ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נדרים ושבועות
מצות עשה לקיים מוצא שפתיו מה שקיבל עליו בנדר או שבועה שנאמר: "מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת" (דברים כ"ג כ"ד), ונאמר: "ככל היוצא מפיו יעשה" (במדבר ל' ג').
מצוה לספר
ידוע היה בין כל יהודי האזור כי בכל צרה שהיא כדאי לפנות אל הצדיק ר' נחומק'ה מהורדנא. כל יהודי, ולהבדיל, גם גוי, ידע לספר סיפורים רבים על ברכותיו של הצדיק שמתגשמות. עקרות, חולים וכן הלאה נושעו בזכות ברכותיו של ר' נחומק'ה. אחד מתלמידיו אזר פעם אומץ ושאל את רבו האם הוא מודע לכך שכל ברכותיו מתקיימות ללא יוצא מן הכלל. ענה לו ר' נחומק'ה במבט תמים: "אין זה פלא, ואין כאן תמיהה כלל, הרי זה פסוק מפורש! כתוב: 'לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה', אדם השומר את פיו מכל שקר, ומקפיד לקיים כל דבר שאומר, אזי בשמים מקיימים את כל מה שמוציא מפיו. ואני כל ימי הקפדתי שכל דבר שאמרתי קיימתי".
מנהגו של הגאון ר' יעקב קמינצקי זצ"ל היה שלא לאכול 'שרויה' בפסח. מנהגו היה תמוה בעיני תלמידיו שידעו כי הרב מוצאו ממשפחה ליטאית שאינם מקפידים על מנהג זה. לשאלתם ענה ר' יעקב כי בנערותו למד בישיבת סלבודקה, ומפאת המרחק הרב מביתם של התלמידים, לא נסעו רובם לכל חג לביתם אלא נשארו בישיבה. "שנה אחת", סיפר, "נשארתי גם אני בחג הפסח בעיירה, והתארחתי אצל משפחה לסעודות החג. בליל הסדר הגישו מרק שהתעוררה אצלי קושיא על כשרותו המהודרת, ולכן לא רציתי לאוכלו. אולם מאוד לא רציתי לפגוע בבעלי הבית היקרים ולכן נמנעתי מלומר להם את הסיבה שבגינה איני רוצה לאכול מהמרק, אלא אמרתי שאיני אוכל 'שרויה', והיות ויש במרק 'קניידאלך' העשויים מקמח מצה, אני נמנע מלאכול את המרק, וסיבה זו התיישבה על ליבם של בעלי הבית". סיים ר' יעקב: "אולם על מנת שלא יצא מפי דבר שקר, קיבלתי על עצמי לקיים את מוצא שפתי, ומאז איני אוכל 'שרויה' בפסח".
כל ימיו לא נהג ר' יעקב להניח תפילין של רבינו תם אלא רק תפילין על פי מנהגו של רש"י. לעת זקנותו ביקש מבנו כי ייקח את התפילין דרבינו תם שהיו בביתו לסופר סת"ם שיבדקם, היות והוא רוצה להתחיל להניחם בקביעות. כתשובה למבטו המופתע של הבן סיפר כי לפני שנים רבות ניגש אליו יהודי ושאלו מדוע אינו מניח תפילין דרבינו תם. בתשובה ענה לו כי מנהגם של הרבנים הליטאיים שלא להניח תפילין אלו. אותו יהודי המשיך ושאל: "והרי ה'חפץ חיים' שהינו ליטאי, כן מניח מידי יום תפילין דרבינו תם"? המשיך ר' יעקב ואמר: "רציתי לדחות את היהודי ולכן עניתי לו כי גם אני כשאהיה בן תשעים, גילו של ה'חפץ חיים' אז, אתחיל להניח תפילין של רבינו תם. אומנם אז לא העלתי בדעתי כי אאריך ימים כל כך, אולם זכיתי ומתקרב יום הולדתי התשעים ולכן מחויב אני להתחיל להניח תפילין אלו כפי שאמרתי לאותו יהודי לפני כחמישים שנה".
מצוה להורות
למדנו: "טוב אשר לא תדֹר משתִּדֹר ולא תשלם" (קהלת פרק ה'). וכך פוסק השולחן ערוך: "אל תהי רגיל בנדרים. כל הנודר, אף ע"פ שמקיימו, נקרא רשע ונקרא חוטא" (יו"ד ר"ג). התורה מלמדת אותנו כי במילים יש כח עצום, ולכן אדם חייב להקפיד לקיים את כל אשר אומר. לכן מוטב לו לאדם שלא להתחייב בדבר כלל גם אם בסוף אכן יקיימו, אלא על כל דבר שרוצה ומתכנן לעשותו יאמר כי יעשה זאת 'בלי נדר'.
אולם בעת צרה מותר לאדם לנדור שאם ינצל מהצרה יעשה דבר מסויים, אולם אז חייב לקיים את דבריו ולא יחסיר מהם כלל.
כמו כן הרוצה לנדור על מנת לזרז את עצמו בקיום מצוה וכדומה רשאי. כגון שנודר ללמוד משהו כל יום או לתת צדקה בסך מסוים מידי יום או מידי חודש. אולם יש לדעת כי נדר כזה הוא חמור במיוחד היות ויש עליו גדר של נדרי מצוה שקשה מאוד להתירם, לכן ככלל ימעט גם מנדרים אלו.
במקרים מסוימים הנהגה טובה שאדם מקבל על עצמו יש לה גדר של נדר. לכן אדם המתחיל לנהוג בהנהגה חדשה או שמקבל על עצמו חומרה שלא נהג בה עד עתה יאמר כי הוא יקיים דבר ז
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
עבודת ה' לחופש
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הפסוק המיוחד והמשונה בתורה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך ללמוד אמונה?
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
