ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- בין אדם לחברו
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
דבורה בת מרים שתח'
חכמים פטרו את הפועלים העושים אצל בעל-הבית מברכת המוציא ומברכות אחרונות של ברכת המזון. אפילו בקריאת-שמע לא חייבים להתבטל ממלאכתן, אלא בפרשה ראשונה בלבד. קל-וחומר בן בנו של קל-וחומר לדבר רשות, שכל שכיר אסור בו, שלא לבטל מלאכתו של בעל-הבית, ואם עבר - הרי זה גזלן.
אכן, בזמן הזה, השתנה המצב, ויש להניח שבעל-הבית אינו מקפיד על הפועלים שלא יברכו וכדומה. אך גם היום, מה שמותר - מותר, אבל מה שבעל הבית מקפיד ואינו מסכים, אסור לשכיר לעשות, ואין זה משנה אם הוא מרוצה מהמשכורת או לא. גם אם הוא חושב שהוא מקופח, אין כל היתר לפועל להתבטל מעבודתו בשל כך. אין כל היתר לשנות מסדרי העבודה שהוא קיבל על עצמו. אין זה משנה אם הוא עובד במפעל פרטי, מפעל ציבורי או במפעל ממלכתי. איסור הגזל אינו משתנה. אין הבדל בין פקיד או פועל.
הנה אבא חלקיה שהיה שכיר והיה באמצע העבודה, ובאו אליו תלמידי-חכמים, והוא אפילו שלום לא השיב להם, שלא להתבטל ממלאכת רעהו. ויעקב אבינו ע"ה אומר: "הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותידד שנתי מעיני". יעקב עבד את עבודתו ללבן בנאמנות ובמסירות, אף על פי שלבן לא נהג כלפיו כהוגן.
כמובן גם בעל-הבית צריך להיות הגון לשכיריו ולא לנצל אותם שלא בצדק, ולשלם להם שכר הוגן ביחס לעבודתם. ואם הוא מנצל את העובדה שאין למצוא עבודה, והוא משלם שכר נמוך ולא הוגן לפי המקובל, והוא מתעשר על חשבון הפועלים, אמנם אין זה גזל גמור, אבל מאבק-גזל הוא לא ניצל, ומשאר האיסורים הכרוכים בזה.
על עבירות אלו שבין אדם לחבירו, אין יום-הכיפורים מכפר, עד שירצה את חבירו. ואם בעל-הבית לא מחל על גניבת הזמן של הפועלים - אינו מחול, וכן אם הפועלים לא מחלו על הניצול המופרז ללא תשלום בהתאם - אינו מחול.
אפילו אם אדם עושה מצוה בזמן מלאכתו - לא לצדקה תחשב לו, אלא עבירה היא בידו. וכן אומר הפסוק: "אני ד' אוהב משפט שונא גזל בעולה". שונא קורבן עולה הבא מן הגזל. ועוד אמרו חז"ל: "הרי שגזל סאה חיטים וטחנה ואפאה ומברך - אין זה מברך אלא מנאץ, שנאמר: "בוצע ברך נאץ ד'". וכמו שהגוזל חפץ ועושה בו מצוה, אין זו מצוה אלא עבירה, כך הגוזל זמן ועושה בו מצוה, אין זו מצוה אלא עבירה.
אם כן, צריך להתרגל להתרחק מכל אבק של גזל, וכל-שכן מגזל ממש. במקום שאדם יחמוד ממון שאינו שלו, אדם צריך לפתח שנאה ותחושה של מאיסה כלפי לקיחת ממון שאינו שלו. שיהיה ממון שאינו שלו מוקצה מחמת מיאוס אצלו, ולא יוכל ליהנות ממנו כלל, אלא הנאתו תהיה רק מממונו שהשיג בצדק וביושר, ביגיע כפיו.
כיון שהגזל מאוס כל-כך בעיני האלקים, "תועבת ד' אלקיך כל עושה אלה", לא די בכך שלא יקח זמן וממון של אחרים, אלא מעשה כזה צריך להיות מאוס בעיניו ואז מובטח לו שיתרחק ממנו.

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














