ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- היחס למי שאינו שומר מצוות
- ספריה
- קומי אורי
- יד - אהבת ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יאיר בן מנחם הי"ד
לפני שעוסקים במידת האהבה, יש ללמוד ולדעת מהו היחס שלנו לשנאה. האם יש איסור לשנוא עוברי עבירה, או שמא לא נאמר עליהם "לא תשנא".
במסכת פסחים, קיג עמוד ב', מביאה הגמרא את דברי רב שמואל בשם רב, שהרואה דבר עבירה בחברו, מותר לו לשנאתו. מוסיף על כך רב נחמן בר יצחק: מצווה לשנאתו! על-פי זה מבארת הגמרא את לשון הכתוב: כי תראה חמור שונאך וכו'. כלומר, מדובר בחמורו של עובר עבירה, לכן התורה קוראת לו "שונאך". אולם מצאנו שנחלקו ראשונים בהסבר הפסוק ובהסבר הסוגיה.
יש הסוברים שהפסוק (ויקרא י"ט י"ז) "לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכח תוכיח את עמיתך", עוסק רק במי שהוא אחיך ועמיתך, אך מי שאינו עושה מצוות, או עובר עבירות, לא נאמר בו איסור שנאה. (שאילתות דרב אחאי, פרשת וישב, שאילתא כז).
ואולם יש ראשונים המפרשים שהפסוק נאמר כולו כמקשה אחת: לא תשנא את אחיך כל זמן שלא הוכחת אותו. שמא אם תוכיח אותו יקבל מך ויחדל מן החטא (עין בדברי הנצי"ב בהעמק שאלה על השאילתות, המבאר שזו שיטת רש"י).
לשיטה זו, יש גם איסור לשנוא עוברי עבירה, וההיתר לשנאתם הוא רק לאחר שיוכיחם. לפי שיטה זו, בזמן הזה אין כל אפשרות לשנוא עוברי עבירה, מפני שבגמרא במסכת ערכין (טז עמוד ב) מבואר שאין לנו מי שיודע להוכיח. לכן, למעשה, אין כל היתר לשנוא. החפץ חיים, בסוף ספרו "אהבת חסד", מעתיק רשימת הדרכות שנכתבו לפני כן, בשם "מרגניתא טבא", ובסעיף יז הוא כותב:
"להשתדל בטובת חברו ולרדוף אחר השלום ולהיזהר מלאו דלא תשנא, ואף ברשע גמור יש איסור לשנאתו כל זמן שלא הוכיחו, ואין בדור הזה מי שיודע להוכיח, שמא אם היה לו מוכיח היה מקבל. רק יבקש רחמים עליו שיעזרהו ה' על תשובה שלמה".
ב. עשה טוב: ואהבת לרעך כמוך
1. אהבה שבלב
כלל גדול בחיינו הוא, שאי-אפשר לעשות "הצגות". התנהגות כזו מועילה אולי לרגע, אך איננה נושאת פרי לזמן ממושך. כדי לקיים את מצוות אהבת הבריות, צריך לחוש בלב פנימה את האהבה אליהם. מי שיראה לחברו פנים שוחקות, אך בלבו אינו מרגיש כך, עליו אומר שלמה המלך: "כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם", כלומר: כמו שפנים האדם נשקפים במים, כך לבו של האחד מרגיש מה בלבו של רעהו עליו. לכן, הפעולה הראשונית היא לשנות את הרגשת הלב. לעקור ממנו את השנאה, כלשון הפסוק לא תשנא... בלבבך, ובמקומה לזרוע את מידת האהבה.
לא קל לאהוב אדם או ציבור עוברי עבירה. על הקושי הזה מתוסף קושי כאשר אנו מבחינים בהרגשות שנאה כלפינו. ועם כל זאת, יש ללכת בדרכיו של הקב"ה, האוהב את כל בריותיו, גם אלה הפועלים נגד רצונו.
על הפסוק "מי א-ל כמוך, נושא עון ועובר על פשע" כותב הרמ"ק, שגם בשעה שאדם עובר עבירה, הקב"ה נושא אותו ונותן לו נשמה וחיים. נלמד גם אנו מדרכו, וגם אם יש מי שזורע שנאה כלפינו, נרגיל את הלב לאהוב אותו. האהבה שבלב היא אשר תקרין על עולם המעשה, והופעת האהבה תהיה שלמה.
2. רחמים או אהבה
בשפת הקודש, עברית, יוחדו שתי מלים לשני מושגים, אהבה לחוד ורחמים לחוד. בארמית, האהבה מתורגמת לרחמים. "ואהבת את ה' אלקיך" מתורגם ע"י אונקלוס: ותרחם ית ה' וכו'. אולם גם הפסוק (בראשית מג, יד) "וא-ל שד-י יתן לכם רחמים", מתורגם: יתן לכון רחמין. נמצא, שבארמית המושגים מתערבבים, אהבה היא רחמים ורחמים הם אהבה. אולם זה רק מתוך חוסר בהירות של השפה. יתירה שפת הקודש על הארמית, ביכולת להבחין בין זה לזה.
במציאות יש להיזהר מאוד שלא לערב בין המידות הללו. אדם חש ביחס של אהבה כלפיו, והוא שמח מזה. לעומת זאת המרגיש שמרחמים עליו, דוחה את היחס הזה ומגיב אליו בשלילה. כי אהבה פירושה לקבל את כל מה שיש בזולת, ולאהוב את מה שיש בו. האהבה מחברת בין אדם לאדם, ומתוך ההתחברות אפשר גם לשנותו ולהיטיב אותו.
מרן הרב צבי יהודה זצ"ל היה מדגיש את דברי המשנה באבות (א, יב) "הלל אומר, הוי מתלמידיו של אהרן... אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". לא נאמר "אוהב כדי לקרבן לתורה", מפני שזו אהבה שלא לשמה. אלא אוהב, אפילו סתם בריות, הרחוקות מתורה, מתוך ההתחברות של האהבה, אפשר לבוא גם לקרבן לתורה.
הרחמים, לעומת זאת, מבטאים הרגשה ויחס של חולשה ומסכנות. אנו מרחמים על חסר ישע, מפני שהוא חלש ונטול כוח או נטול ממון. לכן, נרגיל עצמנו שלא לרחם על עוברי עבירה, אלא לאהוב אותם. אם ילכו רבים בדרך זו, ודאי תטוהר האווירה הכללית וייפתח הפתח לקרבם לתורה.
3. דברי חכמים בנחת נשמעים
שלושה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! (משנה שבת לד, א). מוסיפה על כך הגמרא: צריך לממרינהו בניחותא כדי שיקבלו ממנו. גם האהבה וגם השנאה משולות לאש יוקדת. ולכן לעתים, מתוך אהבה, אנו עלולים להתיז ניצוצות של אש בפני מישהו, דבר אשר יגרום לריחוק ולזלזול.
נאמנים עלינו דברי חכמים במסכת יומא (פו, א): ואהבת את ה' אלקיך, שיהא שם שמים מתאהב על ידך. שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות. מה הבריות אומרות עליו: אשרי אביו שלימדו תורה. אשרי רבו שלימדו תורה, פלוני שלמד תורה, ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו. משא-ומתן בנחת עם הבריות משמעותו, לשוחח ולהציג דברים בצורה מכובדת, לא בהתלהמות ובצעקות.
כל אדם, גם שאינו שומר תורה ומצוות, יש להתייחס אליו בכבוד ובהערכה. כאשר נפגשים בו בנושאים שאינם נוגעים באופן ישיר לתורה ולמצוות, אם כשכן, ואם כשותף לספסל לימודים, אם בשירות צבאי, סדיר או מילואים, ואם בפגישה אקראית בסתם יום של חול - בכל אלו, יש לזכור שמידת האהבה מחייבת גם הוקרה ויחס אנושי פשוט. ובוודאי, בעת שמדובר על סוגיות של תורה ומצוות, בהן אנו נצרכים שבעתיים לזהירות ולתשומת לב, להביא את הדברים בצורה שיתקבלו על לב השומע.
________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
האם מותר לפנות למקובלים?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
איך מותר להכין קפה בשבת?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה באנו לעולם הזה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
