ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שימוש ללא רשות בשם מסחרי ;">

דף הבית בית מדרש מדורים חמדת ימים הלכה פסוקה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ז

שימוש ללא רשות בשם מסחרי


סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לעלוי נשמת
אשר בן חיים

נערך על ידי הרב יואב שטרנברג
תיאור המקרה: לתובע ישנה מסעדה כשרה למהדרין בעיר ניו יורק. שמה של המסעדה נרשם במדינת ניו יורק כשם מסחרי. הנתבע פתח מסעדה בארץ לאחר כמה שנים, ונתן לה את אותו השם.

התביעה : התובע מבקש מבית הדין למנוע מהנתבע להשתמש בשם זה למסעדה שלו. הוא חושש שאם הנתבע ישתמש בשם זה, עלול להיגרם נזק לו ולמוניטין של מסעדתו, משום שהצרכנים יחשבו שמדובר באותה הרשת, ומי ערב לו שהנתבע ינהל את המסעדה באותה הרמה שבה מתנהלת המסעדה שלו.

תשובת הנתבעים : הנתבע טוען שהוא מעולם לא שמע על המסעדה של התובע, ואת השם קיבל מחברים. כמו כן, טוען הנתבע שהרישום במדינת ניו יורק מחייב רק באותה המדינה, ולא במדינות אחרות, וממילא לא במדינת ישראל. עוד טוען הנתבע, כי היות שלתובע לא נגרם כל נזק, הרי זה בבחינת 'זה נהנה וזה לא חסר'. טענה נוספת שהעלה הנתבע היא, שהוא כבר השקיע ממון רב בפרסום שם המסעדה, ושינוי השם יגרום לכל הפרסום שהושקע לרדת לטמיון.

פסק הדין : בית הדין דחה את התביעה

הנימוקים: בית הדין קבע, כי על פי ההלכה ישנה משמעות ליצירה והמצאה שאדם חידש. דבר זה מבואר בדבריו של ר' שמעון שקאפ (חידושים לבבא קמא סי' א): "כמו שבדברים שנוגעים לזכות אדם מוסכם על פי דיני התורה ודיני העמים, שכל מי שממציא דבר חדש בעולם הוא הבעלים עליו לכל דבר זכות".

וכן עולה מדברי הנודע ביהודה (מהדורה תניינא חו"מ סי' כד) שכתב, שאם ראובן השתמש בסידור אותיות שעשה שמעון על מנת להדפיס עותקים נוספים של הספר של שמעון, חייב לשלם מה שנהנה מכך שלא היה צריך לסדר את האותיות בעצמו, מחמת שגרם הפסד לשמעון שהרי כעת שמעון לא יוכל למכור את הספר במחיר שתכנן למכור, מחמת התחרות עם ראובן. וכן כתב גם בשו"ת שואל ומשיב (מהדורה קמא סי' מד), ובשו"ת דברי מלכיאל (ח"ג סי' קנז). ואמנם, בשו"ת בית יצחק (יורה דעה ח"ה סי' עה) סובר שמן הדין אין מושג של זכויות יוצרים, אבל יש לראות את דבריו כדעת יחיד, היות שהרבה אחרונים חולקים עליו.

המשמעות של זכויות יוצרים, על פי אותם פוסקים, כוללת שני דברים:
א. הזכות למנוע מאחרים את השימוש בהמצאה או ביצירה.
ב. הזכות לקבל תשלומים ממי שכבר השתמש ביצירה זו.

לאור זאת, יש מקום לכאורה לקבל את טענת התובע, ולמנוע מהנתבע להשתמש בשם המסעדה של התובע.

אמנם בית הדין קבע, שזכויות יוצרים קיימות רק כאשר לאותה הזכות ישנו ערך בעיני הציבור מבחינה מסחרית. דבר זה נלמד מדברי השואל ומשיב: "זה ודאי שספר חדש שמדפיס מחבר, וזכה שדבריו מתקבלים על פני תבל, פשיטא שיש לו זכות בזה לעולם".

בנדון דידן, אין לתובע שימוש מסחרי בשם של המסעדה. וטענותיו ששימוש באותו שם במסעדתו של הנתבע יגרום לו הפסדים, אינן מתקבלות מבחינה מסחרית כטענה על פגיעה של ממש בתובע. במקרה כזה, אין הבעלים על היצירה יכולים למנוע מאחרים להשתמש באותה יצירה.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il