ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הדסה בת דוד אריה
אחד הרגעים בהם מתגלית אצילות נפשו של משה רבינו היתה כאשר הושיע את בנות יתרו, כהן מדין, מידי הרועים, והשקה את צאנן. שכרו של משה לא איחר לבוא:
"וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה" (שמות ב' כא).
משה שהיה נרדף במשך עשרות שנים (עי' ברמב"ן על שמות ב' כג), לא היסס לצאת כנגד הרוב החזק ובזכות זה זכה לבית חם, גם בנכר.
בפסוק זה ביטוי לא ברור "וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה". אכן, הוא נתפרש בדרכים רבות. רש"י בפירוש הראשון, בעקבות התרגום, מסביר מלשון הסכמה. על פירוש זה קשה וכי למה צריך הכתוב לציין את הסכמת משה להצעה כה נדיבה?
במדרש מצאנו דעות נוספות. לדעת רבי נחמיה "קבל עליו ללון עמו, ואין ויואל אלא לשון לינה שנאמר (שופטים י"ט) "הואיל נא ולין" ". לדעת רבותינו "קבל עליו לרעות את צאנו ואין ויואל אלא לשון התחלה" (שמות רבה פרשה א ד"ה ויואל משה). גם שתי דעות אלה קשות שהרי לא ברור למה טרחה התורה לציין שני פרטים שנראים לא משמעותיים.
על כן, נפנה לפירושו השני של רש"י אותו הוא מגדיר כמדרש "ומדרשו לשון אלה, נשבע לו שלא יזוז ממדין כי אם ברשותו" פירושו השני של רש"י מקורו בגמרא "ויואל משה, אין אלה אלא שבועה, דכתיב: (יחזקאל י"ז) "ויבא אתו באלה" (דברי הימים ב' ל"ו) "וגם במלך נבוכדנצר מרד אשר השביעו באלהים" (נדרים סה ע"א) ובמדרש "ויואל משה. אין אלה אלא לשון שבועה שנ' (שמואל א' י"ד כד) "ויואל שאול את העם לאמר", וכתיב (מלכים ב' ה' כג) "ויאמר נעמן הואל וקח ככרים" (מכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מס' דעמלק יתרו פרשה א ד"ה ואת שני).
יתרונו של פירוש זה לא רק במספר המקומות הרב בתנ"ך המתבארים על ידו כמו שהגמרא והמדרש מפרטים, ולא רק שהפסוק בפרשתינו מובן עכשיו, שהרי יתרו תובע ממשה להישבע שלא ינטוש אותו ואת צפורה בתו, (נוסיף במאמר מוסגר ולא נאריך מסיבות מובנות, כי פירוש זה מסביר גם פסוקים עקרוניים בהבנת תהליך ההתנחלות בארץ ישראל בתקופת יהושע והשופטים עיין שם יהושע י"ז יב לעומת שופטים א' כז, לה), ושוב מתגלה לנו דמותו המוסרית של משה - מנהיג האומה במלא הדרה. פן זה מודגש בדברי המדרש:
"הרי הוא אומר נקי כפים ובר לבב וגו', (תהלים כ"ד ד), זה היה משה אב החכמה ואב הנביאים, שהיו ידיו של משה נקיות מן הגזל, ... ובר לבב, זה משה אב החכמה ואב הנביאים, שהיה לבו של משה ברור ביראת אלהים. אשר לא נשא לשוא נפשו (שם), אמר הקב"ה רוח ונשמה שנתתי בו במשה לא טענה דבר שוא שלא כתורה. ולא נשבע למרמה (שם) שלא רימה בשבועתו של יתרו, שנאמר ויואל משה לשבת (שמות ב' כא), אין אלה אלא שבועה, שנאמר ויואל שאול את העם (שמואל א' י"ז כד), נאמר כאן אלה ונאמר להלן אלה, מה אלה שנאמר להלן שבועה אף אלה שנאמר כאן שבועה, ומה שכרו של משה, זכה שקיבל ברכה מלפני אלהיו, שנאמר ישא ברכה מאת ה' וגו' (שם). זה הוא שאמר הכתוב (שם) "מי יעלה בהר ד'" רבנן אמרי מדבר במשה מי יעלה בהר ד' זה משה שנא' (שמות י"ט) ומשה עלה אל האלהים וגו' ומי יקום במקום קדשו זה משה מנין שנא' (שמות ג') כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא נקי כפים זה משה מנין שנאמר (במדבר ט"ז) לא חמור אחד מהם נשאתי וגו' ובר לבב זה משה ... ולא נשבע למרמה זה משה שנאמר (שמות ב) ויואל משה לשבת את האיש ישא ברכה מאת ד' זה משה אמר ר' תנחומא אל תהי קורא בו אלא ישיא ברכה לאחרים" (דברים רבה פ' יא ד"ה ד"א וזאת).
על כגון זה נאמר סוף ברכה במעשה חסד וקיום הבטחות תחילה. הבה נתפלל כי נזכה גם אנו למנהיגים שכאלה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.












