ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נדרים ושבועות
מצות עשה לקיים מוצא שפתיו מה שקיבל עליו בנדר או שבועה שנאמר: "מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת" (דברים כ"ג כ"ד), ונאמר: "ככל היוצא מפיו יעשה" (במדבר ל' ג').
מצוה לספר
ידוע היה בין כל יהודי האזור כי בכל צרה שהיא כדאי לפנות אל הצדיק ר' נחומק'ה מהורדנא. כל יהודי, ולהבדיל, גם גוי, ידע לספר סיפורים רבים על ברכותיו של הצדיק שמתגשמות. עקרות, חולים וכן הלאה נושעו בזכות ברכותיו של ר' נחומק'ה. אחד מתלמידיו אזר פעם אומץ ושאל את רבו האם הוא מודע לכך שכל ברכותיו מתקיימות ללא יוצא מן הכלל. ענה לו ר' נחומק'ה במבט תמים: "אין זה פלא, ואין כאן תמיהה כלל, הרי זה פסוק מפורש! כתוב: 'לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה', אדם השומר את פיו מכל שקר, ומקפיד לקיים כל דבר שאומר, אזי בשמים מקיימים את כל מה שמוציא מפיו. ואני כל ימי הקפדתי שכל דבר שאמרתי קיימתי".
מנהגו של הגאון ר' יעקב קמינצקי זצ"ל היה שלא לאכול 'שרויה' בפסח. מנהגו היה תמוה בעיני תלמידיו שידעו כי הרב מוצאו ממשפחה ליטאית שאינם מקפידים על מנהג זה. לשאלתם ענה ר' יעקב כי בנערותו למד בישיבת סלבודקה, ומפאת המרחק הרב מביתם של התלמידים, לא נסעו רובם לכל חג לביתם אלא נשארו בישיבה. "שנה אחת", סיפר, "נשארתי גם אני בחג הפסח בעיירה, והתארחתי אצל משפחה לסעודות החג. בליל הסדר הגישו מרק שהתעוררה אצלי קושיא על כשרותו המהודרת, ולכן לא רציתי לאוכלו. אולם מאוד לא רציתי לפגוע בבעלי הבית היקרים ולכן נמנעתי מלומר להם את הסיבה שבגינה איני רוצה לאכול מהמרק, אלא אמרתי שאיני אוכל 'שרויה', והיות ויש במרק 'קניידאלך' העשויים מקמח מצה, אני נמנע מלאכול את המרק, וסיבה זו התיישבה על ליבם של בעלי הבית". סיים ר' יעקב: "אולם על מנת שלא יצא מפי דבר שקר, קיבלתי על עצמי לקיים את מוצא שפתי, ומאז איני אוכל 'שרויה' בפסח".
כל ימיו לא נהג ר' יעקב להניח תפילין של רבינו תם אלא רק תפילין על פי מנהגו של רש"י. לעת זקנותו ביקש מבנו כי ייקח את התפילין דרבינו תם שהיו בביתו לסופר סת"ם שיבדקם, היות והוא רוצה להתחיל להניחם בקביעות. כתשובה למבטו המופתע של הבן סיפר כי לפני שנים רבות ניגש אליו יהודי ושאלו מדוע אינו מניח תפילין דרבינו תם. בתשובה ענה לו כי מנהגם של הרבנים הליטאיים שלא להניח תפילין אלו. אותו יהודי המשיך ושאל: "והרי ה'חפץ חיים' שהינו ליטאי, כן מניח מידי יום תפילין דרבינו תם"? המשיך ר' יעקב ואמר: "רציתי לדחות את היהודי ולכן עניתי לו כי גם אני כשאהיה בן תשעים, גילו של ה'חפץ חיים' אז, אתחיל להניח תפילין של רבינו תם. אומנם אז לא העלתי בדעתי כי אאריך ימים כל כך, אולם זכיתי ומתקרב יום הולדתי התשעים ולכן מחויב אני להתחיל להניח תפילין אלו כפי שאמרתי לאותו יהודי לפני כחמישים שנה".
מצוה להורות
למדנו: "טוב אשר לא תדֹר משתִּדֹר ולא תשלם" (קהלת פרק ה'). וכך פוסק השולחן ערוך: "אל תהי רגיל בנדרים. כל הנודר, אף ע"פ שמקיימו, נקרא רשע ונקרא חוטא" (יו"ד ר"ג). התורה מלמדת אותנו כי במילים יש כח עצום, ולכן אדם חייב להקפיד לקיים את כל אשר אומר. לכן מוטב לו לאדם שלא להתחייב בדבר כלל גם אם בסוף אכן יקיימו, אלא על כל דבר שרוצה ומתכנן לעשותו יאמר כי יעשה זאת 'בלי נדר'.
אולם בעת צרה מותר לאדם לנדור שאם ינצל מהצרה יעשה דבר מסויים, אולם אז חייב לקיים את דבריו ולא יחסיר מהם כלל.
כמו כן הרוצה לנדור על מנת לזרז את עצמו בקיום מצוה וכדומה רשאי. כגון שנודר ללמוד משהו כל יום או לתת צדקה בסך מסוים מידי יום או מידי חודש. אולם יש לדעת כי נדר כזה הוא חמור במיוחד היות ויש עליו גדר של נדרי מצוה שקשה מאוד להתירם, לכן ככלל ימעט גם מנדרים אלו.
במקרים מסוימים הנהגה טובה שאדם מקבל על עצמו יש לה גדר של נדר. לכן אדם המתחיל לנהוג בהנהגה חדשה או שמקבל על עצמו חומרה שלא נהג בה עד עתה יאמר כי הוא יקיים דבר ז
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
