ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
אלקנה משה בן מנחם
תוקפו של ההסכם פג בתום שנת תשנ"ח. אולם התובע המשיך לעבוד עם הנתבעת גם לאחר מכן, בתחילת שנת תשנ"ט, ללא הסכם חתום. עקב חוסר הצלחה בגידולים של התובע, החליטה הנתבעת להפסיק את ההתקשרות ביניהם. הנתבעת שילמה סך של 3000 ₪ כפיצוי חלקי על הפסדיו של התובע.
התביעה :
התובע טוען, שהוא אמר לנתבעת, שעקב החום הכבד, הוא לא צופה הצלחה בגידולים שאותם רצתה הנתבעת שיגדל. לטענתו, הנתבעת התחייבה לו בעל פה, לפצותו באופן מלא, אם לא יצליח. לכן, הוא תובע סך של 15,000 ₪, לכיסוי הפסדיו.
הלכה פסוקה (260)
הרב ש.ב.ורנר
43 - טענת פרעון נגד כתב יד הלוה
44 - פסק דין: פיצוי על נזק ומניעת רווח עקב הפרת הסכם
45 - פסק דין: התחייבות לתשלום שכר בעת מחלה
טען עוד
כמו כן, התובע טוען, שאף שההסכם בינו לבין הנתבעת פג בסוף שנת תשנ"ח, הרי המשיך לעבוד גם בתשנ"ט, ולכן יש לראות את ההסכם כאילו חל גם על תקופה זו. ביטול ההתקשרות מצד הנתבעת מהווה הפרה של ההסכם ביניהם, וגרם לו הפסד רווחים עתידיים, מאחר שהוא איחר את המועיד בו ניתן להתחיל גידולים אחרים. על כן, הוא תובע פיצויים עבור הפסד הרווחים, על פי סעיף בהסכם המחייב את המפר את ההסכם בפיצויים בסך של 25,000 ₪.
תשובת הנתבעת:
הנתבעת מודה שהתחייבה לעזור לתובע במידה שהגידולים לא יצליחו, אבל מכחישה את העובדה שהובטח פיצוי מלא. לטענתה, 3000 ₪ שכבר הועברו, מהווים כיסוי מלא להתחייבות שלה.
לגבי הפיצויים עבור הפרת ההסכם, טענה הנתבעת, שההסכם לא חודש בתחילת תשנ"ט, וראיה לדבר, שעם חקלאים אחרים חודש ההסכם בכתב.
פסק הדין:
בית הדין דחה את התביעה לפיצויים עבור ההפסדים שכבר נגרמו לתובע, אבל קיבל את התביעה לפיצוי על ההפסדים העתידיים. גובה הפיצוי נקבע על סמך תחשיב של ההפסד הצפוי.
הנימוקים:
בגמרא בכתובות (קא ע"ב) נאמר: "האומר לחבירו חייב אני לך מנה - רבי יוחנן אמר חייב, וריש לקיש אמר פטור". לדעת רוב הראשונים, מדובר בגמרא באדם המחייב את עצמו בדבר שלא היה חייב בו עדיין. בשולחן ערוך (חושן משפט סימן מ סעיף א) נפסק שאדם יכול להתחייב בדבר שלא חייב עדיין. אלא, שלדעת הרמב"ם, התחייבות זו יכולה להיעשות אפילו באמירה בלבד, ואילו לדעת הרמב"ן והרשב"א, רק בכתיבה.
גם לדעת הרמב"ם, התחייבות מועילה רק בתנאי שהיא ללא תנאי, ונעשתה בנוכחות עדים. בנידון דידן, מדובר בהתחייבות בעל פה, שנעשתה על תנאי, ובלא נוכחות עדים, ולכן אין לה תוקף.
לכן, יש לומר שאין כאן התחייבות כלל, ואת סך 3,000 ₪ שהנתבעת כבר שילמה, יש לראות כמתנה בעלמא. כמו כן, היות שבין התובע לנתבעת ישנה מחלוקת מהו גובה הסכום המדויק שהנתבעת התחייבה עליו - האם פיצוי מלא, או רק פיצוי חלקי, יש לומר 'המוציא מחברו עליו הראיה'.
בשולחן ערוך (חושן משפט סימן שיב סעיף יד) נפסק: "מקום שנוהגין שיש להם ראש שנה קבוע לשכירות הבתים, וראובן שכר בית משמעון לשנה אחת, ואחר שכלתה השנה נשאר בבית חדש אחד ולא דברו זה עם זה כלום בשכירות שנה הבאה, ורצה ראובן לצאת מהבית ושמעון מעכב על ידו שלא צאת עד תשלום שנה שניה, הדין עם שמעון".
הטעם לכך ששמעון יכול לחייב את ראובן לשלם לו בעבור שכירות השנה השנייה הוא, שיהיה לו קשה למצוא שוכר חלופי, מאחר שעונת השכירות הקבועה עברה.
משמעות הלכה זו היא, שאם הצדדים המשיכו את ההתקשרות ביניהם באותה מתכונת שהייתה נהוגה ביניהם גם לאחר סיום תקופת ההסכם, ההסכם תקף. דין זה אינו דווקא בהלכות שכירות, אלא גם בתחומים אחרים. הוא מופיע בעוד מספר מקומות בשולחן ערוך, וזוהי גם מסקנתו של הרב יועזר אריאל (תורת המשפט עמ' 221-227 'שתיקה אחר שפג תוקף ההסכם').
בנידון דידן, הצדדים המשיכו את ההתקשרות ביניהם גם לאחר סיום תקופת ההסכם. העובדה שהנתבעת לא חתמה עם התובע, ועם שאר המגדלים כן חתמה, אינה פוטרת אותה מלשלם לתובע, מאחר שהיא המשיכה לעבוד עמו גם לאחר ראש השנה תשנ"ט, בכך שניתנו לו שתילים חדשים.
מאחר שהנתבעת הפרה את ההסכם, עליה לשאת בפיצויים על ההפסדים שייגרמו לתובע. וזאת על פי הסעיף בהסכם, הקובע שאם הנתבעת לא תעמוד בהתחיבויותיה, יהיה התובע זכאי לפיצוי מלא בגין נזקיו הממשיים.
גם לולי סעיף זה הייתה הנתבעת צריכה לשלם לתובע. זאת על פי דברי הירושלמי (בבא מציעא פרק ה הלכה ג): "אמר ר' יצחק: המבטל כיסו של חברו, אין לו עליו אלא תרעומת. המבטל שדה חבירו חייב לשפות לו".
בהגהות אשר"י (בבא מציעא פ"ט סי' ג) הובאו דברי האור זרוע, שהטעם שהמבטל שדה חברו חייב לפצותו הוא מכיוון שהתחייב לו בכתב. הנמוקי יוסף (בבא מציעא מד ע"א ד"ה רב) כותב בשם רב האי גאון והרמב"ן, שזוהי תקנת חכמים, והיא מחייבת אף אם הצדדים לא התחייבו בכתב.
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה המשמעות הנחת תפילין?
קשה עליי פרידתכם
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
תהיו חמים!
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
