ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
ישי משה בן יצחק יעקב
"וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוֹן בִּפְנוֹתָם אַחֲרֵיהֶם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְקֹוִק" (כ"ט טז).
הנביא מנבא על מפלת מצרים וכיבושה, כנראה, בידי הבבלים ונבוכדנצר מלכם. עונשם של המצרים בא על גאוותם האלילית של הפרעונים ועל היותם משענת קנה רצוץ לממלכת יהודה.
נחלקו המפרשים בביאור הביטויים: " לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוֹן". רש"י מסביר:
"וְלֹא יִהְיֶה עוֹד (מצרים) לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח בִּפְנוֹתָם אַחֲרֵיהֶם (מה שגרם להם להכשל), מַזְכִּיר עָוֹן (שחטאו ועברו על האיסור של חזרה לארץ מצרים שהזהירם הקב"ה 'לא תוסיפו לראותם עוד עד עולם' " (שמות י"ד יג).
רש"י נוקט כאן בשיטה שיש לה מקור במכילתא ובירושלמי ואחר כך גם בראשונים, כמו הרמב"ן, שהפסוק בשמות איננו הבטחה כי אם ציווי. הקושי בשיטת רש"י הוא שהביטוי המיוחד " מַזְכִּיר " איננו מתבאר.
הרד"ק מסביר: "שסלקו בטחונם ממני ובטחו עליהם". בוודאי שפירושו מתבסס על ההקשר, אבל גם לשיטתו לא ברורה ההדגשה שבאה לידי ביטוי בשימוש בפעל " מַזְכִּיר ".
הנביא יחזקאל כבר השתמש בביטוי זה ובשרש זה בנבואה קודמת, גם שם בצורה מודגשת:
"וְהָיָה לָהֶם כִּקְסָם שָׁוְא בְּעֵינֵיהֶם שְׁבֻעֵי שְׁבֻעוֹת לָהֶם וְהוּא מַזְכִּיר עָוֹן לְהִתָּפֵשׂ: פ לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְקֹוִק יַעַן הַזְכַּרְכֶם עֲוֹנְכֶם בְּהִגָּלוֹת פִּשְׁעֵיכֶם לְהֵרָאוֹת חַטֹּאותֵיכֶם בְּכֹל עֲלִילוֹתֵיכֶם יַעַן הִזָּכֶרְכֶם בַּכַּף תִּתָּפֵשׂוּ" (כ"א כח-כט).
למעיינים בפרשיה זו בולט מאוד ההקשר להליך "משפטי" מכמה בחינות. אם כך הוא הדבר, הרי שמיד אנו נזכרים בחידושו של הרמב"ן בדרשה לראש השנה וברמז בפירושו על התורה לויקרא כ"ג כד, כי "יום הזכרון" פירושו יום המשפט וכי המסורת אודות היות ראש השנה יום הדין וכל באי עולם עוברין לפניו ביום זה כבני מרון, יסודה בפשט הכתובים.
הסברנו בעבר, כי על פי זה מתבארת התשובה לשאלה, מדוע נענש יוסף על כך שביקש משר המשקים:
"כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי חָסֶד וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵאתַנִי מִן הַבַּיִת הַזֶּה" (בראשית מ' יד).
גם בפסוק זה מודגש פעמיים השרש "זכר". יוסף נענש לא על השתדלות אלא על השתדלות לא ראויה. יוסף ביקש משר המשקים שידאג להביא את ערעורו המשפטי לפני בית המשפט העליון במצרים, בראשות פרעה. כל זה קרה בראש השנה-יום הדין. אם כך, יוסף מבקש ללכת ל"ערכאות", מערכת שהעומד בראשה הוא מלך שמיחס לעצמו אלוהות אלילית. בוודאי שיש בזה "פגיעה" במלכו של עולם-שופט כל הארץ. על כן נגזר על יוסף להשאר בבית הכלא עוד שנתיים.
מעשהו של יוסף נדרש לשלילה על ידי חז"ל בהקשר לפסוק הבא: "אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם יְקֹוָק מִבְטַחוֹ וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב" (תהלים מ' ה). הביטוי " מִבְטַחוֹ ", מתקשר אף הוא לפסוקנו " לְמִבְטָח ".
זכינו עכשיו לביאור חדש לפסוק "וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוֹן בִּפְנוֹתָם אַחֲרֵיהֶם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי אֲדֹנָי יְקֹוִק". עם ישראל בתקופת הנביא יחזקאל, ערב החורבן שם את מבטחו על "רהבים", על מצרים האלילית שבראשה פרעה הגאוותן. משענת זו התבררה כמשענת קנה רצוץ. בהלכם בדרך זו צעדו הם בעקבותיו של יוסף, ששם מבטחו ב"מַזְכִּיר", במערכת המשפט המצרית, שהיא דוגמא קלאסית ל"ערכאות של גויים". עם ישראל שכח שיוסף "בילה" עוד שנתיים בכלא המצרי על פניה זו. עם ישראל שילם בחורבן בית ראשון על שלא הפיק לקחים והמשיך לפנות "אַחֲרֵיהֶם" במקום ל"דעת" את ד'.
הבה נפיק את הלקח ונפנים את המסר של הפטרה זו: נשים מבטחנו בד' אלקינו גם ע"י חיזוק היסודות של מערכת משפט הבנויה על "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם".
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
בריאת העולם בפרשת לך לך
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך ללמוד גמרא?
איך ללמוד אמונה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
אנחנו קודש למענך
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
