ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- היחס למי שאינו שומר מצוות
- ספריה
- קומי אורי
- יד - אהבת ישראל
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
איתן יוסף בן יצחק יעקב
בכתיבת הדברים הבאים אני עומד בפני קושי כפול. הקושי האחד הוא, שהם נכתבים כתגובה לדברים שכתב תלמיד חכם שידיו רב לו בהפצת תורה ובקירוב לבבות עם ישראל לאביהם שבשמים, ו"אהבת ישראל" אצלו אינה רק סיסמא אלא דרך חיים עמוקה, דרגה שלא זכיתי אף להתקרב אליה; הקושי השני הוא הקושי לכתוב כנגד מאמר שהנני מסכים עם עיקר מסקנתו המעשית, שאהבת ישראל היא הדרך המרכזית שבה אנו נדרשים להתייחס לאחינו שעדיין אינם שומרי תורה ומצוות.
בכל זאת, תורתנו אמת כתיב בה, ואין בה משוא פנים; ולענ"ד אי-אפשר לפטור את הסוגיה הגדולה של היחס הנפשי ליהודי שאינו שומר תורה ומצוות, עליה יש מקורות הלכתיים ואמוניים רבים מאוד, באופן שבו הדברים מוצגים במאמר. אם כוונת הרב קצין לומר שבדורנו רוב האנשים שאינם שומרי תורה ומצוות הריהם בגדר "תינוקות שנשבו", ולכן אין לשנוא אותם, פשוט שאין צורך באישור ממני לדברים שכתבו כבר גדולי ישראל; אולם מהמאמר כפי שהוא נכתב נראה שאין כל רלוונטיות לכל ההלכות המפורשות שנאמרו ביחס לשנאת הרשעים, בין ביחס למי שמוגדר תינוק שנשבה ובין ביחס למי שאינו מוגדר כן, ועל כך ברצוני להעיר שתי הערות מרכזיות.
הרב קצין מסיק מדברי התוספות במסכת פסחים שתהליך השנאה הינו "דבר פסול ", גם אם הוא מתחיל מסיבות מוצדקות, וזאת משום שהוא עלול להוביל לשנאה גמורה. אולם בפשטות הבנה זו בדברי התוספות לא תיתכן, שהרי באותה סוגיה עצמה שעליה מוסבים דברי התוספות נאמר "רב נחמן בר יצחק אמר מצוה לשנאותו" 1 , והתוספות אף שואלים "ואם תאמר דבאלו מציאות אמרינן אוהב לפרוק ושונא לטעון מצוה בשונא כדי לכוף את יצרו והשתא מה כפיית יצר שייך כיון דמצוה לשנאתו", ועל שאלה זו הם עונים את התשובה המצוטטת במאמר; אם כן, ודאי שאין בכוונת התוספות לומר בתשובתם שתהליך השנאה מיסודו הינו דבר פסול, שאם כך תסתור מסקנה זו את המפורש בסוגיית הגמרא, אלא כוונתם היא שיחד עם מצוות השנאה כלפי רשעים, יש לשים לב ששנאה זו לא תפרוץ את גבולותיה.
ההשלכה שהשליך הרב קצין מדברי המשך חכמה, שדברי הרמב"ם העוסקים בשנאת רשעים מתייחסים רק ליחידי סגולה שכמעט ואינם קיימים במציאות - תמוהה מאוד לענ"ד, שהרי הרמב"ם לא כתב את הלכותיו רק ליחידי סגולה, וכל כגון זאת לא היה על הרמב"ם לסתום אלא לפרש. גם ראשונים ואחרונים רבים הזכירו את מצוות שנאת הרשעים, ולא כתבו שמצווה זו אינה רלוונטית אלא ליחידי סגולה 2 , ולא ייתכן לפטור את כל המקורות בנושא רק על-פי פירוש של המשך חכמה שכלל לא נכתב בהקשר הלכתי אלא בהקשר פרשני 3 , ולדלג על כל הדיון ההלכתי שנכתב בנושא בכלל, וביחס לדברי הרמב"ם בפרט. אם נלך בדרך זו, נוכל "לשחק" עם עולם ההלכה כפי הנראה בעינינו, ולהגיע כמעט לכל מסקנה שנחפוץ בה, וודאי לא עלה כן בדעת הרב קצין.
אף המעיין במאמרו של הרב קוק "על במותינו חללים" 4 ייווכח, שלאחר שהוא הביא מקורות רבים הממחישים את מורכבות הנושא, ואשר חלקם כתובים בחריפות רבה, לא עלה בדעתו לפטור אותם על-ידי האמירה שהמקורות הללו אינם רלוונטיים אחרי חטא העגל. וכך תיאר הרב קוק את הדילמה הניצבת בפניו:
"קרא אתה בפיך שמא שכחת, או שמא לא למדת, את האמור: 'כל הפורש מדרכי ציבור אין מתעסקים עמו בכל דבר, אחיהם וקרוביהם לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ואוכלים ושותים ושמחים שנאבדו שונאיו של מקום, שנאמר הלא משנאיך ד' אשנא, ובתקוממיך אתקוטט, תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי'. והכאב הולך ומתגדל, ומלחמת הרוח הטרגית עולה עד מרום קצה, למקראם של דברי הרמב"ם, המתגלמים בצורה יותר ברורה (פ"א מהלכות אבל הלכה י): 'כל הפורשים מדרכי ציבור, והם האנשים שפרקו עול המצות מעל צוארם, ואין נכללין בכלל ישראל בעשיית המצות ובכבוד המועדות וישיבת בתי כנסיות ובתי מדרשות, אלא הרי הן כבני חורין לעצמן, אין מתאבלין עליהן, אלא אחיהם ושאר קרוביהם לובשים לבנים ומתעטפים לבנים, ואוכלים ושותים ושמחים, שהרי אבדו שונאיו של הקב"ה, ועליהם הכתוב אמר 'הלא משנאיך ד' אשנא...' ואתה חביבי צא ופרנס ועשה שלום בין רגשי הלב והשקט את המלחמה הסואנת כים זועף. שמא תאמר ליישב על פי הנוסח הרגיל מיסודו של מר אחד העם: הספר הוא ספר, והלב עושה את החיים, וכיון שהלב נלחם בספר הראשון הוא המנצח. במטותא מנך חביבי, אל נא תרפא שבר גדול על נקלה. הספר וכל אגפיו גילוייו של הלב הם, ואיזה לב לב האומה, הלב של נשמתה, הלב של תמצית כל הוייתה, של מעמק חייה. זה הלב דוקא בספר הוא מונח וגנוז, ותוך כל גרגיר המתגלה מאוצר הספר המון רב של לב ושל חיים מונחים..." 5 .
יישוב המקורות ההלכתיים והאמוניים הרבים העוסקים ביחס לאדם רשע מצריך מאמר נרחב ויסודי, שאין כאן מקומו. בכל זאת, קשה לחתום את הדברים בסימן שאלה, ועל כן אכתוב שתי נקודות, שהן ציוני דרך בלבד, וודאי שאינן מקיפות את מכלול הסוגיה.
כתב אוהב ישראל הגדול, הרב קוק: "שנאת הרשעה כשהיא עמוקה וגדולה, צריכה לבוא בתחילת ברייתה יחד עם שנאת הרשעים. רק אחר כך היא מתמתקת על-ידי כוח הדעת ומתבררת, עד שהיא עומדת על ניקיונה האצילי, שאין כי אם שנאת הרשעה לבדה... כי חסרון השנאה אל הרשעים - יטשטש את השנאה של הרשעה עצמה... על כן מוכרחת היא המחשבה הראשונה להיות בתכונת מידת הדין, ואחר כך מידת הרחמים באה, וממתקת אותה בשיתופה" 6 . למדנו מהדברים הללו ששנאת הרשעים שייכת יותר דווקא בשלבים הראשונים של התפתחותו הרוחנית של האדם, ואם כן הדרכה רוחנית שמתחילה מיד באהבת הרשעים הינה הדרכה מסוכנת, שתוביל בהכרח לטשטוש בין טוב לרע.
פירוש המילה שנאה בעברית אינו בהכרח שנאה עמוקה אלא מרחק נפשי, ברמה זו או אחרת. כך מבואר למשל מהפסוק "וירא ה' כי שנואה לאה" (בראשית כט, לא), וודאי שיעקב לא שנא את לאה במובן המקובל של המילה כיום אלא התורה רק מעידה שהיה איזשהו מרחק נפשי בינו לבינה, וכן מבואר מהפסוק "נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה" (ירמיהו יב, ח), ואף כאן הכוונה כאן היא לשנאת החלק הרע בלבד שבעם ישראל ולא לשנאה מוחלטת. בפסוקים אחרים מתוארת שנאה כריחוק נפשי עמוק יותר, שעלול להוביל אפילו לרצח: "וכי יהיה לאיש שונא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש" (דברים יט, יא). ביחס לשנאת הרשעים נראה שיש להבחין בין אדם לאדם, וכללו של דבר שהשנאה צריכה להיות מכוונת כלפי החלק הרע, והאהבה כלפי החלק הטוב. כלפי אנשים השואפים לעשות טוב אך מוגדרים כתינוקות שנשבו, הסלידה מהם צריכה להיות מכוונת רק כלפי מעשיהם, ולא כלפי אישיותם הנגלית, אותה יש לאהוב; לעומת זאת ביחס לאנשים אחרים, שגם אישיותם הגלויה מקולקלת, מכוונת הסלידה גם כלפי אותו חלק מקולקל באישיות, והאהבה כלפי הצדדים העמוקים יותר שלא נפגמו 7 .
נסיים בדברי הרמח"ל במסילת ישרים, שלאחר שלימדנו שאהבת ה' מביאה לשנאתם של האנשים הפושעים:
"שיהיה האדם מקנא לשם קדשו, שונא את משנאיו ומשתדל להכניעם במה שיוכל... וזה פשוט כי מי שאוהב את חבירו אי אפשר לו לסבול שיראה מכים את חבירו או מחרפים אותו ובודאי שיצא לעזרתו גם מי שאוהב שמו יתברך לא יוכל לסבול ולראות שיחללו אותו ח"ו ושיעברו על מצותיו... כי זהו תוקף האהבה שיוכל להראות מי שאוהב את בוראו באמת, ואומר אוהבי ה' שנאו רע", סיים וכתב: "כי אין הקב"ה אוהב אלא למי שאוהב את ישראל וכל מה שאדם מגדיל אהבתו לישראל, גם הקב"ה מגדיל עליו, ואלה הם הרועים האמתים של ישראל שהקב"ה חפץ בהם הרבה, שמוסרים עצמם על צאנו, ודורשים ומשתדלים על שלומם וטובתם בכל הדרכים, ועומדים תמיד בפרץ להתפלל עליהם ולבטל הגזירות הקשות ולפתוח עליהם שערי הברכה, הא למה זה דומה לאב שאינו אוהב שום אדם יותר ממי שהוא רואה שאוהב את בניו אהבה נאמנת והוא דבר שהטבע יעיד עליו..."
לא באנו בתגובה זו אלא להמחיש את מורכבות הנושא; וסוף דבר, אין ספק כי טובה אהבה המקלקלת את השורה משנאה המקלקלת את השורה, ואשרי הפועלים מכוחה של אהבת ישראל ולמענה, ובמיוחד בדורנו בו הרוב המוחלט של אלו שאינם שומרים תורה ומצוות הינם בגדר "תינוקות שנשבו", ובשיחה קצרה עמם יתברר שרצונם הוא להיות טובים בעיני אלוקים ואדם.
לקריאת מאמר התגובה לתגובה של הרב אביחי קצין.
^ 1. כך גם פסק הרמב"ם (הלכות רוצח יג, יד): "... כגון שראהו לבדו שעבר עבירה והתרה בו ולא חזר הרי זה מצוה לשנאו עד שיעשה תשובה ויחזור מרשעו".
^ 2. עיין הגהות מימוניות הלכות דעות ג, ו; ספר יראים מצוה רכ"ד (וכן קצ"ה); תניא פרק לב; שאילתות פרשת וישב מצוה כז; סמ"ג עשה ט; הרב קוק במאמרו "על במותינו חללים" (מאמרי הראי"ה עמוד 89), ועוד.
^ 3. ובאמת אין סיבה להבין שכוונת המשך חכמה לומר שכל דברי הרמב"ם אינם רלוונטיים, אלא נראה להבין את דבריו כיסוד רוחני כללי שיש דרגות בשנאה, ומשום כך התורה לא השתמשה בלשון שנאה לאחר חטא העגל. יסוד זה בא לידי ביטוי כמובן גם בהלכה, אך כאשר באים לעולם ההלכתי אי-אפשר להסתפק אך ורק בפרשנות לתורה.
^ 4. שמונה קבצים ח, רכח.
^ 5. היה ראוי להביא את דברי הרב בשלמותם, אולם כיון שלא זו מטרתנו במאמר זה נסתפק בהפניה לכל המעוניין לעיין שם.
^ 6. שמונה קבצים ח, רכח. ודברים בכיוון זה כתב הרב קוק במקומות נוספים, והמעונין יוכל למוצאם בקלות דרך הספר 'מפתחות לכתבי הראי"ה'.
^ 7. נראה שזוהי כוונת הרב קוק בדבריו במידות הראיה אהבה, ט: "אדם נשחת ראוי לשנאתו רק מצד חסרונו, אבל מצד עצם צלם אלהים שלו ראוי להוקירו באהבה, גם לדעת שמציאות יקרת ערכו היא יותר עצמית לו ממציאות מקריו הפחותים. על כן קריעת עם הארץ כדג היא דווקא מגבו, ולא מצד פניו שבהם אור הצלם". ניתן להביא דוגמא לכך – אדם שנוהג באכזריות כלפי חברו וכלל אינו מצטער על כך. ודאי שיש קלקול באישיותו הגלויה של אדם כזה (ולא רק במעשיו), ואין מקום לאהוב אישיות כזו בהופעתה הגלויה, אלא רק מצדדיה הפנימיים הנסתרים.
________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
^ 2. עיין הגהות מימוניות הלכות דעות ג, ו; ספר יראים מצוה רכ"ד (וכן קצ"ה); תניא פרק לב; שאילתות פרשת וישב מצוה כז; סמ"ג עשה ט; הרב קוק במאמרו "על במותינו חללים" (מאמרי הראי"ה עמוד 89), ועוד.
^ 3. ובאמת אין סיבה להבין שכוונת המשך חכמה לומר שכל דברי הרמב"ם אינם רלוונטיים, אלא נראה להבין את דבריו כיסוד רוחני כללי שיש דרגות בשנאה, ומשום כך התורה לא השתמשה בלשון שנאה לאחר חטא העגל. יסוד זה בא לידי ביטוי כמובן גם בהלכה, אך כאשר באים לעולם ההלכתי אי-אפשר להסתפק אך ורק בפרשנות לתורה.
^ 4. שמונה קבצים ח, רכח.
^ 5. היה ראוי להביא את דברי הרב בשלמותם, אולם כיון שלא זו מטרתנו במאמר זה נסתפק בהפניה לכל המעוניין לעיין שם.
^ 6. שמונה קבצים ח, רכח. ודברים בכיוון זה כתב הרב קוק במקומות נוספים, והמעונין יוכל למוצאם בקלות דרך הספר 'מפתחות לכתבי הראי"ה'.
^ 7. נראה שזוהי כוונת הרב קוק בדבריו במידות הראיה אהבה, ט: "אדם נשחת ראוי לשנאתו רק מצד חסרונו, אבל מצד עצם צלם אלהים שלו ראוי להוקירו באהבה, גם לדעת שמציאות יקרת ערכו היא יותר עצמית לו ממציאות מקריו הפחותים. על כן קריעת עם הארץ כדג היא דווקא מגבו, ולא מצד פניו שבהם אור הצלם". ניתן להביא דוגמא לכך – אדם שנוהג באכזריות כלפי חברו וכלל אינו מצטער על כך. ודאי שיש קלקול באישיותו הגלויה של אדם כזה (ולא רק במעשיו), ואין מקום לאהוב אישיות כזו בהופעתה הגלויה, אלא רק מצדדיה הפנימיים הנסתרים.
________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מהו הסוד של פורים בשנה מעוברת?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה אכפת לך?
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך ללמוד אמונה?
ארץ ישראל ומצוותיה מצוות יישוב הארץ ותהליך הגאולה
מתוך עיון במשנת הרצי"ה ובמשנת הרב יששכר טייכטהל הי"ד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה השקפת עולם ואמונה
אמונה י"א - י"ב
השיעור עוסק בהשקפת העולם הישראלית, הרואה בעולם החומרי הנוכחי מצב זמני, חסר ומקולל מימי חטא אדם הראשון, שעתיד להגיע לתיקון ולגאולה שלמה. בנוסף, השיעור מנתח את התפתחות האמונה בעם ומסביר כיצד האדם נדרש לזקק את תפיסת האלוהות מתיאורים גשמיים וילדותיים כדי להגיע להבנה רוחנית, עמוקה וטהורה יותר.
תשובה התשובה בהשקפתו הגדולה של הרב זצ"ל
הקדמה: חשיבות הספר "אורות התשובה" | חידוש הראי"ה במבט על התשובה | העמקה ביסוד שהעולם שב לשורשו – נפילת העולמות | שלושת מעגלי התשובה | חשיבות המבט הגדול לדורנו | הכרחיות התשובה | תשובה מאהבה | התבוננות בעולם | כח הרצון וחשיבותו | עיקר האדם – רצונו | הרצון – בלתי מוגבל | הרצון עצמו פועל | הדרכות מעשיות: רצון דרצון, הפער הרצוי
ארץ ישראל ומצוותיה מצוות יישוב הארץ ותהליך הגאולה
מתוך עיון במשנת הרצי"ה ובמשנת הרב יששכר טייכטהל הי"ד
למה מצוות יישוב הארץ כל כך מרכזית? | האם מצוות יישוב הארץ נוהגת בזמן הזה? | שלוש השבועות | רבנו חיים בתוס' כתובות | השמטת הרמב"ם, מגילת אסתר | האם אנו בתהליך גאולה? | הגאולה לא צריכה להיות נסית? | הדור לא ראוי? | התהליך נעשה על ידי כופרים? | יש חשש שיתקלקלו בארץ מה'ציונים הכופרים'? | האם בסוף המדינה תונהג בדרך התורה? | היחס למדינת ישראל
פנחס מהות התפילה וסוד המנהיגות
שיחת מוצ"ש פרשת פנחס
הרב בוחן את משמעותה העמוקה של התפילה כתחליף לקורבנות, תוך הדגשה על פי הזוהר שדווקא "תפילת העני", הבאה מתוך לב נשבר וענווה, היא התפילה הרצויה והגבוהה ביותר לפני בורא עולם. בנוסף, הרב מסביר שמנהיג אמיתי נמדד ביכולתו להרגיש את רוח העם, להתחבר לרצונות הפנימיים של הציבור ולהוביל אותו מתוך מסירות נפש ואמונה.
יסודות התורה והאמונה משיח בן יוסף, מקורו ומשמעו
הארכנו לבאר את עניינו של משיח בן יוסף לפי הדעות והמסורות השונות, וביארנו מדוע הרמב''ם השמיטו ולא כללו לא בין עיקרי האמונה ולא בכל כתביו. עוד ציינו שלושה פירושים שפרש בענינו מרן הרב, הראי''ה קוק זצ''ל, בשלוש רבנויותיו בזוימל, בבויסק וביפו. ולבסוף למדנו על חשיבות היסודות שלימד מרן הראי''ה בעניינו של משיח בן יוסף, וכיצד הם עומדים בעצמם, אפי' בלא קשר לתלייתם כפירוש למהות משיח בן יוסף.
פנחס פרשת פנחס – זה הזמן שלך
מדוע מקפידה התורה על זמנים ומועדים? למה חובה לקחת הזדמנויות בזמן ולא לאחר? התזמון האלוקי ומשמעותו האישית והלאומית
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א הצימאון לאלוקים
דרך הקודש ג' פסקה י - י"ב
הקדושה מתגלה בנשמתו של האדם בצימאון לאור ה', ומי שיש לו צימאון כזה צריך להכיר את תכונתו ולנהל את חייו על פייה. אסור לכבות את הצימאון הזה. אך צריך לדעת לאזן את הצימאון הזה בחיבור לשכל.
מאמר שלישי אור החיים - מדרגת החסיד האמיתי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
הרב עוסק בפירושיו המעמיקים של אור החיים הקדוש למידת יראת השמים ולמדרגתו הגבוהה של ה"חסיד", אשר אינו מסתפק בקיום מצוות מתוך חובה ופחד, אלא פועל מתוך אהבה טהורה במטרה לעשות נחת רוח לבוראו. כמו כן, מובאים בשיעור סיפורים על שקידתו העצומה בתורה והסבר עמוק על כך שנשמתו מהווה בחינה של נשמת משיח המצויה בכל דור.
י"ז בתמוז איך חלה תענית?
למה חייבים לקבל תענית? ולמה דווקא מבעוד יום, הרי אפשר לאכול עד עלות השחר? על הקדושה שבתענית ומשמעותה, ועל סדר התענית אצל חז"ל ובזמננו.
י"ז בתמוז כוח הראייה בחודש תמוז
שיחה כללית
הרב מנתח את הקשר העמוק בין חטא העגל לחטא המרגלים, תוך הדגשה כיצד שניהם נובעים מקלקול כוח הראייה המיוחס לחודש תמוז. בנוסף, מוסבר כי ימי בין המצרים נועדו לתיקון הפגם הזה, במטרה להשיב את החיבור האמיתי בין עם ישראל, ארץ ישראל וקבלת התורה כסם החיים.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת פנחס
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. - איזה חסרון מצא הקב"ה במה שמיעט את הירח עד שנזקק לכפר על כך | וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ - לכאורה אין מקומו כאן כי אם בפרשת קֹרַח | וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פ מה הטעם שיש כאן פרשה פתוחה והפסק אע"פ שהיא באמצע הפסוק | וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה - מדוע התורה כופלת את דבריה הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה | משה רבינו אמר לקב"ה שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח - מאין למד רבי יונתן בן עוזיאל מהפסוק שהכוונה לפנחס ועוד!
רביבים בין מלאכת החיים להלכות אבלות
מעבודתו של יעקב אבינו בחריצות רבה אצל לבן הארמי, עלינו ללמוד שיש ערך גדול לעבודה | חכמים אמרו שבזכות שעבד בחריצות, חייו של יעקב אבינו ניצלו | צריך ללמד את הילדים שחשוב מאוד שכל אדם יעבוד ויפרנס את משפחתו | החובה ללמד את הילדים אומנות שיתפרנסו ממנה היא מהתורה | תיקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב | יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבה והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות
פנחס איש אשר רוח בו
על רקע רוחות הבחירות, פרשת השבוע מזכירה לנו שמנהיגות אמיתית אינה נמדדת רק בחזון או ביכולת ביצוע, אלא בהקשבה עמוקה ובמסוגלות הייחודית "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד"
