הפטרה לשבועיים

פרשת שבוע ותנ"ך
קדושים

קטגוריה משנית

5 דק' קריאה

בשנת תשנ"ז שאלתי את מו"ר הרב אברהם שפירא זצ"ל, מה לעשות באותה שנה בהפטרות אחרי מות וקדושים. הרב אמר לי שאינו זוכר מה עשו בפעמים הקודמות שהייתה קביעות דומה, אבל זוכר שהיה על זה ויכוח גדול בירושלים. הרב הוסיף שיעיין בדבר, אבל ביקש שאנסה לברר אצל אנשים שזוכרים מה היה בישיבה בפעמים הקודמות. כמדומני שהמליץ לשאול את הרב אליהו שלמה רענן הי"ד.
בשנים שאינן מעוברות, פרשות אחרי מות וקדושים מחוברות, ולמרות שבדרך כלל כאשר ישנן פרשות מחוברות מפטירים בהפטרת הפרשה האחרונה, כתב הרמ"א (סי' תכח) שפרשות אלו יוצאות מכלל זה וכאשר הן מחוברות מפטירים את הפטרת אחרי מות בעמוס פרק ט', "הלוא כבני כושיים" (למנהג הספרדים, בפרשת אחרי מות מפטירים ביחזקאל פרק כ"ב: "ואתה בן אדם התשפוט התשפוט את עיר הדמים, והודעתה את כל תועבותיה", ובפרשת קדושים מפטירים ביחזקאל פרק כ': "הלדרוש אותי אתם באים... התשפוט אותם התשפוט בן אדם את תועבות אבותם הודיעם").
בשנים שבהן הפרשות נפרדות, בדרך כלל קוראים באחת מהן את הפטרת שבת הגדול ("וערבה לה'" במלאכי ג'), ראש חודש ("השמיים כיסאי" בישעיה ס"ו), או ערב ראש חודש ("מחר חודש" בשמואל א' פרק כ'), ובשנייה מפטירים "הלוא כבני כושיים" (על פי משנה ברורה תכח, כו). השנה, לאחר הפסקה של 27 שנים (!), חלה קביעות נדירה שבה בשתי השבתות יש לקרוא את ההפטרה המיועדת לכל אחת מהן. הפעם הקודמת הייתה, כאמור, בשנת תשנ"ז והפעם הבאה תהיה בשנת תת"א.
הפולמוס הנדיר הזה, שמופיע בערך פעם ב־20 שנה בממוצע, מתחיל מדברי רבי אליעזר שקובע: "אין מפטירים ב'הודע את ירושלם'" (מגילה ד, י). ובגמרא: "'הודע את ירושלם את תועבותיה', נקרא ומתרגם, פשיטא! לאפוקי מדרבי אליעזר. דתניא: מעשה באדם אחד שהיה קורא למעלה מרבי אליעזר הודע את ירושלם את תועבותיה, אמר לו: עד שאתה בודק בתועבות ירושלים - צא ובדוק בתועבות אמך. בדקו אחריו ומצאו בו שמץ פסול".
דעת רבי אליעזר היא דעת יחיד, ולכן לא נפסקה להלכה. אף על פי כן, האשכנזים והספרדים נמנעים מלקרוא הפטרה זו (יהודי תימן קוראים הפטרה זו בשבת פרשת שמות, כמו שפסק הרמב"ם בסדר התפילות). הרמב"ם בפירושו למשנה מבאר: "וטעם רבי אליעזר כבוד לישראל ולירושלם". לעומת זאת, תוספות יום טוב הביא מדברי ה"לבוש" טעם אחר: "כתיב בה מכורתיך ומולדתיך בארץ הכנעני אביך האמורי ואמך חתית. וזה ודאי גנות וכדי בזיון וקצף לבזותן מעיקר מולדתן, וזה שאמר רבי אליעזר צא ובדוק באמך, כלומר בעיקר מולדתך".
במקור הדברים (סימן תצג) מבאר הלבוש: "ולא משום שגנאי להזכיר תוכחות תועבות ירושלים במעשיהם, דוודאי בתוכחות המעשים ראוי להוכיח בם את ישראל ככל הפטרות של שבתות השנה... אבל שאר הפטרות המדברות בתוכחות מעשים ואינם נוגעים בייחוס אבות ליכא מאן דפליג שיאמרו אותן".

הוכחה אחת מני רבות
רוב הפוסקים כתבו שבפרשת קדושים מפטירים "התשפוט", והלבוש הסביר (שם) שאין להימנע מקריאתה: "דמאי שנא תוכחות שבהפטרת התשפוט מכמה הפטרות שמפטירין בהן בכל שבתות השנה שיש בהן תוכחות רבות רבו מספור". למרות דברי הלבוש, כפי שכתבנו, בכל מקרה שאפשר שלא לקרא הפטרה זו, כגון כאשר הפרשות מחוברות או במקרים שבאחת מהן נקראת הפטרה אחרת (שבת הגדול, ראש חודש או ערב ראש חודש), קוראים רק את הפטרת "הלוא כבני כושיים".
כאמור, לדעת הרמ"א הפטרת "הלוא כבני כושיים" היא הפטרת אחרי מות והפטרת "התשפוט" היא הפטרת קדושים. אף על פי כן, בלוח לארץ ישראל לשנת תש"ג (וכן בשנת תרע"ט) כתב הרב טוקצ'ינסקי הפוך: לקרוא בפרשת אחרי מות את הפטרת "התשפוט" (כמנהג הספרדים), ואילו בפרשת קדושים את הפטרת "הלוא כבני כושיים".
למעשה, כתב הציץ אליעזר, "לדעתי הדבר פשוט שצריכים לנהוג ככתוב ברמ"א (סימן תכח) ובכל הפוסקים, דהיינו לקרוא באחרי הלוא כבני כושיים ובקדושים התשפוט, ולא להפך, דלא מצאנו שום מנהג קבוע בזה על להפך בפעיה"ק ת"ו". לשאלה ששאלנו לאחרונה את הרב דב ליאור שליט"א, השיב גם הוא שיש לנהוג כהכרעת הציץ אליעזר (במקום שלא ידוע על מנהג אחר).
כך השיב גם בעל שבט הלוי (חלק ט' סימן ס' בתשובה מתאריך ז' באב תשנ"ו): "דאין לשנות ממנהג הרמ"א סימן תכ"ח ס"ח (ברמ"א ובד"מ) דהפטרת אחרי היא כבני כושיים, והפטרת קדושים התשפוט (יחזקאל כב)... ומה שעשו בעלי הלוחות דלא כדרך זה ועוד איזה מחברים אינו מקובל, וכל ישראל יוצא ביד רמ"א". גם בלוח 'היכל שלמה' בשנת תשל"ג ובשנת תשנ"ז נכתב שיש לנהוג כדעת הרמ"א (אומנם שלא בכוונת מכוון נכתב הפוך בשנה זו, ועל הנוהגים בדרך כלל כדבריו לנהוג כפי שכתב בפעמים הקודמות).
בשליחותו של הרב שפירא שאלתי בשנת תשנ"ז כמה וכמה אנשים, ומצאתי שלושה שזכרו מה עשו בפעם הקודמת, בשנת תשל"ג. הרב רענן הי"ד אמר לי שקראו פעמיים את הפטרת "הלוא כבני כושיים". ולהבדיל בין החיים לחיים, כך אמר לי הרב יהושע בן מאיר שליט"א בשם הרב צבי יהודה זצ"ל, וכך אמר לי הרב יעקב נוביק שליט"א בשם הרב שאול ישראלי זצ"ל (חשוב להזכיר, שבירושלים אין זה דבר מוזר כל כך לקרוא את אותה הפטרה שבת אחרי שבת; כך נוהגים גם בפורים משולש ומפטירים הן בשבת זכור והן בשבת שבה חל פורים דמוקפין בשמואל א', פרק ט"ו: "פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל").
כשחזרתי אל הרב שפירא, הצגתי לו תשובות אלו ושאלתי אם עיין בדבר, אמר שאם יש עדות ברורה של הרב רענן מה עשו בישיבה, יעשו כפי שנהגו בפעם הקודמת. לכן באותה שנה קראו פעמיים הפטרת "הלוא כבני כושיים", וכך נכתב במחברת המנהגים של הישיבה.

מעשה רב
באותה שנה שוחחתי עם הרב שריה דבליצקי זצ"ל, והוא שאל אותי מה עושים בישיבה. לאחר שאמרתי לו שקוראים פעמיים "הלוא כני כושיים" מכיוון שכך עשו בפעם הקודמת, אמר לי שהוא זוכר שכך עשו גם במניין של הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל בבית הכנסת הגר"א בשערי חסד. גם הרב אביגדר נבנצל שליט"א כתב כך בהערותיו על המשנה ברורה ("ביצחק יקרא").
בירורים נוספים שביררתי מכלי ראשון העידו שבבית הכנסת 'זכרון משה' נתלתה מודעה בכתב ידו של רב בית הכנסת, הרב ישראל יעקב פישר זצ"ל (ראב"ד העדה החרדית), שהמנהג בירושלים לקרוא פעמיים הפטרת "הלוא כבני כושיים", וכך ינהגו שם בכל המניינים (וכן כתב בשו"ת שלו 'אבן ישראל' ח"ח סי' לח), וכן נהג הרב יעקב רוזנטל זצ"ל בבית הכנסת שלו בחיפה, ואמר שזה היה המנהג בירושלים. גבאי מניין הוותיקין בבית הכנסת 'זהרי חמה' אמר שיש בידו מסורת מהרב אריה לוין זצ"ל שבירושלים קוראים פעמיים "הלוא כבני כושיים".
כך נוהגים בבתי כנסת רבים נוספים בירושלים (בבתי נייטין, בבתי ברוידא, בבית הכנסת 'פרושים' בגבעת שאול, בבית הכנסת 'מגדל' בבית וגן, בבית הכנסת 'ישועות יעקב' במאה שערים ובבית הכנסת 'בית יעקב' בבית ישראל). כמו כן, הרב ישי איתן שליט"א, ששימש כבעל קריאה קבוע בבית הכנסת בגבעת מרדכי, העיד בפנינו שהרב יהודה עמיטל זצ"ל עלה למפטיר וסירב לקרוא "התשפוט" אלא קרא "הלוא כבני כושיים". בנוסף לכך, שאלנו לאחרונה את הרב יעקב אריאל שליט"א, והשיב שהנהיג בבית הכנסת שלו כמנהג ירושלים לקרוא פעמיים "הלוא כבני כושיים", כדי שלא להפטיר בתועבות ירושלים.
תודתי לאריאל פריימן על עזרתו בכתיבת המאמר.
לתגובות: [email protected]
מתוך העיתון 'בשבע'

קדושים