ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
לפני מספר שבועות רכשתי את הספר 'תועפות ראם' על תולדות חייו של הגאון הירושלמי רבי אליהו ראם, מגדולי מורי ההוראה בירושלים, חבר בית הדין ומורה הוראה בכל ענייני השחיטה והטריפות. ציפיתי למצוא בספר גם מתולדות חייו של מרן הרב קוק זצ"ל במה שקשור לענייני הוראה, מפני שהרב ראם היה מהרבנים המקושרים למרן הרב. אולם לצערי לא מצאתי את מבוקשי.
אמנם אין התעלמות מכך שהרב קוק היה גדול הרבנים. למשל, מסופר שהרב קוק הספיד ראשון את אחיו הגדול של רבי אליהו, הלא הוא הגאון רבי יונה ראם, שנפטר בכ"ד אלול תרפ"ב. כאן המקום לציין כי הרב אליהו ראם המשיך את אחיו בתפקידו בבית הדין וכרבה של שכונת כרם בירושלים.
כמו כן מסופר שהרב ראם היה שייך לרבנות הכללית ולא לפורשים. גם היחס כלפי ממשיכיו של הרב קוק זצ"ל, הרב הרצוג (הרב הראשי לישראל), הרב פרנק (רבה של ירושלים) והרב חרל"פ (ראש ישיבת מרכז הרב), מופיע בכבוד רב ובהבלטה. אולם על אורחותיו של מרן הרב, שהיה מאור הדורות האחרונים, לא זכיתי ללמוד מהספר. רק מסופר שבעת שמרן הרב זצ"ל חלה את חוליו האחרון, רצו מקורביו של מרן הרב לשמחו, וביקשו מהרב אליהו ראם לבוא לדבר עמו בדברי תורה, שכן ידעו כי הרב אליהו לומד ומפלפל בריתחא דאורייתא, וקיוו שעל ידי קושיותיו יתעורר מרן הרב להשיב מלחמה שערה וישכח מייסוריו.
על השחיטה של הרבנות
אגב יש לציין כי באותם הימים, הרבנים שהיו מקושרים עם מרן הרב קוק זצ"ל נחשבו לגדולים וחשובים מהרבנים שחלקו עליו. וכך מסופר שם כי הרב צבי פסח פרנק והרב יונה ראם היו מורי ההוראה בבית הדין, וכאשר התעוררו שאלות בבתיהם של זקני הרבנים, רבי יצחק ירוחם דסקין ורבי יוסף חיים זוננפלד, היו מריצים את שאלותיהם לרב פרנק או לרב ראם, כשם שנהגו שאר בני ירושלים.
יש לציין בהקשר זה את עדותו של האדמו"ר מגור, רבי פנחס מנחם, על אביו האדמו"ר בעל 'אמרי אמת': "כשחזר אבא לאכסניה שלו בירושלים (אחר פגישתו עם מרן הרב זצ"ל), נתן מיד הוראה לפמליא שיקנו בשר רק מהשחיטה שתחת פיקוחו של הרב".
והוסיף הרב נריה (ליקוטי הראי"ה א' ע' 161) בשם הרב זוסמן, שבירושלים היה ידוע ששחיטה זו מהודרת יותר משחיטת העדה החרדית הפורשת. ראש השוחטים היה תלמיד ה'כתב סופר' הרב שמעונוביץ', ורב בית המטבחיים היה הפוסק המובהק הג"ר אליהו ראם.
גדלותו ושקידתו בתורה
הרב אליהו ראם היה מפאר גידוליה של ירושלים. שקדן עצום, שהיה לומד עד שעות מאוחרות בלילה, ועם זאת משכים קום ומספיק ללמוד עוד לפני התפילה. היה רגיל לחזור על תלמודו אין ספור פעמים, וכך נעשה בקיא גדול בכל הש"ס. היה לומד בחיוניות עצומה, ובשעה שהיה מתווכח בדברי תורה היה מרים קולו בהתלהבות.
סיפר הרב אליעזרוב זצ"ל, רבה של שכונת קטמון, שאחר נישואיו היה רגיל לשאול את הרב אליהו ראם שאלות בהלכה למעשה, והיה נדהם מבקיאותו בכל חדרי התורה, ותמה היאך אפשר להשיג בקיאות כזו. לאחר שהתקרב אליו יותר, ונוכח בשקדנותו העצומה, חדל להתפעל מבקיאותו, כי הבין שאכן חזר על השולחן ערוך פעמים רבות כל כך עד שאי אפשר שלא להיות בקיא.
הגאון מטעפליק
אחד מגאוני הרבנים בירושלים באותם הימים היה הרב שמשון אהרון פולונסקי. הרב פולונסקי היה בתחילה רב בטעפליק שבאוקריאנה, עלה לירושלים בשנת תרפ"ב, ונתקשר בקשרי אהבה והערצה למרן הרב קוק. גאונותו היתה מופלאה, גדולי הלמדנים היו לומדים ממנו את דרכי העיון, ומורי ההוראה למדו ממנו את דרכי ההוראה. אפילו הגאון הקדוש והישיש הרב אלפנדרי היה קם מפניו מלא קומתו, וה'חזון איש' היה מצטט ממנו דברי הלכה. הגאון מטעפליק היה סוער מאוד בלימודו, וגדולי הלמדנים לא יכלו לעמוד בפניו במלחמתה של תורה. אולם כשהיה עומד לפני מרן הרב היו דבריו מעטים, והיה מקשיב לדיבורו השקט של מרן הרב תוך הערכה עצומה לשטף החידושים הגאוניים שהיה מרן הרב מחדש בכל עת (עיין בליקוטי הראי"ה א' עמודים 177-190).
מעשה בהוראה מ'כף החיים' והרב מטעפליק
סיפר הרב אליהו ראם זצ"ל: "מעשה בחכם הספרדי רבי יוסף שרעבני, בן הרב המקובל רבי יהושע, תלמידו של רבי יוסף חיים ריש גלותא דבבל וחמיו של הגאון רבי בן ציון אבא שאול, שבהיותו אברך התעוררה אצלו שאלה על כשרותו של עוף שקנתה אשתו הרבנית לכבוד שבת. הוא הלך ושאל את הרב בעל 'כף החיים', שפסק לאסור את העוף. השואל, שידע שיש צדדים להקל וחשש שיישאר ללא בשר לסעודת שבת, החליט לפנות אל הרב מטעפליק, הגאון רבי שמשון אהרן פולונסקי, שהיה ידוע בכוח דהיתרא שלו, ולא אמר לו ששאל תחילה את הרב בעל 'כף החיים' ואת אשר נפסק על העוף.
הרב מטעפליק הכשיר מיד. וכאשר ראה כי השואל עומד ותמה, כמהסס על ההיתר שניתן בפשטות כה רבה, נכנס למטבח, נטל סכין, חתך חלק מהכנף והשליך לתוך סיר החמין שלו שעמד על האש. השואל חזר לביתו שמח וטוב לב, שיוכל להתענג בשבת כדבעי בעוף כשר למהדרין, שגם הרב מטעפליק אוכל ממנו. ואכן רעייתו הכינה מהעוף מרק לסעודת שבת, ואת היתר שמה בתוך החמין.
כשחזר בליל שבת מבית הכנסת לביתו לקדש ולאכול סעודת ליל שבת, ראה מרחוק אש ותמרות עשן יוצאים ממטבחו. משנכנס חשכו עיניו בראותו כי הפתילייה התלקחה והסיר עם המרק היה למאכולת אש. הוא נאלץ לסעוד סעודת ליל שבת במאכלי חלב.
למחרת בשבת בבוקר השכימה רעייתו והלכה לתנור השכונתי כדי לקחת את קדירת החמין שהטמינה. והנה נתברר כי הפועל הערבי שכח להכניס את הסיר לתוך התנור, והוא נשאר מתחת לספסל ולא התבשל כלל.
כאשר חזרה מן התנור בידיים ריקות ונאלצו לעשות שבתם חול, החל אותו חכם מהרהר בלבו: כנראה שבכל זאת צדק הרב בעל 'כף החיים', והקב"ה שמר רגליו ומנעו מלהיכשל באכילת עוף שיש ספק בכשרותו, כפי שכתוב שצדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידיהם במילי דאכילה (ע' תוס' גיטין ז). כל אותו יום השבת היה מהורהר וליבו נוקפו על שהכשיל את הרב מטעפליק.
למחרת היום הלך להרב מטעפליק וסיפר לו את כל הקורות אותו בקשר לעוף. הרב מטעפליק חייך ואמר: שמעני, העוף היה כשר למהדרין מן המהדרין. אני אכלתי ממנו, והחמין שלי לא נשרף. אלא שהחיסרון היה בך, אתה העלמת ממני ששאלת כבר חכם ואסר, לכן נענשת כדי שתזכור לא לעשות דבר כזה".
יחסו של הרב אליהו ראם ליישוב הארץ ואתחלתא דגאולה
עוד מובא בספר כי הרב אליהו ראם היה מרבה לצטט דברים בשם הגאון מווילנא בשבח יישוב הארץ. הרב ראם הוא מצאצאי משפחת הגר"א, והיה מקורב לרב הגאון יצחק צבי ריבלין, דרשן הגאולה, ולרבי יוסף ריבלין, מבוני חורבות ירושלים.
כשיצא לאור הספר 'מדרש שלמה' לרש"ז ריבלין, כתב הרב אליהו ראם מכתב הערכה ארוך על הספר: "ראיתי בו דברים יקרים ונשגבים על מצוות יישוב ארץ ישראל, קיבוץ גלויות ובניין הארץ, מיוסדים על הרעיונות הקדושים של רבנו הגר"א זצ"ל, שמטרתם היא לקרוב הגאולה השלמה עם ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.
"כאן יש לציין שכל הרעיונות של רבנו הגר"א על קיבוץ גלויות ויישוב ארץ הקודש התבטאו לא רק ברעיון, אלא גם הוצאו מכוח על הפועל על ידי תלמידיו עושי רצונו ומצוותו בעלייתם לארץ ישראל... ומסרו נפשם וגופם בעבודה הקדושה של ייסוד היישוב ובניין הארץ בתוך תנאים מסוכנים, ואשר גם בספרים רבים אי אפשר לתת את התמונה הנשגבה הזאת. והם הם שהניחו את היסוד הגדול לקבוץ הגלויות ובניין הארץ בס"ד".
עוד המשיך לכתוב: "לא אוכל לשכוח דרשתו (של רבי יוסף ריבלין) אחרי 'כל נדרי' בליל יום הכיפורים, דברים מלאי רגשי קודש והתעוררות מרובה לתשובה וליישוב ארץ ישראל, עד כדי כך שהוא בעצמו פרץ בבכי גדול ועורר את הקהל לבכי והתרגשות עצומה...".
עוד כתב שם: "בתוך הדרשות של הספר 'מדרש שלמה' הנ"ל מובאים גם הרבה דברים יקרים ונשגבים בשם הרב הגאון רבי יצחק צבי ריבלין ז"ל שהיה רב בזכרון משה... היה מכונה 'דרשן הגאולה'. רבי יצחק צבי הנ"ל היה כידוע בקי בשני התלמודי ובמדרשים ובחבורי רבנו הגר"א ורעיונותיו על קבוץ גלויות ויישוב ארץ הקודש. מתוך בקיאותו הרבה הזאת ידע רבי יצחק צבי לסתור ולשים לאל את כל דבריהם של כל אלה שהתנגדו ליישוב ארץ ישראל, ובמילים חריפות היה אומר, שכל המתנגד לישוב ארץ ישראל נחשב לחוטא בחטא המרגלים" (עמודים 184-185).
בשנת תש"ס יצא לאור ספר 'דורש לציון' ובו דרשות מייסדי היישוב בארץ הקודש מבית מדרשו של הגר"א, ובתוכם דרשות רבות מן הספר 'מדרש שלמה'. גם מכתבו של הרב הגאון אליהו ראם מופיע בתחילתו.
עוד על יחסו של הרב אליהו ראם למרן הרב קוק
אחת מצאצאיו של הגאון רבי אליהו ראם זצ"ל התקשרה, והביעה בשם כמה מבני המשפחה צער רב, מדוע דנתי לכף חובה את כותב הספר 'תועפות ראם', שכאילו בכוונה המעיט את דמותו של מרן הרב קוק זצ"ל. אולי הדבר היה בשגגה. ובכלל כאב לה, איך אפשר כלל לחשוב שהמעטת דמותו של מרן הרב קוק תועיל להאדרת דמותו של הסבא.
היא הוסיפה שידוע היה כי יחסו של הסבא, הרב אליהו ראם, אל הרב קוק היה יחס של כבוד עצום והערצה. הוא התייחס אליו כאל רב מובהק וכאל אדמו"ר ממש, וכל הוראה שלו היתה קודש בעיניו. ואף בענייניו האישיים התייעץ עם מרן הרב קוק זצ"ל. וגם צאצאיו, כולם, הולכים בדרכו של מרן הרב קוק זצ"ל. אחד מנכדיו הוא קדוש, שנהרג כלוחם במלחמת השחרור.
ועל כך הבעתי את צערי ותמיהתי, איך בספר 'תועפות ראם' לא הופיעו שמועות חשובות בשם מרן הרב קוק זצ"ל, שהרב הגאון אליהו ראם זצ"ל כל כך היה קשור אליו. אולי המשפחה תוסיף ותספר עוד על דמותו של הרב ראם ועל קשריו עם מרן הרב קוק זצ"ל.
------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
סוכת עראי דיגיטלית
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
ריסוק קרח בשבת- סוחט או מוליד?
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה השקפת עולם ואמונה
אמונה י"א - י"ב
השיעור עוסק בהשקפת העולם הישראלית, הרואה בעולם החומרי הנוכחי מצב זמני, חסר ומקולל מימי חטא אדם הראשון, שעתיד להגיע לתיקון ולגאולה שלמה. בנוסף, השיעור מנתח את התפתחות האמונה בעם ומסביר כיצד האדם נדרש לזקק את תפיסת האלוהות מתיאורים גשמיים וילדותיים כדי להגיע להבנה רוחנית, עמוקה וטהורה יותר.
תשובה התשובה בהשקפתו הגדולה של הרב זצ"ל
הקדמה: חשיבות הספר "אורות התשובה" | חידוש הראי"ה במבט על התשובה | העמקה ביסוד שהעולם שב לשורשו – נפילת העולמות | שלושת מעגלי התשובה | חשיבות המבט הגדול לדורנו | הכרחיות התשובה | תשובה מאהבה | התבוננות בעולם | כח הרצון וחשיבותו | עיקר האדם – רצונו | הרצון – בלתי מוגבל | הרצון עצמו פועל | הדרכות מעשיות: רצון דרצון, הפער הרצוי
ארץ ישראל ומצוותיה מצוות יישוב הארץ ותהליך הגאולה
מתוך עיון במשנת הרצי"ה ובמשנת הרב יששכר טייכטהל הי"ד
למה מצוות יישוב הארץ כל כך מרכזית? | האם מצוות יישוב הארץ נוהגת בזמן הזה? | שלוש השבועות | רבנו חיים בתוס' כתובות | השמטת הרמב"ם, מגילת אסתר | האם אנו בתהליך גאולה? | הגאולה לא צריכה להיות נסית? | הדור לא ראוי? | התהליך נעשה על ידי כופרים? | יש חשש שיתקלקלו בארץ מה'ציונים הכופרים'? | האם בסוף המדינה תונהג בדרך התורה? | היחס למדינת ישראל
פנחס מהות התפילה וסוד המנהיגות
שיחת מוצ"ש פרשת פנחס
הרב בוחן את משמעותה העמוקה של התפילה כתחליף לקורבנות, תוך הדגשה על פי הזוהר שדווקא "תפילת העני", הבאה מתוך לב נשבר וענווה, היא התפילה הרצויה והגבוהה ביותר לפני בורא עולם. בנוסף, הרב מסביר שמנהיג אמיתי נמדד ביכולתו להרגיש את רוח העם, להתחבר לרצונות הפנימיים של הציבור ולהוביל אותו מתוך מסירות נפש ואמונה.
יסודות התורה והאמונה משיח בן יוסף, מקורו ומשמעו
הארכנו לבאר את עניינו של משיח בן יוסף לפי הדעות והמסורות השונות, וביארנו מדוע הרמב''ם השמיטו ולא כללו לא בין עיקרי האמונה ולא בכל כתביו. עוד ציינו שלושה פירושים שפרש בענינו מרן הרב, הראי''ה קוק זצ''ל, בשלוש רבנויותיו בזוימל, בבויסק וביפו. ולבסוף למדנו על חשיבות היסודות שלימד מרן הראי''ה בעניינו של משיח בן יוסף, וכיצד הם עומדים בעצמם, אפי' בלא קשר לתלייתם כפירוש למהות משיח בן יוסף.
פנחס פרשת פנחס – זה הזמן שלך
מדוע מקפידה התורה על זמנים ומועדים? למה חובה לקחת הזדמנויות בזמן ולא לאחר? התזמון האלוקי ומשמעותו האישית והלאומית
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א הצימאון לאלוקים
דרך הקודש ג' פסקה י - י"ב
הקדושה מתגלה בנשמתו של האדם בצימאון לאור ה', ומי שיש לו צימאון כזה צריך להכיר את תכונתו ולנהל את חייו על פייה. אסור לכבות את הצימאון הזה. אך צריך לדעת לאזן את הצימאון הזה בחיבור לשכל.
מאמר שלישי אור החיים - מדרגת החסיד האמיתי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
הרב עוסק בפירושיו המעמיקים של אור החיים הקדוש למידת יראת השמים ולמדרגתו הגבוהה של ה"חסיד", אשר אינו מסתפק בקיום מצוות מתוך חובה ופחד, אלא פועל מתוך אהבה טהורה במטרה לעשות נחת רוח לבוראו. כמו כן, מובאים בשיעור סיפורים על שקידתו העצומה בתורה והסבר עמוק על כך שנשמתו מהווה בחינה של נשמת משיח המצויה בכל דור.
י"ז בתמוז איך חלה תענית?
למה חייבים לקבל תענית? ולמה דווקא מבעוד יום, הרי אפשר לאכול עד עלות השחר? על הקדושה שבתענית ומשמעותה, ועל סדר התענית אצל חז"ל ובזמננו.
י"ז בתמוז כוח הראייה בחודש תמוז
שיחה כללית
הרב מנתח את הקשר העמוק בין חטא העגל לחטא המרגלים, תוך הדגשה כיצד שניהם נובעים מקלקול כוח הראייה המיוחס לחודש תמוז. בנוסף, מוסבר כי ימי בין המצרים נועדו לתיקון הפגם הזה, במטרה להשיב את החיבור האמיתי בין עם ישראל, ארץ ישראל וקבלת התורה כסם החיים.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת פנחס
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. - איזה חסרון מצא הקב"ה במה שמיעט את הירח עד שנזקק לכפר על כך | וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ - לכאורה אין מקומו כאן כי אם בפרשת קֹרַח | וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פ מה הטעם שיש כאן פרשה פתוחה והפסק אע"פ שהיא באמצע הפסוק | וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה - מדוע התורה כופלת את דבריה הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה | משה רבינו אמר לקב"ה שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח - מאין למד רבי יונתן בן עוזיאל מהפסוק שהכוונה לפנחס ועוד!
רביבים בין מלאכת החיים להלכות אבלות
מעבודתו של יעקב אבינו בחריצות רבה אצל לבן הארמי, עלינו ללמוד שיש ערך גדול לעבודה | חכמים אמרו שבזכות שעבד בחריצות, חייו של יעקב אבינו ניצלו | צריך ללמד את הילדים שחשוב מאוד שכל אדם יעבוד ויפרנס את משפחתו | החובה ללמד את הילדים אומנות שיתפרנסו ממנה היא מהתורה | תיקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב | יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבה והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות
פנחס איש אשר רוח בו
על רקע רוחות הבחירות, פרשת השבוע מזכירה לנו שמנהיגות אמיתית אינה נמדדת רק בחזון או ביכולת ביצוע, אלא בהקשבה עמוקה ובמסוגלות הייחודית "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד"
