ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נדרים ושבועות
מצות עשה לקיים מוצא שפתיו מה שקיבל עליו בנדר או שבועה שנאמר: "מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת" (דברים כ"ג כ"ד), ונאמר: "ככל היוצא מפיו יעשה" (במדבר ל' ג').
מצוה לספר
ידוע היה בין כל יהודי האזור כי בכל צרה שהיא כדאי לפנות אל הצדיק ר' נחומק'ה מהורדנא. כל יהודי, ולהבדיל, גם גוי, ידע לספר סיפורים רבים על ברכותיו של הצדיק שמתגשמות. עקרות, חולים וכן הלאה נושעו בזכות ברכותיו של ר' נחומק'ה. אחד מתלמידיו אזר פעם אומץ ושאל את רבו האם הוא מודע לכך שכל ברכותיו מתקיימות ללא יוצא מן הכלל. ענה לו ר' נחומק'ה במבט תמים: "אין זה פלא, ואין כאן תמיהה כלל, הרי זה פסוק מפורש! כתוב: 'לא יחל דברו, ככל היוצא מפיו יעשה', אדם השומר את פיו מכל שקר, ומקפיד לקיים כל דבר שאומר, אזי בשמים מקיימים את כל מה שמוציא מפיו. ואני כל ימי הקפדתי שכל דבר שאמרתי קיימתי".
מנהגו של הגאון ר' יעקב קמינצקי זצ"ל היה שלא לאכול 'שרויה' בפסח. מנהגו היה תמוה בעיני תלמידיו שידעו כי הרב מוצאו ממשפחה ליטאית שאינם מקפידים על מנהג זה. לשאלתם ענה ר' יעקב כי בנערותו למד בישיבת סלבודקה, ומפאת המרחק הרב מביתם של התלמידים, לא נסעו רובם לכל חג לביתם אלא נשארו בישיבה. "שנה אחת", סיפר, "נשארתי גם אני בחג הפסח בעיירה, והתארחתי אצל משפחה לסעודות החג. בליל הסדר הגישו מרק שהתעוררה אצלי קושיא על כשרותו המהודרת, ולכן לא רציתי לאוכלו. אולם מאוד לא רציתי לפגוע בבעלי הבית היקרים ולכן נמנעתי מלומר להם את הסיבה שבגינה איני רוצה לאכול מהמרק, אלא אמרתי שאיני אוכל 'שרויה', והיות ויש במרק 'קניידאלך' העשויים מקמח מצה, אני נמנע מלאכול את המרק, וסיבה זו התיישבה על ליבם של בעלי הבית". סיים ר' יעקב: "אולם על מנת שלא יצא מפי דבר שקר, קיבלתי על עצמי לקיים את מוצא שפתי, ומאז איני אוכל 'שרויה' בפסח".
כל ימיו לא נהג ר' יעקב להניח תפילין של רבינו תם אלא רק תפילין על פי מנהגו של רש"י. לעת זקנותו ביקש מבנו כי ייקח את התפילין דרבינו תם שהיו בביתו לסופר סת"ם שיבדקם, היות והוא רוצה להתחיל להניחם בקביעות. כתשובה למבטו המופתע של הבן סיפר כי לפני שנים רבות ניגש אליו יהודי ושאלו מדוע אינו מניח תפילין דרבינו תם. בתשובה ענה לו כי מנהגם של הרבנים הליטאיים שלא להניח תפילין אלו. אותו יהודי המשיך ושאל: "והרי ה'חפץ חיים' שהינו ליטאי, כן מניח מידי יום תפילין דרבינו תם"? המשיך ר' יעקב ואמר: "רציתי לדחות את היהודי ולכן עניתי לו כי גם אני כשאהיה בן תשעים, גילו של ה'חפץ חיים' אז, אתחיל להניח תפילין של רבינו תם. אומנם אז לא העלתי בדעתי כי אאריך ימים כל כך, אולם זכיתי ומתקרב יום הולדתי התשעים ולכן מחויב אני להתחיל להניח תפילין אלו כפי שאמרתי לאותו יהודי לפני כחמישים שנה".
מצוה להורות
למדנו: "טוב אשר לא תדֹר משתִּדֹר ולא תשלם" (קהלת פרק ה'). וכך פוסק השולחן ערוך: "אל תהי רגיל בנדרים. כל הנודר, אף ע"פ שמקיימו, נקרא רשע ונקרא חוטא" (יו"ד ר"ג). התורה מלמדת אותנו כי במילים יש כח עצום, ולכן אדם חייב להקפיד לקיים את כל אשר אומר. לכן מוטב לו לאדם שלא להתחייב בדבר כלל גם אם בסוף אכן יקיימו, אלא על כל דבר שרוצה ומתכנן לעשותו יאמר כי יעשה זאת 'בלי נדר'.
אולם בעת צרה מותר לאדם לנדור שאם ינצל מהצרה יעשה דבר מסויים, אולם אז חייב לקיים את דבריו ולא יחסיר מהם כלל.
כמו כן הרוצה לנדור על מנת לזרז את עצמו בקיום מצוה וכדומה רשאי. כגון שנודר ללמוד משהו כל יום או לתת צדקה בסך מסוים מידי יום או מידי חודש. אולם יש לדעת כי נדר כזה הוא חמור במיוחד היות ויש עליו גדר של נדרי מצוה שקשה מאוד להתירם, לכן ככלל ימעט גם מנדרים אלו.
במקרים מסוימים הנהגה טובה שאדם מקבל על עצמו יש לה גדר של נדר. לכן אדם המתחיל לנהוג בהנהגה חדשה או שמקבל על עצמו חומרה שלא נהג בה עד עתה יאמר כי הוא יקיים דבר ז
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













