ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שכנים ושותפים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
תיאור המקרה: התובע גר בדירה מעל דירתו של הנתבע. לפני מספר שנים פנה הנתבע אל התובע, וביקש ממנו להעביר במרפסתו של התובע ארובה של מערכת ההסקה המרכזית שהנתבע מעוניין להתקין. כיום הארובה מפיצה עשן שנכנס לתוך מרפסתו ודירתו של התובע והדבר מזיק לו.
על פי חוות דעת של מומחה שהוגשה לבית הדין, ניתן לתקן את הארובה כך שהיא לא תפלוט יותר עשן.
התביעה : התובע טוען, שכאשר הוא הסכים בזמנו להכנסת הארובה למרפסתו, הוא חשב שמדובר בצינור קטן. כאשר ראה את גודל הארובה בפועל, הוא לא היה מרוצה, אבל לא מנע את התקנת הארובה.
הלכה פסוקה (260)
הרה"ג דוב ליאור
38 - חסימת חלון חברו
39 - נזקי עשן מארובה
40 - סתימת חלון משום היזק ראיה
טען עוד
התובע טוען, שמאז זמן ההתקנה, הארובה אינה תקינה לגמרי, ועשן ופיח נכנסים מהארובה לחצרו במשך זמן רב, והוא אף פנה לנתבע על מנת שיתקן את הארובה, ונדחה בלך ושוב. גם ניסיונות תיקון מקומיים שנעשו, לא הועילו. עקב ההתפרצות האחרונה של העשן, שהייתה גדולה במיוחד, הוא החליט שאינו מוכן שהארובה תמשיך לעבור במרפסתו.
כמו כן, התובע טוען, כי היות שהארובה מפיצה חום, הוא אינו יכול להכניס חומרים דליקים כגון חומרי צבע וכד' למרפסת, וכך הארובה תופסת יותר מקום ממה שחשב.
לכן, התובע תובע מהנתבע לסלק את הארובה ממרפסתו, והוא אינו מעוניין בתיקונים נוספים, שלדעתו לא יועילו.
תשובת הנתבע: הנתבע טוען, שהוא אינו זוכר שהתובע פנה אליו בנוגע לעשן היוצא מהארובה. הוא טוען שאינו יכול לשנות את מקום הארובה ללא ביטול כל מערכת ההסקה, דבר שיעלה ממון רב. הוא מוכן לתקן את הארובה, על פי חוות דעת של מומחה.
פסק הדין: אין בית הדין פטר את הנתבע מלהוציא את הארובה ממרפסתו של התובע, אולם חייב את הנתבע לתקנהּ על פי חוות הדעת של המומחה. עלות הזמנת המומחה הוטלה כולה על הנתבע.
הנימוקים: המקרה בו אנו דנים הוא מקרה של חזקת תשמישים - אדם משתמש בקביעות בחצר חברו לעניין מסוים, וטוען שחברו הרשה לו לעשות כן. דעת המחבר (שולחן ערוך חושן משפט סימן קנג סעיף ב), שעל מנת לזכות בחזקת תשמישים, מספיק שהמחזיק ישתמש בחצר חברו, אף אם אינו טוען שקנה את הזכות הזו מבעל החצר. לעומת זאת, לדעת הרמ"א (שם) הוא צריך הסכמה מפורשת של בעל החצר. כמו כן, לדעת הרמ"א צריך המשתמש להחזיק בשימוש במשך שלוש שנים לכל הפחות.
בנידון דידן, הרי החזיק הנתבע בחצרו של התובע בהסכמתו, והחזיק למעלה משלוש שנים, ולכן לכולי עלמא יש לנתבע זכות להשתמש במרפסתו של התובע להעברת הארובה, וממילא אין התובע יכול לחזור בו מהסכמתו.
ואף שהתובע טוען שהסכמתו ניתנה מתוך מחשבה שמדובר בצינור קטן, וכשגילה שמדובר בצינור גדול - אף ששתק, דעתו לא היתה נוחה בזה, אין בטענה זו ממש משום שסוף סוף שתק; וכמו כן, סתם ארובה היא גדולה, ולכן הסכמתו הראשונית הייתה מן הסתם גם לארובה גדולה.
בית הדין קבע, שהנזק שגורמת הארובה בכך שהיא מפיצה חום, ומפריעה לתובע לאחסן חומרים דליקים במרפסתו, אינו מחייב את הנתבע להרחיק את הארובה או לתקנהּ, משום שבהסכמתו של התובע להעברת הארובה במרפסתו, כלולה גם ההסכמה לחום שתפיץ הארובה, משום שכל ארובה מפיצה חום.
לעומת זאת, לגבי העשן, ברור שהתובע לא נתן הסכמתו לארובה הפולטת עשן במרפסתו. ואף אם היה הנתבע מוכיח שהתובע שתק ולא מחה, למרות שהארובה פולטת עשן במשך מספר שנים - אין בכך כדי ליצור חזקה, משום שלנזק של עשן אין חזקה, כמבואר בשולחן ערוך (חושן משפט סימן קנה סעיף לו).
על פי חוות דעתו של המומחה, יש לתקן את הארובה על ידי הוספת מכסה פח בחלקה העליון של המרפסת. אף על פי שעל ידי התיקון יצטמצם חלל המרפסת של התובע, מדובר במקום שאינו בר שימוש, ובשטח קטן, ולכן התובע אינו יכול לטעון שאינו מוכן לוותר על תוספת זו, משום 'כופים על מידת סדום'.
לגבי חובת התשלום על חוות דעתו של המומחה, מקובל בדרך כלל ששני הצדדים נושאים בשווה בהוצאות על הזמנת מומחים. המקור לכך הוא בדברי השו"ע (חושן משפט סימן יד סעיף א):
"שנים שנתעצמו בדין, זה אומר: נידון כאן, וזה אומר: נעלה לב"ד הגדול, כופין אותו ודן בעירו... ואם הוצרך לשאול דבר מב"ד הגדול, כותבים ושולחים ושואלים, ודנין להם בעירם כפי מה שיבא בכתב ב"ד הגדול; ושני בעלי דינים יפרעו שכר השליח ".
אבל בנידון דידן, הזמנת המומחה נוגעת רק לאופן תיקון הנזק שגורמת ארובתו של הנתבע, ולתובע אין שום עניין בהזמנת המומחה, ולכן כל העלות מוטלת על הנתבע.

הלכות קבלת שבת מוקדמת

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

חידוש כוחות העולם

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

אנחנו קודש למענך

מה המשמעות הנחת תפילין?

למה ללמוד גמרא?

דיני קדימה בברכות

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

פסח שני- החיבור של תורה וישראל
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















