ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- נסיונות, קשיים והתמודדויות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת אשר
----------
אל תיקרי משבר אלא משגר!
הרב יהושע מרדכי שמידט שליט"א - ראש ישיבת 'ברכת התורה' ורב הישוב שבי שומרון.
ישנם שלוש דרכים, זו למעלה מזו, להתמודד עם משברים ולהיחלץ מהם:
א. להרפות ולהשתחרר - "וכן מי שהתעורר עליו מרה שחורה יסירה, בשמיעת הניגונים ובמיני זמר ובטיול הגנות ובבנינים הנאים וחברת הצורות היפות וכיוצא בזה ממה שירחיב הנפש" (שמונה פרקים לרמב"ם פ"ה).
ב. להאמין שהכל מה' - בשעת "הבאסה" והריקנות על האדם לחשוב על כך, שה' מנהל את העולם, והכל בא ממנו, וממילא לא ידאג ויתעצב אלא ישוב וישמח. "ובאמת הוא עניין גדול וסגולה נפלאה להסיר ולבטל מעליו כל דינין ורצונות אחרים, שלא יוכלו לשלוט בו... כשהאדם קובע בלבו לאמר הלא ה' הוא האלוקים האמיתי, ואין עוד מלבדו יתברך שום כוח בעולם... וגם יגזור אומר ויקם לו לפעל עניינים ונסים נפלאים הפוך סדור כוחות הטבעיים" (נפש החיים שער ג' פי"ב). ההרגשה הנפלאה הזו, המחברת את האדם לה' בשלמות, ממלאה אותו בשמחה ובטוב לבב פנימיים.
ג. להתקרב לה' מתוך המשבר - פעם היה אמור הבעל שם טוב זי"ע להיכנס לבית הכנסת, אך לפתע נעמד בפתח ולא נכנס. אמרו לו: כבודו, אפשר להיכנס, יש הרבה מקום פנוי בבית הכנסת. אמר להם הבעל שם טוב: האנשים פה גאוותנים, אינם מתפללים בביטול לה', ולכן התפילות שלהם לא עולות לשמיים, והם תקועות בבית הכנסת, נמצא שבית הכנסת מלא. כאשר אדם נקלע למצב נמוך ומבולבל - מצב של ריקנות, במקום ליפול בייאוש זו הזדמנות לזעוק אל ה' ולבכות, כי ה' אוהב כלים שבורים. כך מובא בזוהר הקדוש (פרשת בלק): ישנם ג' פסוקים הנקראים תפילה: "תפילה למשה איש האלוקים" "תפילה לדוד" "תפילה לעני". תפילת העני קודמת לתפילתם של משה ודוד ושאר תפילות העולם. שואל הזוהר מדוע? ועונה: משום שהעני שבור לב, וכתוב "קרוב ה' לנשברי לב". כיוון שהעני התפלל תפילתו פותח כל חלוני הרקיע, וכל שאר התפילות עולות למעלה. דוחה תפילת העני שְבור הלב את שאר התפילות, מפני שכתוב "תפילה לעני כי יעטוף", כי אין תשוקה לעני אלא כששופך דמעות בתרעומת לפני המלך הקדוש, ואין תשוקה לקב"ה אלא כשהוא מקבל אותם ונשפכים לפניו, וזוהי תפילה שעושה איחור ועיכוב לכל התפילות שבעולם. תחושת המשבר נובעת מדרישה פנימית וצמאון להתקרבות לאל חי. צריך רק כלים נכונים כדי להפוך תחושה זו למנוף ל"ליבי ובשרי ירננו אל אל חי".
----------
הכל דמיונות
הרב ניסים מזרחי שליט"א - רב הישוב גן אור ת"ו (זמנית בניצן)
תחושת הייאוש והכישלון נתפסת אצל האנשים פעמים רבות כמציאות שאינה ניתנת לשינוי. תפיסה זו בעצמה מונעת מהאדם לצאת מהמצב הנפשי בו הוא נמצא כביכול, לכן בראשית על האדם להכיר בכך, שהמצב שבו הוא נמצא ניתן לשינוי.
מאחורי כל ייאוש וכל הרגשה של משבר וכישלון עומד מיודענו, הלא הוא היצר הרע. כבר לימדונו חז"ל ש"דרכו של יצר הרע היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עבוד אלוהים אחרים", לא רק בעשיית עבירות מסית היצר הרע את האדם אלא גם במחשבות. ייאוש זה רע, משבר זה רע, והכול מתחיל בדמיון אליו גרר אותנו יצר הרע. "תחשוב טוב יהיה טוב" זה לא דמיון, זה התגברות יצר הטוב על יצר הרע. בדרך מליצה נאמר - "ייאוש שלא מדעת לא הוי יאוש, יאוש מדעת הוי ייאוש", הייאוש זו דעת יצר הרע. הדברים מפורשים ב'אגרת המוסר' של רבי ישראל מסלנט זצ"ל: "האדם חופשי בדמיונו ואסור במושכלו, דמיונו מוליכו שובב בדרך לב רצונו... אוי לדמיון, אויב הרע הלזה! מידינו הוא, בכוחנו להרחיקו, בתתו אזן קשבת אל השכל". המשבר, הייאוש והכישלון שייכים לעולם הדמיון, ובכוחו של האדם להתרומם מהמצב שבו הוא נמצא.
בשעת משבר עלינו גם לזכור, ש"ה' צדיק יבחן". הגמרא במסכת חגיגה (דף ה.) אומרת: "וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם, אמר רב ברדלא בר טביומי אמר רב כל שאינו בהסתר פנים אינו מהם". לכל יהודי יש הסתר פנים, כלומר ניסיונות שמובילים אותו למצבים של ייאוש ומשבר, אך החכמה היא לעמוד בניסיונות אלו. כיצד? אם בשעה שהאדם נמצא בהסתר הוא מגלה את הקב"ה, כלומר - מבין וקורא את המציאות, מדוע וכיצד ה' הביאו למשבר הזה, הרי "גילה את ריבונו של עולם" במציאות ועמד בניסיון. ה' "מדבר" עמנו דרך המציאות, ועלינו "לגלות את התדר" שבו הוא משדר אלינו, ומיד הכל מובן.
ולסיום - האבות מרכבה לשכינה, הבנים מרכבה לאומה. הגמרא (סנהדרין ק"ז.) מלמדת אותנו שהאבות שזכו שיתייחד הקב"ה עימהם - "אלוהי אברהם אלוהי יצחק ואלוהי יעקב", זכו להיות מרכבה לשכינה, מפני שעמדו בניסיונותיו של הקב"ה. הציבור "הכתום" ובראשם תושבי גוש קטיף עברו בשנים האחרונות ניסיונות קשים, מאבק מבית מחוץ, 6000 פצמ"רים, ירי על תושבים ביש"ע, מסירות נפש עילאית של ציבור יקר וקדוש, אלו ניסיונות שהעמידה בהם תוביל בעז"ה, שהציבור היקר הזה יהיה המרכבה לאומה.
----------
הנפילה - לכתחילה!
הרב עמיר כץ שליט"א - ראש בתי המדרש מעיינות והמלך בשדה
הגורם העיקרי למשברים ולתחושות הקשות הוא הפער בין הרצוי למצוי. יש והנפילה באה מאכזבה מעצמנו, שאיננו מסוגלים להגשים את רצוננו, וערכנו העצמי יורד בעיננו, ויש שאנו מאוכזבים מהמציאות שאינה נענית לנו - אינה משתנה לפי התוכניות שלנו, ואנו מאבדים את החשק ואת חדוות העשייה.
אולם, "סומך ד' לכל הנופלים" - כיצד הקב"ה סומך את הנופלים? במבט ראשוני נראה, שהקב"ה סומך אותנו בכך, שהוא עוזר לנו להתגבר על הקשיים. בוודאי יש במחשבה זו הרבה מן האמת, ואולם ישנו עומק נוסף במעורבות של הקב"ה בסמיכת נופלים. לפני שהקב"ה סומך את הנופלים, הוא מפיל את העומדים. הקב"ה "נמצא" בתמונה כל הזמן מראשית ועד אחרית. בשעה שאנו חשים זרוקים ומושלכים, עלינו להאמין שבאנו למקום המשבר בהשגחה פרטית, "מה' מצעדי גבר כוננו"(תהילים ל"ז). מי שזימן לנו להיות בנפילה הוא גם המעלה ומקים את הנופלים.
הנפילה היא תכלית העלייה. בכל יום אנו מצווים להזכיר את יציאת מצרים, מפני שיציאה זו לא היתה רק בעבר, אלא היא מתרחשת בכל יום תמיד - "היום אתם יוצאים בחודש האביב", ובסיפור יציאת מצרים אנחנו מתחילים בגנות ומסיימים בשבח, מפני ש'הגנות' היא ההכנה ל'שבח'. הגלות פועלת את הגאולה. מקום הנפילה, כשהוא מחובר ליוצר הכל אינו יציאה מהסדר. כל שיבוש בתוכניות הוא חלק מעצת ה' העמוקה להוציא את האור דווקא מתוך החושך - להוציא את אותו אור עמוק וגנוז, שמכוסה ונעלם דווקא בעמקי החושך ובתהומות הנפש. "אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחושך ה' אור לי". מציאות ה' יתברך - האמונה בו, באהבתו הגדולה אלינו, בהשגחתו הצמודה על כל צעד ושעל היא עצמה סומכת את הנפילה.
יתרה מכך - עיקר הנפילה היא שכחת ה'. המחשבה וההרגשה שאנו עומדים לבד מול עצמנו ומול המציאות, והקב"ה נמצא מחוץ למשחק, בזה טמונה עומק הנפילה. לעומת זאת, ההתעוררות לזכור את ה' יתברך, שתמיד לא "ירפך ולא יעזבך", רק שלעיתים הוא מאיר פניו ולעיתים הוא "אל מסתתר", הם גואלים אותנו מן המיצר.
הנפילה מוציאה אותנו מהקטנות - מהתנגשות הרצון הקטן שלי עם המציאות, ומעלה אותנו למבטח האמונה שישנו את עומק הרצון העליון, שבו רואים ש"רבות מחשבות בלב איש", ודווקא "עצת ד' היא תקום". הנפילה שוברת לנו את הדימוי העצמי המוטעה המלא לעיתים בגאווה סמויה, ומאפשרת לנו לקנות קומה חדשה של גדלות, קומה של מעורבות ונוכחות מלאה של הקב"ה בחיינו. "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עימדי".
----------
מתוך המדור "בימה תורנית".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.

עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.

נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.

אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".

לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.

שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.

ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים

יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.

רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה

נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה

יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.

ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.










