ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- דמוקרטיה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
------------
בדורנו - נמלכים בציבור
הרב דניאל שילה שליט"א, קדומים
המשטר הרצוי המוצע על פי התורה, הוא מינוי מלך. אין הדבר מוחלט, ומימושו תלוי בנסיבות ובמוכנותו של העם לכך (העמק דבר דברים י"ז י"ד). אך גם המלך איננו ריבון מוחלט - הוא כפוף להדרכת נביא, מחוייב להחלטות הסנהדרין, ולכל המגבלות וההדרכות שהתורה שמה עליו בפרשת שופטים. הוא איננו ממנה את יורשו (משך חכמה שם), ובשום פנים איננו דיקטטור גרידא, כפי שעלולים לחשוב בחוסר ידיעה או בגלל מלכים שסטו מן הדרך ורדו בציבור שלא כהוגן.
אולם, כל זה הוא "הלכתא למשיחא", ואילו אנו עוסקים בשאלת המשטר הרצוי בימינו. כבר הורונו חכמים ש"אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן נמלכים בציבור" (ברכות נ"ה). מינוי פרנסי הציבור, והחלטות בענייני ציבור, נעשות על ידי הכרעה על פי רוב הקהל הנוגע בדבר, אחר שהמצביעים מתחייבים להביע את דעתם לשם שמים וללא כל נגיעה או אינטרס. (שולחן ערוך חו"מ סימן קס"ג: "כל צרכי צבור שאינן יכולין להשוות עצמן, יש להושיב כל בעלי בתים הנותנים מס ויקבלו עליהם שכל אחד יאמר דעתו לשם שמים, וילכו אחר הרוב"). גם אלה אשר נתמנו למנות אחרים חייבים לפעול רק מתוך ראיית טובת הציבור.
ההימלכות בציבור תלויה באפשרויות התקופה. בימינו, כשיש לרשותנו נייר ודפוס, מחשבים ותקשורת אלקטרונית, ברור שיש להימלך בציבור הרחב ככל שניתן. על כן הבחירות הנוהגות במדינה כיום, כאשר הן מתקיימות ביושר וללא מרמה וזיוף, קולעות להדרכת התורה. אשר לדרכי הבחירה - בחירות לכנסת הממנה, בחירות ישירות לראשות הממשלה, וכל דרך אחרת לביצוע יעיל של רצון הרוב, תהיה מקובלת. וזאת בתנאי שנקבעה על ידי הרוב, וללא כוונה לעקוף את רצון העם, ובתנאי שלא תרוקן את ההימלכות בציבור ממשמעותה.
חשוב להדגיש: אין הכוונה שהרוב רשאי להחליט ככל העולה על רוחו גם בניגוד להלכה, שכן מה שאדם אינו רשאי לעשות בעצמו, איננו רשאי ליפות כוחם של אחרים לעשות. והמבקשים לעשות דבר שלא כהלכה, לא יוכלו לתרץ זאת בטיעון שהציבור ייפה את כוחם.
כמו כן, לא נזכר בשום מקור, כי על המצביעים לבקש את דעתם של תלמידי חכמים בשאלה את מי למנות כפרנס. והנה ישנם כאלה המבקשים דעת תלמידי חכמים בשאלה זו, ומציגים כאילו מי שאינו נוהג כך עובר על דין תורה, ואין להם על מה שיסמוכו. ומי לנו מלך וחכם כמשה רבינו, שאף הוא צריך היה להימלך בישראל על דבר מינויו של בצלאל על פי השכינה.
------------
חתירה לייעוד
הרב אברהם ישראל סילבצקי שליט"א - ר"מ בישיבת מרכז הרב
בבואנו לדון בטיב היחס שבין דמוקרטיה ליהדות, עלינו להבחין בין המישור הפרקטי שבשיטת הממשל הדמוקרטי, כדרך הכרעה מעשית, לבין המישור הרעיוני והערכי העומד בבסיס שיטה זו.
כבר נכתב רבות על הזיקה במישור המעשי בין דמוקרטיה ליהדות, ועל כך שההתחשבות ברצון העם ומשקל הרוב כגורם בהכרעות שלטוניות, איננו זר לתורת ישראל. בהקשר לכך, יש להזכיר את דברי הרמב"ן, האברבנאל והנצי"ב (דברים י"ז), מרן הראי"ה קוק זצ"ל (משפט כהן קמ"ד) ועוד.
ברם, לא כן הוא בנוגע למישור הרעיוני והערכי, העומד בבסיס השלטון הדמוקרטי. הדמוקרטיה בעיקרה שללה קיומן של ערכים מוחלטים בנוגע לניהול הכלל, בכך שהפקידה את קביעת הערכים עליהן מושתתת החברה הדמוקרטית ואת ההכרעה לגביהן, בידי הרוב. שלילה זו, הינה נגזרת ישירה מהגדרת ייעודו של השלטון הדמוקרטי, ככלי יעיל לפתרון קונפליקטים. יישוב התנגשות ערכית בין קבוצות שונות בחברה, נעשה דווקא בדרך הפקעת כל משקל אבסולוטי מאותם ערכים, ע"י מסירת ההכרעה בעניינם לידי הרוב. זכויות האזרח שנוסחו בעת החדשה, באו כתוספת ייעול לפתרון קונפליקטים גם במישור הפרט, מתוך הנחת היסוד שקביעת מערכת הערכים של הפרט אינה מעניינו של השלטון. בכך נתאפשר לכל יחיד בחברה, לקיים את אורח חייו על פי ערכיו, כל עוד אין הוא פוגע בערכיו של השני, שלולא כן "איש את רעהו חיים בלעו".
תפיסה מעין זו, מנוגדת בתכלית, ואף סותרת, את ייעוד השלטון בישראל לפי התורה. בבואו להגדיר את מגמת המלך בישראל, כתב הרמב"ם: "ותהיה מגמתו ומחשבתו להרים דת האמת ולמלאות העולם צדק ולשבור זרוע הרשעים ולהלחם מלחמות ה'" (הלכות מלכים פ"ד). לא לחינם מתוארת עליית שלמה למלכות בדברי הימים (א' כ"ט) - "וישב שלמה על כסא ה' ". מגמת השלטון בעם ישראל, לפי התורה, הינה חינוכית ערכית, בעלת ייעוד מובהק של הרמת דת האמת, מתוך ההכרה בערכיה האבסולוטיים של התורה.
תפיסת ייעוד השלטון כמכשיר לפתרון קונפליקטים, יכלה למצוא לה מקום בתרבויות הגויים, שדת תיפלותם מסתכמת בעבודת הפרט ותיקונו האישי, בעוד שתורת ישראל תורת הכלל והאומה היא, המורה גם איך לנהל את החברה והעם בדרך התורה וערכיה הנצחיים.
לאור האמור, צמד המילים "יהודית ודמוקרטית", הינו פרדוכסלי מבחינת ייעוד השלטון בישראל. פרדוכס זה בא לידי ביטוי גם באופן מעשי, בכל התנגשות בין תורה להחלטת הרוב ולערכי הדמוקרטיה. אולם, חמורה מן ההתנגשויות המעשיות האפשריות, הינה ההתנגשות הרעיונית הערכית שבין התורה והדמוקרטיה. תמיכה לכתחילה במישור העקרוני שבדמוקרטיה (מעבר למישור הפרקטי), מנוגדת היא ליעוד השלטון בישראל - הרמת דת האמת, ויש בה מימד של חילול השם, בהיותה מכרזת כי העם היושב בציון, בפלטרין של מלך, איננו מקבל את ערכיה של תורת ישראל כערכים אבסולוטיים.
בניגוד לעיוותים המתקיימים כיום תחת אצטלת הדמוקרטיה במדינת ישראל, ניתן יהיה למנוע עימות, לכל הפחות במישור המעשי, בין התורה לדמוקרטיה, אם נפעל לכך שהדמוקרטיה במדינת ישראל תהיה מושתתת על ערכי התורה. בכך נצעד צעד חשוב, גם אל עבר השגת ייעודו של השלטון בעם ישראל על פי התורה, עד יצמיח ה' את צמח דוד עבדו.
------------
המלכות חיונית
הרב אוריה שחור שליט"א, פסגות
א. צורת השלטון היא סוגיה שאיננה עומדת בפני עצמה. ההשפעה שיש לצורת השלטון על מרחבי החיים חורגת בהרבה מהאופן שבו מתנהלת מדינה. ספר שופטים מסתיים בפסל מיכה ובמעשה פילגש בגבעה, וחותם במילים: "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה", ללמדנו שההשפעה של חוסר שלטון בישראל גורמת להרס האמונה (פסל מיכה), מידות מושחתות ומעשי תועבה (פלגש בגבעה). מאידך, מציאותו של מלך בישראל אמורה לרומם את העם לפסגות אמוניות - "מלכות הארץ כעין מלכות השמים". כשבבואת מלכות שמים מצויה בקרבנו, היא מחיה ומדרבנת אותנו, וכל אורחות חיינו מתקדשים ומתעלים. "החסיד הוא המושל" אומר החכם למלך כוזר, כי המלכות היא משל חי לחיים מתוקנים.
ב. מפסוקי פרשת שופטים נראה בבירור, כי המלך הוא איש המולך במובן הפשוט של המילה, ומעביר את השלטון אחריו לבניו. זה שונה מצורת השלטון שאנו מכירים. ברמב"ם נפסק, שפסוקים אלה מהווים מצווה ולא רשות. לכן נראה שצורת השלטון הנכונה היא מלכות.
ג. אולם ישנם תנאים מוקדמים לכינון המלכות. מהפסוק "כי תבוא אל הארץ... ואמרת אשימה עלי מלך", משמע שהמצווה תלויה ברצון של עם ישראל למלך. וכבר ביאר הנצי"ב כי על בית דין להמתין עד שיתברר, שאכן רצון העם הוא להעדיף צורת שלטון מלכותית על פני צורת שלטון אחרת. בנוסף - כתב הרמב"ם: "שאין מעמידין מלך בתחילה, אלא על פי בית דין של שבעים זקנים ועל פי נביא, כיהושע שמינהו משה רבינו ובית דינו". מכאן משמע שרצון העם אינו מספיק כדי למנות מלך, ודרושה גם הסכמת סנהדרין ונביא, וכבר דנו ברמב"ם זה גדולי הדורות.
מכל האמור לעיל עולה, כי בבואנו לדון בסוגיה זו, עלינו כצבור דתי - לאומי לחבב על עצמנו את המלכות, ולהעמיק בהבנת השפעותיה הטובות על חיינו. עלינו להיות קשובים ליכולתם של ישראל לעכל סוג כזה של שלטון, ולהתפלל כי הקב"ה יערה עלינו רוח ממרום, ויחזיר לנו את הנבואה והמשפט, על מנת שנזכה לחיות חיים מלאים ושלמים.
----------
מתוך המדור "בימה תורנית".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













