הפרת נדרים ושבועות

מצוה לספר
שַמָשו של הגאון ר' איסר זלמן מלצר זצ"ל הופתע מאוד כשראה את רבו לובש את מעילו ומתכוון לצאת מהבית. הימים ימי חורף קשים ובחוץ השתוללה סופה עזה, שלג נערם לגובה והמשיך לרדת ללא הפסקה. "לאן הרב הולך במזג אויר סוער שכזה"? פנה אל רבו. הרב ענה לו בשאלה: "האם שכחת כי יום חמישי היום ואני צריך לומר שיעור כללי בישיבה"? התלמיד המסור ניסה בכל כוחו למנוע מרבו לצאת לשיעור: "הרי התלמידים יבינו כי הרב חייב לשמור על בריאותו וכי לא יכל לבוא, הדרך ארוכה והרב עלול חלילה לחלות". הרב הודה לתלמיד על דאגתו, אולם התעקש לצאת החוצה וללכת לישיבתו, ישיבת 'עץ חיים' בירושלים.

הקור היה מקפיא, השלג על הכביש נערם בגובה רב והרב ותלמידו בקושי הצליחו ללכת. הרוח העזה לא אפשרה פתיחת מטריה כהגנה מהשלג הכבד שירד ללא הפסקה. הרב הישיש אף מעד מספר פעמים בשלג אולם לא נענה להפצרות תלמידו לחזור הביתה. כשהגיעו לישיבה נדהמו התלמידים לראות את רבם הנערץ, פוסע בכבדות אל עבר מקומו. מיד ניגשו אליו, הורידו מעליו את מעילו הספוג במים, והושיבו אותו ליד התנור. כשהתיישב ביקש הרב מאחד התלמידים שיביא את הדף אותו תלה יום קודם ובו מראה המקומות, המקורות, לשיעור אותו הוא מתעד להעביר היום. משהביא התלמיד את הדף הראה הרב לתלמידיו את הדף ואמר: "שימו לב, בשורה בה כתבתי 'השיעור יתקיים מחר בנושא...' נשמטה לי המילה 'בעז"ה' אותה אני כותב בדרך כלל. מבחינתי, לכתוב בעזרת ה' זה כמו לומר 'בלי נדר', והיות ולא כתבתי זאת השבוע חששתי שמא יש במה שכתבתי משום נדר, ולכן כל כך התאמצתי לבוא ולמסור את השיעור".

מצוה גדולה (111)

הרב שמואל הולשטיין

add_alert

13 - מצוות עשה לעשות תשובה

14 - הפרת נדרים ושבועות

15 - מצוה לשחוט בהמה חיה ועוף אם ירצה לאכול מבשרם

טען עוד

ר' איסר זלמן מלצר היה בן למשפחה ענייה ביותר. פרנסתם של הוריו היתה מכך שמידי יום שישי היו שוחטים עוף אחד ומחלקים את חלקיו לעשירי העיירה שהרשו לעצמם לקנות חתיכה אחת לכבוד שבת, ולעצמם היו משאירים את המעיים הדקים של העוף. כשר' איסר זלמן הגיע לגיל מצוות קרא אביו לשלושה אנשים, ונתן להם חתיכת עוגה וטיפת יי"ש. בזמן שתיית ה"לחיים" אמר האב כי מחמת עניותו המרובה אף להם לא היה קורא, אבל בברית המילה של ילדו ברכו אותו כולם שיזכה לעשות "לחיים" בבר המצוה, ובגלל שענה 'אמן' הוא חושש שהיה זה נדר, ומוגדר כ'נדר מצוה' שאי אפשר להתירו, ולכן הזמינם.

מצוה להורות
הנודר נדר וכעת אינו מעוניין בהמשך קיום נדרו חייב להתירו. התרה זו נעשית על ידי חכם הבקיא בהלכות נדרים משום שהלכותיהם מרובות, והחכם יצרף אליו עוד שני אנשים שישבו עימו בהתרה, ויאמרו לנודר 'מותר לך', או 'מחול לך' על פי הנוסח הקיים בסידורים, יש הבדל בין הנדרים השונים, יש נדרים שמספיק שהאדם יתחרט עליהם ואז יוכלו להתיר לו את הנדר, ויש שהאדם צריך להביא פתח (עילה וסיבה) להתיר את הנדר, ובלעדי זה לא יוכלו להתירו. וכן ישנם נדרים שאין אפשרות להתירם כלל כגון שנדר בעת צרה או נדרי מצוה וכדומה, לכן קודם להתרה ילך ויתייעץ עם תלמיד חכם הבקיא ומומחה בדיני התרת נדרים.

אמרו חז"ל במסכת שבת (דף ל"ב:):

לכן יזהר אדם מאוד מלנדור נדרים ואם נדר ית