ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- היחס למי שאינו שומר מצוות
- ספריה
- קומי אורי
- יד - אהבת ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יאיר בן מנחם הי"ד
לפני שעוסקים במידת האהבה, יש ללמוד ולדעת מהו היחס שלנו לשנאה. האם יש איסור לשנוא עוברי עבירה, או שמא לא נאמר עליהם "לא תשנא".
במסכת פסחים, קיג עמוד ב', מביאה הגמרא את דברי רב שמואל בשם רב, שהרואה דבר עבירה בחברו, מותר לו לשנאתו. מוסיף על כך רב נחמן בר יצחק: מצווה לשנאתו! על-פי זה מבארת הגמרא את לשון הכתוב: כי תראה חמור שונאך וכו'. כלומר, מדובר בחמורו של עובר עבירה, לכן התורה קוראת לו "שונאך". אולם מצאנו שנחלקו ראשונים בהסבר הפסוק ובהסבר הסוגיה.
יש הסוברים שהפסוק (ויקרא י"ט י"ז) "לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכח תוכיח את עמיתך", עוסק רק במי שהוא אחיך ועמיתך, אך מי שאינו עושה מצוות, או עובר עבירות, לא נאמר בו איסור שנאה. (שאילתות דרב אחאי, פרשת וישב, שאילתא כז).
ואולם יש ראשונים המפרשים שהפסוק נאמר כולו כמקשה אחת: לא תשנא את אחיך כל זמן שלא הוכחת אותו. שמא אם תוכיח אותו יקבל מך ויחדל מן החטא (עין בדברי הנצי"ב בהעמק שאלה על השאילתות, המבאר שזו שיטת רש"י).
לשיטה זו, יש גם איסור לשנוא עוברי עבירה, וההיתר לשנאתם הוא רק לאחר שיוכיחם. לפי שיטה זו, בזמן הזה אין כל אפשרות לשנוא עוברי עבירה, מפני שבגמרא במסכת ערכין (טז עמוד ב) מבואר שאין לנו מי שיודע להוכיח. לכן, למעשה, אין כל היתר לשנוא. החפץ חיים, בסוף ספרו "אהבת חסד", מעתיק רשימת הדרכות שנכתבו לפני כן, בשם "מרגניתא טבא", ובסעיף יז הוא כותב:
"להשתדל בטובת חברו ולרדוף אחר השלום ולהיזהר מלאו דלא תשנא, ואף ברשע גמור יש איסור לשנאתו כל זמן שלא הוכיחו, ואין בדור הזה מי שיודע להוכיח, שמא אם היה לו מוכיח היה מקבל. רק יבקש רחמים עליו שיעזרהו ה' על תשובה שלמה".
ב. עשה טוב: ואהבת לרעך כמוך
1. אהבה שבלב
כלל גדול בחיינו הוא, שאי-אפשר לעשות "הצגות". התנהגות כזו מועילה אולי לרגע, אך איננה נושאת פרי לזמן ממושך. כדי לקיים את מצוות אהבת הבריות, צריך לחוש בלב פנימה את האהבה אליהם. מי שיראה לחברו פנים שוחקות, אך בלבו אינו מרגיש כך, עליו אומר שלמה המלך: "כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם", כלומר: כמו שפנים האדם נשקפים במים, כך לבו של האחד מרגיש מה בלבו של רעהו עליו. לכן, הפעולה הראשונית היא לשנות את הרגשת הלב. לעקור ממנו את השנאה, כלשון הפסוק לא תשנא... בלבבך, ובמקומה לזרוע את מידת האהבה.
לא קל לאהוב אדם או ציבור עוברי עבירה. על הקושי הזה מתוסף קושי כאשר אנו מבחינים בהרגשות שנאה כלפינו. ועם כל זאת, יש ללכת בדרכיו של הקב"ה, האוהב את כל בריותיו, גם אלה הפועלים נגד רצונו.
על הפסוק "מי א-ל כמוך, נושא עון ועובר על פשע" כותב הרמ"ק, שגם בשעה שאדם עובר עבירה, הקב"ה נושא אותו ונותן לו נשמה וחיים. נלמד גם אנו מדרכו, וגם אם יש מי שזורע שנאה כלפינו, נרגיל את הלב לאהוב אותו. האהבה שבלב היא אשר תקרין על עולם המעשה, והופעת האהבה תהיה שלמה.
2. רחמים או אהבה
בשפת הקודש, עברית, יוחדו שתי מלים לשני מושגים, אהבה לחוד ורחמים לחוד. בארמית, האהבה מתורגמת לרחמים. "ואהבת את ה' אלקיך" מתורגם ע"י אונקלוס: ותרחם ית ה' וכו'. אולם גם הפסוק (בראשית מג, יד) "וא-ל שד-י יתן לכם רחמים", מתורגם: יתן לכון רחמין. נמצא, שבארמית המושגים מתערבבים, אהבה היא רחמים ורחמים הם אהבה. אולם זה רק מתוך חוסר בהירות של השפה. יתירה שפת הקודש על הארמית, ביכולת להבחין בין זה לזה.
במציאות יש להיזהר מאוד שלא לערב בין המידות הללו. אדם חש ביחס של אהבה כלפיו, והוא שמח מזה. לעומת זאת המרגיש שמרחמים עליו, דוחה את היחס הזה ומגיב אליו בשלילה. כי אהבה פירושה לקבל את כל מה שיש בזולת, ולאהוב את מה שיש בו. האהבה מחברת בין אדם לאדם, ומתוך ההתחברות אפשר גם לשנותו ולהיטיב אותו.
מרן הרב צבי יהודה זצ"ל היה מדגיש את דברי המשנה באבות (א, יב) "הלל אומר, הוי מתלמידיו של אהרן... אוהב את הבריות ומקרבן לתורה". לא נאמר "אוהב כדי לקרבן לתורה", מפני שזו אהבה שלא לשמה. אלא אוהב, אפילו סתם בריות, הרחוקות מתורה, מתוך ההתחברות של האהבה, אפשר לבוא גם לקרבן לתורה.
הרחמים, לעומת זאת, מבטאים הרגשה ויחס של חולשה ומסכנות. אנו מרחמים על חסר ישע, מפני שהוא חלש ונטול כוח או נטול ממון. לכן, נרגיל עצמנו שלא לרחם על עוברי עבירה, אלא לאהוב אותם. אם ילכו רבים בדרך זו, ודאי תטוהר האווירה הכללית וייפתח הפתח לקרבם לתורה.
3. דברי חכמים בנחת נשמעים
שלושה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה: עשרתן? ערבתן? הדליקו את הנר! (משנה שבת לד, א). מוסיפה על כך הגמרא: צריך לממרינהו בניחותא כדי שיקבלו ממנו. גם האהבה וגם השנאה משולות לאש יוקדת. ולכן לעתים, מתוך אהבה, אנו עלולים להתיז ניצוצות של אש בפני מישהו, דבר אשר יגרום לריחוק ולזלזול.
נאמנים עלינו דברי חכמים במסכת יומא (פו, א): ואהבת את ה' אלקיך, שיהא שם שמים מתאהב על ידך. שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות. מה הבריות אומרות עליו: אשרי אביו שלימדו תורה. אשרי רבו שלימדו תורה, פלוני שלמד תורה, ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו. משא-ומתן בנחת עם הבריות משמעותו, לשוחח ולהציג דברים בצורה מכובדת, לא בהתלהמות ובצעקות.
כל אדם, גם שאינו שומר תורה ומצוות, יש להתייחס אליו בכבוד ובהערכה. כאשר נפגשים בו בנושאים שאינם נוגעים באופן ישיר לתורה ולמצוות, אם כשכן, ואם כשותף לספסל לימודים, אם בשירות צבאי, סדיר או מילואים, ואם בפגישה אקראית בסתם יום של חול - בכל אלו, יש לזכור שמידת האהבה מחייבת גם הוקרה ויחס אנושי פשוט. ובוודאי, בעת שמדובר על סוגיות של תורה ומצוות, בהן אנו נצרכים שבעתיים לזהירות ולתשומת לב, להביא את הדברים בצורה שיתקבלו על לב השומע.
________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424

היחס למי שאינו שומר מצוות התמודדות רבנית עם חילונים בסביבת הקהילה
מתוך הכנס הבינלאומי להלכה יישומית תשס"ט
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














