בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • שיחות לחג החנוכה
קטגוריה משנית
  • מדורים
  • הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

רחל בת אשר

undefined
"כי נר מצווה ותורה אור" - מצווה נמשלה לנר ותורה לאור. מיוחדת היא מצות נר חנוכה, וכלשון הרמב"ם: "חביבה היא עד מאוד", מפני שהיא נר מצווה הרומזת לתורה - המאור שבתורה. חז"ל אמרו: נר מאיר לפי שעה, ותורה מאירה לעולם. ונר חנוכה הוא כדברי חז"ל נר של מצווה המסמל את החכמה והתורה.

על הפסוק: "בהעלותך את הנרות", אמרו חז"ל:
"חלשה דעתו של אהרן שלא הקריב בחנוכת המשכן, אמר לו הקדוש ברוך הוא: "שלך גדול משלהם", שאתה מעלה ומטיב את הנרות".

ומפרש הרמב"ן: ההבטחה לאהרן הייתה שהדלקתו היא עניין לדורות ולא רק לשעה, שזה בבחינת 'תורה אור', וכדברי המדרש: חביבין עלי נרות אהרן יותר מן המאורות (רבנו בחיי פרשת תצוה), כיון שיש בנרות אלו גילוי אורה של תורה. הגילויים שבאים ע"י התורה גדולים יותר מהמאורות שבשמים, יותר מהשמש והירח. התורה היא האור האמיתי .

בתהילים (י"ט) נאמר - "למנצח מזמור לדוד, השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיע הרקיע..." ואחר כך אומרים: "תורת ד' תמימה משיבת נפש". ולכאורה קשה - הפרק עוסק בכבוד ד' על ידי השמים וכל צבאם, ומדוע נכתב באמצע הפרק הפסוק על תורת ד' תמימה? מבארים המאירי והאבן-עזרא שכוונת הפסוק ללמדנו: אמנם השמש והירח והכוכבים מאירים ומגלים מעשי ד', אבל למעלה מהם - התורה. התורה התמימה היא מעידה על גדלות ד' יותר ויותר משאר חלקי הבריאה.

ככל שנדבק בתורה ומלמדיה, נזכה לראות את המציאות האמיתית, ללא זיוף, ללא גמגום, ובעזרת ה' נהיה כולנו עם אלו שמעלים בקודש ולא מורידי
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il