ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- זכויות יוצרים
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
תיאור המקרה: לתובע ישנה מסעדה כשרה למהדרין בעיר ניו יורק. שמה של המסעדה נרשם במדינת ניו יורק כשם מסחרי. הנתבע פתח מסעדה בארץ לאחר כמה שנים, ונתן לה את אותו השם.
התביעה : התובע מבקש מבית הדין למנוע מהנתבע להשתמש בשם זה למסעדה שלו. הוא חושש שאם הנתבע ישתמש בשם זה, עלול להיגרם נזק לו ולמוניטין של מסעדתו, משום שהצרכנים יחשבו שמדובר באותה הרשת, ומי ערב לו שהנתבע ינהל את המסעדה באותה הרמה שבה מתנהלת המסעדה שלו.
תשובת הנתבעים : הנתבע טוען שהוא מעולם לא שמע על המסעדה של התובע, ואת השם קיבל מחברים. כמו כן, טוען הנתבע שהרישום במדינת ניו יורק מחייב רק באותה המדינה, ולא במדינות אחרות, וממילא לא במדינת ישראל. עוד טוען הנתבע, כי היות שלתובע לא נגרם כל נזק, הרי זה בבחינת 'זה נהנה וזה לא חסר'. טענה נוספת שהעלה הנתבע היא, שהוא כבר השקיע ממון רב בפרסום שם המסעדה, ושינוי השם יגרום לכל הפרסום שהושקע לרדת לטמיון.
פסק הדין : בית הדין דחה את התביעה
הנימוקים: בית הדין קבע, כי על פי ההלכה ישנה משמעות ליצירה והמצאה שאדם חידש. דבר זה מבואר בדבריו של ר' שמעון שקאפ (חידושים לבבא קמא סי' א): "כמו שבדברים שנוגעים לזכות אדם מוסכם על פי דיני התורה ודיני העמים, שכל מי שממציא דבר חדש בעולם הוא הבעלים עליו לכל דבר זכות".
וכן עולה מדברי הנודע ביהודה (מהדורה תניינא חו"מ סי' כד) שכתב, שאם ראובן השתמש בסידור אותיות שעשה שמעון על מנת להדפיס עותקים נוספים של הספר של שמעון, חייב לשלם מה שנהנה מכך שלא היה צריך לסדר את האותיות בעצמו, מחמת שגרם הפסד לשמעון שהרי כעת שמעון לא יוכל למכור את הספר במחיר שתכנן למכור, מחמת התחרות עם ראובן. וכן כתב גם בשו"ת שואל ומשיב (מהדורה קמא סי' מד), ובשו"ת דברי מלכיאל (ח"ג סי' קנז). ואמנם, בשו"ת בית יצחק (יורה דעה ח"ה סי' עה) סובר שמן הדין אין מושג של זכויות יוצרים, אבל יש לראות את דבריו כדעת יחיד, היות שהרבה אחרונים חולקים עליו.
המשמעות של זכויות יוצרים, על פי אותם פוסקים, כוללת שני דברים:
א. הזכות למנוע מאחרים את השימוש בהמצאה או ביצירה.
ב. הזכות לקבל תשלומים ממי שכבר השתמש ביצירה זו.
לאור זאת, יש מקום לכאורה לקבל את טענת התובע, ולמנוע מהנתבע להשתמש בשם המסעדה של התובע.
אמנם בית הדין קבע, שזכויות יוצרים קיימות רק כאשר לאותה הזכות ישנו ערך בעיני הציבור מבחינה מסחרית. דבר זה נלמד מדברי השואל ומשיב: "זה ודאי שספר חדש שמדפיס מחבר, וזכה שדבריו מתקבלים על פני תבל, פשיטא שיש לו זכות בזה לעולם".
בנדון דידן, אין לתובע שימוש מסחרי בשם של המסעדה. וטענותיו ששימוש באותו שם במסעדתו של הנתבע יגרום לו הפסדים, אינן מתקבלות מבחינה מסחרית כטענה על פגיעה של ממש בתובע. במקרה כזה, אין הבעלים על היצירה יכולים למנוע מאחרים להשתמש באותה יצירה.
הרה"ג אברהם חיים שרמן
חבר בית הדין הגדול בירושלים
הכנס העולמי ה - 21 לדיני ממונות צדק חברתי וזכויות אדם בראי משפט התורה
הכנס העולמי ה -21 לדיני ממונות תשע"ב
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך ללמוד גמרא?
הדלקה וכיבוי ביום טוב
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
אנחנו בצד של החזקים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
