לאסור כאלף מפגינים חרדים. (וכמובן, עד לתום ההליכים של חדשים מספר, כמיטב המסורת של "הדמוקרטיה הישראלית" נגד מי שאינו רצוי לשלטונות). טעות הירי טרפה את הקלפים. וכיצד הקב"ה פעל כל זאת? העתון מודיע כי שבוע לפני זה החליפו בצה"ל אביזר מסויים במק"ם של אחד התותחים. אביזר לקוי זה הוא שגרם לסטיה של חמש מאות מטר, וכך נהרגו הערבים. אילו טעות זו היתה נעשית כמה ימים לפני המפגן, או כמה ימים אחרי, לא היתה בזה שום השפעה על קובעי המדיניות, נציגי הממשלה. והרי משרד החוץ אף קבל שדר רשמי מהאפיפיור (ווטיקן), המוחה על הפגיעה בעיר הקודש לשלשת הדתות. וגם על זה לא מצא ראש הממשלה, וגם לא השר לבטחון פנים, ולא שרת החוץ, ולא הבג"צ וכו' וכו' לא מצאו און בנפשם לבטל הפגנה של כאלפיים מפגינים (זה המספר שהגיעו בפועל לאצטדיון בגבעת רם, ולא שבעת אלפים המיועדים לצעוד, כהתרברבות המארגנים). יש כאן הקצנה במרדם בה' ובתורתו.
הרי שני נסים הללו מלמדים אותנו כמה הקב"ה משגיח עלינו. עלינו להתעודד מהעובדה שה' שומר את עמו, גם כאשר אין אנו מוצאים כל מוצא ודרך כיצד להנצל. נכלל בזה הנס שהערבים ירו למעלה מאלף קאסמי"ם מתוך כפר חאנון, מאז ההתנתקות. ולא השיגו מה שבקשו לעשות לנו. אבל אין זאת אומרת שנסמוך על הנס, אלא יש בתורה מצוות וחיוב ההשתדלות לפי מיטב כוחותינו. ועלינו לקיים "לא תעמוד על דם רעך".
אמנם כן, הצדיקים בדור שלנו הם צדיקים ברמה גבוהה מאד, לעמוד מול כל לחצי הממשלה. לעומתם מתקיים "בירור" עכשיו. נתברר שהרשעים הם רשעים מוחלטים, המרימים יד נגד תורת ה', ולאו דוקא מפני יצר גופני. וה' הוא המשגיח עלינו ומצילנו מידם. יש לספר תמיד נפלאות הבורא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
