ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
לקראת סוף הפרשה מדובר על פעילות ברמה הלאומית. ליעקב אבינו מחנה גדול שאחריו רודף המחנה של לבן ואחיו. מלחמה נמנעת רק בהתגלות אלקית שמזהירה את לבן. בסופו של משא ומתן יעקב חותם על הסכם בין לאומי, בטקס רב משתתפים הקובע את הגבול בין ארם ובין ישראל, (בראשית ל"א). גם ההתנהלות מול עשיו איננה במישור הפרטי אלא מתוארת כמאבק בין שני מחנות. ההדגשה של הפן הלאומי באה לידי ביטוי גם במאבק עם המלאך-שרו הלאומי של עשיו. סוף פרשת וישלח מעמתת בין עם ישראל שמורכב משנים עשר שבטים (ל"ה כג-כו) מול אלופי ומלכי אדום. כך מתחילה לבא לידי ביטוי הנבואה בדבר "וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ" (כ"ה כג).
המחנה של יעקב לא היה מורכב רק מרועי צאנו הגדול אלא כנראה גם מאנשים שהסתפחו אליו כמי שייצג את האמונה באל אחד, כפי שהדברים מפורשים בעניין סבו וסבתו - אברהם ושרה - "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" (י"ב ה). כנראה שגניבת התרפים גם היא צריכה להבחן במימד של מלחמת דתות.
עם הגעתו של מחנהו הגדול של יעקב ארצה, באזור שכם, נתבע יעקב לשלם את נדרו בבית אל (לא נאריך הפעם בשאלה אם פרשיה זו נמצאת במקומה על פי סדר הזמנים או שגם כאן נאלץ להשתמש בכלל "אין מוקדם ומאוחר בתורה").
התורה מספרת על פנייתו של יעקב:
"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם וְהִטַּהֲרוּ וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם: וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵּית אֵל וְאֶעֱשֶׂה שָּׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי וַיְהִי עִמָּדִי בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתִּי: וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב אֵת כָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם וְאֶת הַנְּזָמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם שְׁכֶם " (ל"ה ב-ד).
אל מי פונה יעקב ומי הם המחזיקים ברשותם " אֱלֹהֵי הַנֵּכָר"?
רש"י, נכדו רשב"ם ורמב"ן מסבירים שיעקב פנה אל כל מחנהו שלקחו שלל משכם וקרא להם להפטר מכל קשר אל עבודה זרה. על שלשתם קשה מה פשר החלוקה בין "בֵּיתוֹ" לבין "כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ" לכן נפנה אל המדרש שמסביר אחרת לגמרי:
"הסירו את אלהי הנכר. .. מכאן אתה למד שגייר יעקב גרים כשם שעשו אברהם ויצחק" (בראשית רבתי פרשת וישלח).
על פי מדרש זה צ"ל כי פנייתו של יעקב אל "בֵּיתוֹ" משמעותה פניה לרחל בעניין התרפים. לעומת זה פנייתו של יעקב אל "כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ" היא פניה אל הציבור הגדול של הגרים והמצויים בתהליכי גיור שהצטרפו אל מחנהו. עם החזרה לארץ ישראל דורש מהם יעקב להפסיק לפסוח על שני הסעיפים, לזנוח סופית את העבודה זרה והוא מקיים טקס גיור המוני בשכם. טקס זה מתקיים במרכז הרוחני שהקים שם, בעקבות אברהם סבו, "תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם שְׁכֶם". הטקס כלל כמובן גם קבלת עול מלכות שמים וקבלת מצוות.
חיזוק לגישתו של המדרש ניתן למצא מהפסוקים המקבילים בספר יהושע:
"וְעַתָּה הָסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְהַטּוּ אֶת לְבַבְכֶם אֶל ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:... וַיִּכְרֹת יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית לָעָם בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּשֶׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט בִּשְׁכֶם: וַיִּכְתֹּב יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּסֵפֶר תּוֹרַת אֱלֹהִים וַיִּקַּח אֶבֶן גְּדוֹלָה וַיְקִימֶהָ שָּׁם תַּחַת הָאַלָּה אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ ה' " (יהושע כ"ד כג-כו).
יעקב אבינו - מיסד עם ישראל עם חזרתו לארץ ישראל, ויהושע - מנהיגו הראשון של עם ישראל בארץ ישראל, התמודדו, גם בדרך זו, עם תופעת המסתפחים אל מחניהם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
