בית המדרש

  • מדורים
  • חינוך ילדים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

אשר בן חיים

רוצה מוצץ!!

האם להיכנע לדרישת הילד כדי שלא להזיק לנפשו?

undefined

הרב אליקים לבנון

זאת חנוכה תשס"ז
2 דק' קריאה
שאלה:
לבתנו בת ה3, היה מוצץ אחד. היא סרבה לקחת אחר, למרות שהמוצץ היה ממש בלוי. לקחנו לה אותו, אבל כל הזמן היא מבקשת אותו. עברו כבר יותר משבועיים, וכל פעם אני אומרת לה משהו אחר. לפעמים אני אומרת שאחשוב על כך, או נחכה שאבא יחזור, ותשובות מעין אלו. למעשה, החבאנו את המוצץ כדי שלא תמצא אותו. בימים האחרונים היא חזרה להרטיב במטה ואני חוששת שזה מהטראומה של המוצץ. האם להיכנע ולהחזיר לה אותו כדי שלא להזיק לה לנפש?

תשובה:
כהורים, חשוב לך ולבעלך שתבינו מה מתרחש בלב בתכם. היא רואה את הדברים מהזווית שלה, וזה שונה לגמרי ממה שאתם כהורים רואים. לה יש מוצץ האהוב עליה. ביום בהיר ההורים החליטו לקחת לה אותו. כמובן שהיא מצטערת מכך, והדבר הראשון שהיא עושה זוהי 'בדיקת רצינות' של ההורים. האם באמת הם מתכוונים לקחת לה את המוצץ, או שהם עושים לה תרגיל. היא בוכה ומתחננת, ומאד מתעודדת מהתשובות שהיא מקבלת. כי פעם אמא אומרת שהיא תחשוב אם לתת לה את המוצץ, ופעם תשובה אחרת. הילדה מתרשמת באמיתיות שהמצב עוד לא אבוד, וההורים ממש אינם נחושים בדעתם. התוצאה היא, שהילדה מחליטה להגביר את הלחץ על ההורים, בתקוה שהוא יגרום לשינוי המצב. כילדה חכמה היא יודעת שיש תופעה שאבא ואמא חוששים ממנה, וזו הרטבה במטה. לאחר כמה ימים של אי בהירות, היא מחליטה להשתמש בנשק זה, והיא חוזרת להרטיב. והנה, זה פלא: ימים בודדים חולפים, וכבר ההורים פועלים בכיוון הרצוי ופונים לייעוץ בשאלה, האם להחזיר את המוצץ.

אפשר להמשיך ולהכנס למחשבות של בתכם עוד ועוד, אך די בכך, כדי לתת את כיוון חשיבה לכם כהורים.

חינוך טוב לילד הוא, בהסרת הספקות ובהקרנת בטחון. בתכם החכמה, זיהתה את חוסר הבטחון שלכם בהחלטה ליטול ממנה את המוצץ, והיא מנצלת זאת בתבונה מירבית. העובדה שלא השלכתם את המוצץ לאשפה, מועברת מכם אליה בכל רגע. גם אם לא אמרתם לה זאת, היא קוראת את מחשבותיכם, ויודעת שהמוצץ עדיין קיים. כאן היא מזהה את הספק הראשון בהתנהגותכם. אח"כ, התשובות השונות שהיא מקבלת לבקשותיה, כאן היא מזהה מוקד נוסף של ספקנות.

לכן, הדרך הנכונה היא, בראש ובראשונה לא לדאוג לפגיעה בנפשה, אלא לתת בה אמון ולדעת בודאות של 100%, שלא יגרם לה כל נזק נפשי או טראומה מנטילת המוצץ. כתוצאה מזה, מיידית, אתם צריכים להגיע להחלטה להשליך את המוצץ לאשפה, מתוך בטחון גמור בדרככם. כאשר הילדה תשאל ותבקש, תאמרו לה בחיוך ובליטוף, שהמוצץ פשוט איננו עוד. בחיוך, כדי להבהיר לה שאתם שלמים לגמרי עם המעשה, ובליטוף, כדי להקל עליה להכנס למצב החדש, בו הוריה אינם מתלבטים עוד.

הבריאות הנפשית של בתכם תתחזק כאשר היא תדע שיש לה הורים המובילים אותה בדרך טובה. ספק אצל ההורים גורם לערעור הבטחון אצל הילדים.

כאשר בתכם תשתכנע שאין אפשרות להחזיר את המצב לקדמותו, לא תהיה לה כל סיבה להמשיך בהרטבה, ותוך זמן קצר תוכלו לראות כיצד היא מתרגלת למצב ותחזור הש
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il