ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
תיאור המקרה : התובע הוא קבלן שיפוצים. הנתבע הזמין את התובע לשפץ את דירתו. התובע הופיע, ועשה מדידות במשך מספר שעות, הציע הצעות ייעול ושיפור, נתן הצעת מחיר ואף התחיל בעבודה בפועל בהכנת מסילות לרשת בחלונות.
באותו יום קיבל התובע מקדמה על סך חצי מהסכום שנקב בהצעת המחיר, אולם לבקשת הנתבע הסכים לדחות את הפקדת ההמחאה עד ליום המחרת, על מנת שיספיק להפקיד כסף בחשבונו.
למחרת התקשר הנתבע אל התובע, וביקש לבטל את העבודה, משום שהוא מצא קבלן אחר, שנתן הצעת מחיר נמוכה יותר. אותו קבלן אכן ביצע את העבודה.
הלכה פסוקה (260)
הרב ש.ב.ורנר
41 - פיצויים עבור הפסקת עבודה
42 - פיצוי קבלן שעבודתו בוטלה
43 - טענת פרעון נגד כתב יד הלוה
טען עוד
התביעה : התובע טוען, שהנתבע השתמש בהצעות הייעול שלו. הצעות אלו ניתנו על סמך נסיונו הרב כקבלן, ויש להן ערך בפני עצמן, כידע מקצועי, ולכן הוא תובע תשלום עבור ייעוץ זה. כמו כן, התובע דורש פיצוי על כך שלא קיבל עבודות אחרות, משום שחשב שיעסוק בעבודה הנ"ל. סך התביעה הוא 10% משווי ההצעה, וזהו התשלום המקובל בשוק לטענת התובע.
כמו כן, התובע תובע לקבל בחזרה מהנתבע את החשבונית שנתן לו, ובתמורה הוא יחזיר את ההמחאה שקיבל מהנתבע.
תשובת הנתבע: הנתבע טוען, כי היות שהתובע לא התחיל בעבודה עדיין, ואף לא קנה חומרים לצורך ביצועה, אין לפצות אותו אלא על זמן העבודה שהושקע בפועל - סכום הנמוך מסכום התביעה.
פסק הדין : בית הדין קיבל את התביעה במלואה.
הנימוקים: השולחן ערוך (חושן משפט סימן שלג סעיף א) פוסק: "השוכר את הפועלים והטעו את בעל הבית, או בעל הבית הטעה אותם, אין להם זה על זה אלא תרעומת. הגה: ויש אומרים דאם משך בעל הבית כלי אומנות שעושה בהם מלאכה, אין הבעל הבית יכול לחזור בו, ולא הפועל אם הוא קבלן". ובש"ך (סקי"ד) כתב בשם הריב"ש, שמרגע שהתחיל הפועל במלאכה, הרי זה כקניין, ולא הוא ולא בעל הבית יכולים לחזור בהם. כמו כן, כתב הריב"ש שגם קבלן דינו כפועל לעניין זה. אולם במחנה אפרים (הל' שכירות פועלים סי' ה) דייק מדברי הגהות אשר"י, שגם תחילת עבודה אינה נחשבת כקניין שמונע מאחד הצדדים לחזור.
בית הדין קבע, שמסתבר שמעמדו של התובע הוא כשל פועל, ולא כשל קבלן, ולכן בנידון דידן, שהתקנת המסילות שעשה התובע נחשבת כתחילת העבודה, אף שהעבודה כללה התקנה של דברים נוספים, שאינם קשורים לחלונות כלל, לכולי עלמא אין הנתבע יכול לחזור בו. כמו כן, יש לומר שגם ההמחאה שנתן הנתבע נחשבת ככסף (ראה ש"ך בסי' קצ סק"א, וקצות החושן שם סק"ו), ושכירות נקנית בכסף, כמבואר בנתיבות המשפט (סי' שלג סק"א).
ואמנם, לכאורה יש מקום לומר שהנתבע רשאי לחזור בו מההסכמה עם התובע, משום שהוא מצא הצעת מחיר זולה יותר, והרי זה כדין אונאה, שיש בה ביטול מקח. אלא שיש לדחות טענה זו משתי סיבות:
1. אין דין אונאה בשכירות פועלים, כמבואר בשולחן ערוך (חושן משפט סימן רכז סעיף לג). ואמנם, לגבי קבלנות נחלקו הפוסקים אם גם בה אין דין אונאה (שולחן ערוך שם סעיף לו, והגהות רבי עקיבא איגר על השו"ע שם). ובקבלנות לעבודת קרקע, זהו ספק, והמוציא מחברו עליו הראיה. בנדון דידן, התובע מוחזק בגלל ההמחאה שנתן הנתבע.
2. העובדה שקבלן אחר הציע מחיר נמוך יותר אינה מעידה שההצעה הגבוהה ביותר היא אונאה. שכן, לא הוכח מה המחיר המקובל בשוק לעניין זה.
3. בנידון דידן לא היה מדובר על הפרשי מחיר הגדולים מ-20%, דהיינו: לא היה שיעור אונאה.
על כן, הנתבע לא היה רשאי לחזור בו מההזמנה של העבודה אצל התובע.
לגבי אופן החישוב של התשלום לתובע, מבואר בשולחן ערוך (חושן משפט סימן שלג סעיף ב), שכאשר בעל הבית חוזר מהצעת עבודה שהציע לפועל, והפועל אינו יכול למצוא עבודה אחרת, צריך בעל הבית לשלם לפועל עבור ההפסד שנגרם לפועל מחמת שהיה יכול למצוא עבודה אחרת.
בטעם הדבר, נחלקו הפוסקים. בנתיבות המשפט (שם סק"ג) כתב, שזוהי תקנה מיוחדת בשכירות פועלים. לעומת זאת, קצות החושן (שם סק"ב וסק"ג) כתב שהחיוב הוא מדין 'גרמי'.
ואמנם, קצות החושן כותב, שלדעת הרמ"ה, שאין חיוב גרמי על שֶׁבֶת וכדומה, ולדעת מהר"ם שאין חיוב גרמי במניעת רווח, אם כן אין אפשרות לחייב את בעל הבית על הפסד השכר של הפועלים, משום שבעל הבית יכול לטעון 'קים לי' כדעת הרמ"ה ומהר"ם. אבל בנידון דידן התובע מוחזק, משום שבידו ההמחאה שקיבל מהנתבע, ולכן יש לחשב את השכר המגיע לו.
בנידון דידן יש להוסיף, כי היות שהתובע התחיל לעבוד, אין לשלם לו רק את העבודה שהיה יכול למצוא באותו יום, אלא יש לשלם לו על פי הסכום שסיכם עמו מזמין העבודה (אף אם לא בטוח שהיה יכול למצוא עבודה בשווי דומה מאדם אחר); אלא שאין לשלם לו את השכר המלא, שהרי סוף סוף לא עבד, ומשלמים לו רק 'כפועל בטל' (שולחן ערוך שם).
הט"ז (על השו"ע שם) כותב, ששכר כפועל בטל הוא כמחצית השכר הרגיל. אמנם מדברי הרשב"א (שו"ת הרשב"א ח"א סי' תתקפז, ובתשובות המיוחסות לרמב"ן סי' ע) משמע שההפרש הוא קטן, ולא מחצית המחיר.
כמו כן, יש לנכות את עלות החומרים שאותם לא היה צריך התובע לקנות, וכן את השכר עבור השעות שהיה התובע צריך להשקיע בקניית החומרים הנ"ל ובהתארגנות מראש לעבודה.
על פי חישוב משוער שערך בית הדין, הסכום הסופי הוא כ-15% משווי העבודה. היות שהתובע תבע מראש רק 10% עבור הביטול, וזהו לטענתו, האופן המקובל בשוק לחישוב השכר במקרה של ביטול העבודה, יש לחייב את הנתבע לשלם את מה שתבע התובע, ולא יותר.
מה מחבר שמיים וארץ?
מה המשמעות הנחת תפילין?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
פריחת הגאולה!
אנחנו קודש למענך
הלכות שטיפת כלים בשבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
