ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- עניני החג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה ז"ל
ממילא מובן, שכל אדם בר-דעת מבין, שהסכמה כזו לפשרה אינה כנה, אינה אמיתית, היא זמנית מאד. שכן בה בשעה שניתן את ההסכמה לויתורים, באותה השעה נושאים תפילה לריבונו של עולם, שיגאלנו גאולה שלמה בקרוב, והם מצפים, שבקרוב ובמהרה ממש, תהיה הגאולה. קשה לי להאמין, שימָצֵא גוי, שמצד אחד מכיר את רחשי הלב שלנו, ומצד שני, שומע את הנכונות, כביכול, לויתורים, שיוכל לכבד אותנו, המדברים אחד בפה ואחד בלב. קשה להניח, שהוא יקבל את ההסברים והתירוצים, שענין הגאולה, שעליה אנו מדברים, הוא במישור אחר, עליון, ושאז הכל יהיה אחרת. יותר מתקבל על הדעת, שהגויים יאמרו: אין לתת אמון בדבריהם, הם אינם ישרים. הנה, תוך שהם מדברים איתנו על כל מיני הסכמים, הם חוגגים את חג הסוכות, מחזיקים לולבים שבעה ימים בידיהם, זכר למקדש, כי כך תיקן להם רבן יוחנן בן זכאי; משחרב בית-המקדש, התקין רבן יוחנן בן זכאי, שיהיו נוטלים לולב כל שבעה ימים, זכר למקדש, כדי לשמור על הזכרון וכדי לצפות לבנין בית-המקדש מחדש, הם עושים שמחת בית השואבה זכר למקדש ומתפללים שייבנה בקרוב. הם עולים לרגל בהמוניהם עד לכותל המערבי ומתפללים שם שיוכלו לבנות את בית-המקדש ולעלות להר-הבית ולעבוד את עבודת בית-המקדש. כל החגיגות הללו אינן נוסטאלגיה והתרפקות על העבר הרחוק, אלא הן הכנות לקראת העתיד. ציפיות עמוקות, חזקות מאד, ורצון עז לחידוש ימים כקדם. איזה ערך יש אפוא לדיבורים שלהם על שלום ועל ויתורים? אפילו על הבטחותיו של השמאל שלהם, שעזב את התורה, אי-אפשר לסמוך. יש בתוכם בעלי תשובה, והדתיים מתרבים והם עלולים להיות רוב והכל יתהפך. הגויים צודקים בחששותיהם, כי זה באמת מה שיקרה: עם ישראל ישוב, בע"ה, לבנות את בית-המקדש, ואין ערך לכל הדיבורים וההסכמים הסותרים את רצונו הפנימי של עם ישראל. על-כן, עדיף להיות גלויים וישרים ולומר בפה מלא: לנו הארץ ואין לנו רשות ואין לנו יכולת לוותר עליה. אין לנו רצון ואין לנו סמכות לויתורים. השלום אפשרי רק ללא ויתורים על הארץ.

עניני החג אושפיזין - באור מאמר הזוהר על האושפזין
בצרוף מאמר המבאר את הזמנתם של שבעת הצדיקים הללו דווקא

לימוד ליל הושענא רבא תשפ"ד הקשר בין מצוות חג הסוכות לענווה ואחדות ישראל
לימוד ליל הושענא רבא בישיבת הדרום
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














