ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
הרב צבי יהודה התגורר בקרבת מקום למשפחת רענן, אכל בביתם בשבתות, והרב רענן אף חלק עימו את ניהול ישיבת מרכז הרב, כך שהיה ביניהם קשר אמיץ מאוד.
הרב רענן נפטר בשבת. כשהגיע השמועה על פטירתו התמלאו תלמידיו צער, שכן היה אהוב מאוד, אך על פניו של הרב צבי יהודה, שהתבשר על פטירת קרוב המשפחה בן גילו האחרון, לא ניכרו צער וכאב.
התלמידים סעדו עם הרב צבי יהודה והתקשו לשיר, אך הרב דחק בהם שישירו כרגיל, ואמר דברי תורה.
לפתע נכנסה הרבנית ציפורה, ביתו של הרב רענן, וזעקה בבכי: "אבא אבא", אך הרב לחש לה: "ציפורה, שבת", והיא נרגעה.
תמה סעודה שלישית, התפללו ערבית, והרב הבדיל.
ברגע שהרב סיים את ההבדלה, הוא פרץ בזעקות שבר נוראיות. הרב בכה והתייפח, עד שכל התלמידים הזדעזעו מעוצמת הבכי, ויצאו מהחדר, הם לא יכלו לשאת את עוצמת הכאב (משמיע ישועה עמ' 45).
__________________
שנת תש"ם. שבת קודש פרשת אמור.
לאחר קבלת שבת ותפילת ערבית במערת המכפלה, צועדת קבוצה גדולה של מתפללים בשירה וריקודים ברחובות חברון.
לפתע, בכניסה לבית הדסה בחברון, מתרחש פיגוע נורא. קבוצת מחבלים משליכה מטעני חבלה, רימוני יד ויורה בגבם של הצועדים. שישה יהודים נהרגים ורבים נפצעים.
תוך כמה שעות מגיעים למקום שר הביטחון, הרמטכ"ל ומפקדים בכירים.
לתדהמתם, הם מוצאים את תושבי המקום, עדי הראיה לרצח הנורא, שסיימו רק לפני זמן קצר למנות את מתיהם, יושבים סביב שולחן השבת ו... שרים זמירות שבת בקול נוגה.
הרב משה לוינגר זצ"ל קם לקראת האורחים, והסביר: "השבת גדולה יותר מהמוות ומהעולם הזה".... אחר כך פרץ בבכי, ודרש לפעול ביד קשה מול האויבים.
יש כאן לימוד גדול ועמוק המתאים לפרשת אמור.
ידוע שיש בעולם שלושה מימדים – מימד המקום, מימד הזמן, ומימד האנשים, המונים עש"ן – עולם, שנה, נפש.
לכל אחד מהמימדים הללו יש נקודת קדושה, נקודה שמתעלה ומעלה מעל הרובד החולי הרגיל. במקום יש לנו את המקומות הקדושים – ארץ ישראל, ירושלים והמקדש. בזמן יש לנו זמנים קדושים – שבת ומועדים, ובאנשים יש לנו את האנשים הקדושים – כוהנים וכוהן גדול.
הפרשה שלנו עוסקת בעיקרה בקדושת הכהונה, בקדושת הזמן, וקצת גם בקדושת המקדש.
לנקודות הקדושות הללו יש משמעות עצומה, הם מוציאות אותנו משטף החיים הרגיל, הסוחף אותנו לעיתים רבות למקומות נמוכים ולשכחת אלוקים, ומזכירות לנו שוב ושוב שהאדם אינו בהמה, יש בו רוחניות נעלה וגעגוע לקרבת אלוקים.
השבת מהווה את הנקודה המרימה את היהודי מחיי החולין לחיי הרוח, מהווה מעין עולם הבא, ומחברת אותנו לקרבת ה'. לכן, כמו בסיפורים שהבאנו על אנשים גדולים אלו, (ויהי רצון שה' לא יביאנו לידי ניסיון), השבת גם בזמנים קשים מרוממת את היהודי טפח מעל הקרקע.
הדרך לעשות זאת כתובה גם היא בפרשתנו בנוגע לכהן הגדול, שעליו נאסר להיטמא למת, אפילו לאביו ואימו, מפני ש"מן המקדש לא יצא, ולא יחלל את מקדש אלוקיו". כלומר, המוות בא לעולם בעקבות חטא אדם הראשון, ולכן מלמדים את הכהן הגדול, שעליו להיות שקוע במחשבותיו בתודעה של גובה ורוחניות, לחיות כל ימי בתודעה פנימית של בית מקדש ושלמות, ולא לחשוב אודות המוות והחטא, ואז הוא יהיה ראוי למשימתו הרוחנית הקדושה.
וכך נהגו אותם גדולים בשבתות, שחיו גם בתוך הקושי והצער, בתודעה של "מעין עולם הבא", וכפי שנאמר שבשבת יחוש היהודי תחושת שלמות, "כאילו כל מלאכתך עשויה".
ויהי רצון שנזכה תמיד לקבל שבתות מתוך רוב שמחה!

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

הלכות קבלת שבת מוקדמת

"וספרתם לכם ממחרת השבת" על איזו שבת מדובר?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

התשובות לשאלות הגדולות שבחיים

דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

איך מכינים תה בשבת?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.



















