עדינותם של גדולים | הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
וישלח

קטגוריה משנית

מדורים
הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

רחל בת אשר

2 דק' קריאה

"ויוגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדול ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך". מבאר רש"י: "ויוגד לרבקה - ברוח הקודש הוגד לה מה עשו מהרהר בליבו", רבקה הייתה בדרגה גבוהה שזכתה לרוח הקודש. גם בתחילת הפרשה "ותלך לדרוש את ד'... ויאמר ד' לה שני גויים בבטנך". יש מפרשים שהיתה זו אמירה בדרך של נבואה,

הרמב"ן כותב כי רבקה לא הגידה ליצחק נבואה זו שנאמרה לה ש"ורב יעבוד צעיר". כשבאה אל יצחק לבקשו שישלח את יעקב טענה רבקה טענה אחרת: "קצתי בחיי מפני בנות חת אם לוקח יעקב אשה מבנות חת כאלה, מבנות הארץ, למה לי חיים". ואכן יצחק מצוה את יעקב: "לא תיקח אשה מבנות כנען... וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם... וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם...". כמו כן רבקה לא אומרת ליצחק מאומה מהסכנה שעשו מתנחם עליו להורגו, אלא רק את הטיעון של נשיאת אשה הגונה.

התורה מלמדת אותנו על עדינות נפשה של רבקה. היות וראתה כי ליצחק לא נתגלתה נבואה זו של כוונות עשו, שהרי אם כן הרי היה מצווה מיד את יעקב לברוח, לא רצתה רבקה לצערו ולומר לו כי זכתה היא בדרגת רוח הקודש, ויש דברים שנאמרו לה ולא ליצחק. וכך גם בתחילת הפרשה, לא גילתה רבקה ליצחק מה נאמר לה בנבואה כפי שכתב הרמב"ן בפרשתנו, מפני עדינותה ויחסה אל יצחק שלא לצערו. ועל כן רבקה אמרה ליעקב: "קום ברח לך...", ואילו יצחק אמר לו: "קום לך פדנה ארם..." ויעקב קיים את רצון שניהם: "וישמע יעקב אל אביו ואל אמו".

אנשים רמי מעלה, הזוכים להתגלות שכינה יודעים לפעול על פי רצון ד', מבלי לצער או להביא חלילה לחלישות דעת לאחרים, ואשרי הזוכה להידבק בדרכם הישרה, ולומר: "מתי יגיעו מעשי למ

הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל

וישלח