ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
וְעַתָּה הָלֹךְ הָלַכְתָּ כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי (בראשית לא, ל).
לבן רוצה להציג עצמו באור חיובי. תולה הוא את בריחתו של יעקב, לא במצוקה שהיתה נחלתו בבית לבן, אלא בכיסופיו העזים של יעקב לבית אביו. משום כיסופים אלו "הלך הלך" יעקב.
נראה שהכפילות הלשונית באה להדגיש את גודל ההליכה עד לכדי היותה נראת כבריחה.
אולם, כפילות נוספת ישנה בפסוק "נכסוף נכספתה". מה ענין כפילות זו?
כיסופי האב לבנו
נראה לומר, שכיסופיו של יעקב לבית אביו הם פועל יוצא של כיסופים אחרים - כיסופיו של יצחק ליעקב. ביצחק מתעוררים כיסופים טבעיים ליעקב בנו - "נכסוף" (ועל כן הוא בלשון 'נפעל', שאיננו רצוני). כיסופים אלו הממלאים את יצחק מביאים להתעוררות כיסופים מקבילים אצל יעקב - "נכספתה".
נמצאו דברי לבן ליעקב: אתה נכספת לבית אביך מכח מה שאביך נכסף אליך.
רמזי רש"י
רש"י על הפסוק מפרש:
"נכספתה - (פירושו) חמדת. והרבה (דוגמאות) יש במקרא (תהלים פד ג) נכספה וגם כלתה נפשי, (איוב יד טו) למעשה ידך תכסוף".
על אף הדוגמאות הרבות ללשון כיסופים במקרא, לא נמנע רש"י מלהביא דוגמא ללשון זו, רש"י אף אינו מסתפק בדוגמא אחת, אלא מביא שתי דוגמאות ללשון זו: נכספה וגם כלתה נפשי (לחצרות ה'), ולמעשה ידך תכסוף. מה מיוחד בשתי דוגמאות אלו דוקא?
פסוקי הדוגמאות שמביא רש"י מביעים שתי תנועות של כיסופים מכיוונים שונים. נכספה וגם כלתה נפשי (לחצרות ה') - מבטא את כיסופי הנברא כלפי שורשו - הבורא.
לעומת זאת: למעשה ידך תכסוף - מבטא את כיסופי הבורא לנאצלים הנתלים בו - מעשי ידיו.
נראה שכוונת רש"י היא לרמוז לאמור לעיל ובכך ליישב את הכפילות בפסוק. אחד מהביטויים הוא כיסופיו של המאציל לנאצל - כנגד כיסופי האב לבנו. והשני הוא כיסופי הנאצל למאציל - כנגד כיסופי הבן לאביו.
על הורים וילדים
הורים רבים טרודים במרוצת חיי היום יום, באופן שלא נותר להם זמן וסבלנות לילדיהם. כתוצאה מכך, הולכים הילדים ומתרחקים רגשית מהוריהם. ההורים הרוצים לפצות ולחפות על ריחוק פנימי זה, נוטים להרעיף פינוקים פיסיים ורוחניים (כגון סלחנות יתר, להתנהגיות שאינן ראויות) על ילדיהם. לדאבון ליבם של הורים אלו, במקום להשיג את הקרבה המבוקשת, הילד הולך ומתרחק ורואה בהורה אובייקט לניצול, ודמות חלושת אופי הניתנת לשליטה באמצעות בכי ודרישות תקיפות.
הדרך הנכונה ליצורת קשר ואהבה בין ההורה לבנו, שונה היא. יש לעצור מיד פעם ולתת לכיסופים הפנימיים של הורה לבנו למלא את ישותו של ההורה. רגעי הפנמה אלו יכולים להיות בלילה אחרי שהילדים הלכו לישון, בדרך לעבודה, ובכל הזדמנות אפשרית אחרת בהם ניתן להשתחרר לרגע מן הלחצים. אין כאן המקום להחצין רגשות אלו, אלא להכיל אותם ולצבור אותם בקרבנו עוד ועוד, לשננם ולהפנימם.
עצם מציאות כיסופים אמיתיים אלו בליבו של ההורה, די בהם בכדי לעורר את אהבתו של הבן. אהבתו וגעגועיו הכנים של ההורה לבנו, מוקרנים בכל מגע בין השנים, בין אם יהיה זה מגע של עידוד ובין אם יהיה מגע של הענשה - לב אוהב, ניכר הוא. ועוד, אף בלא כל מגע בין השנים יש כח באהבה עז לעורר את אהבת חבירו - כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם.
אהבת הבן להוריו תופיע, לא מכח מעשים חיצוניים המחפים על חסרון פנימי, אלא בעוררות פנימית של אהבה אמת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
