ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
לקראת סוף הפרשה מדובר על פעילות ברמה הלאומית. ליעקב אבינו מחנה גדול שאחריו רודף המחנה של לבן ואחיו. מלחמה נמנעת רק בהתגלות אלקית שמזהירה את לבן. בסופו של משא ומתן יעקב חותם על הסכם בין לאומי, בטקס רב משתתפים הקובע את הגבול בין ארם ובין ישראל, (בראשית ל"א). גם ההתנהלות מול עשיו איננה במישור הפרטי אלא מתוארת כמאבק בין שני מחנות. ההדגשה של הפן הלאומי באה לידי ביטוי גם במאבק עם המלאך-שרו הלאומי של עשיו. סוף פרשת וישלח מעמתת בין עם ישראל שמורכב משנים עשר שבטים (ל"ה כג-כו) מול אלופי ומלכי אדום. כך מתחילה לבא לידי ביטוי הנבואה בדבר "וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ" (כ"ה כג).
המחנה של יעקב לא היה מורכב רק מרועי צאנו הגדול אלא כנראה גם מאנשים שהסתפחו אליו כמי שייצג את האמונה באל אחד, כפי שהדברים מפורשים בעניין סבו וסבתו - אברהם ושרה - "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן" (י"ב ה). כנראה שגניבת התרפים גם היא צריכה להבחן במימד של מלחמת דתות.
עם הגעתו של מחנהו הגדול של יעקב ארצה, באזור שכם, נתבע יעקב לשלם את נדרו בבית אל (לא נאריך הפעם בשאלה אם פרשיה זו נמצאת במקומה על פי סדר הזמנים או שגם כאן נאלץ להשתמש בכלל "אין מוקדם ומאוחר בתורה").
התורה מספרת על פנייתו של יעקב:
"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ הָסִרוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּתֹכְכֶם וְהִטַּהֲרוּ וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם: וְנָקוּמָה וְנַעֲלֶה בֵּית אֵל וְאֶעֱשֶׂה שָּׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הָעֹנֶה אֹתִי בְּיוֹם צָרָתִי וַיְהִי עִמָּדִי בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלָכְתִּי: וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב אֵת כָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם וְאֶת הַנְּזָמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם שְׁכֶם " (ל"ה ב-ד).
אל מי פונה יעקב ומי הם המחזיקים ברשותם " אֱלֹהֵי הַנֵּכָר"?
רש"י, נכדו רשב"ם ורמב"ן מסבירים שיעקב פנה אל כל מחנהו שלקחו שלל משכם וקרא להם להפטר מכל קשר אל עבודה זרה. על שלשתם קשה מה פשר החלוקה בין "בֵּיתוֹ" לבין "כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ" לכן נפנה אל המדרש שמסביר אחרת לגמרי:
"הסירו את אלהי הנכר. .. מכאן אתה למד שגייר יעקב גרים כשם שעשו אברהם ויצחק" (בראשית רבתי פרשת וישלח).
על פי מדרש זה צ"ל כי פנייתו של יעקב אל "בֵּיתוֹ" משמעותה פניה לרחל בעניין התרפים. לעומת זה פנייתו של יעקב אל "כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ" היא פניה אל הציבור הגדול של הגרים והמצויים בתהליכי גיור שהצטרפו אל מחנהו. עם החזרה לארץ ישראל דורש מהם יעקב להפסיק לפסוח על שני הסעיפים, לזנוח סופית את העבודה זרה והוא מקיים טקס גיור המוני בשכם. טקס זה מתקיים במרכז הרוחני שהקים שם, בעקבות אברהם סבו, "תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם שְׁכֶם". הטקס כלל כמובן גם קבלת עול מלכות שמים וקבלת מצוות.
חיזוק לגישתו של המדרש ניתן למצא מהפסוקים המקבילים בספר יהושע:
"וְעַתָּה הָסִירוּ אֶת אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם וְהַטּוּ אֶת לְבַבְכֶם אֶל ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:... וַיִּכְרֹת יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית לָעָם בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּשֶׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט בִּשְׁכֶם: וַיִּכְתֹּב יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּסֵפֶר תּוֹרַת אֱלֹהִים וַיִּקַּח אֶבֶן גְּדוֹלָה וַיְקִימֶהָ שָּׁם תַּחַת הָאַלָּה אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ ה' " (יהושע כ"ד כג-כו).
יעקב אבינו - מיסד עם ישראל עם חזרתו לארץ ישראל, ויהושע - מנהיגו הראשון של עם ישראל בארץ ישראל, התמודדו, גם בדרך זו, עם תופעת המסתפחים אל מחניהם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
