ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- פרשת השבוע
- חומש שמות
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
משה רפאל בן מנחם מנדל
חז"ל אמרו בירושלמי (פסחים פ"י) שישנם ארבע לשונות של גאולה: והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי, וכנגדם ארבע כוסות בפסח. וישנו חילוק בין שתי הלשונות הראשונות לשתיים האחרונות, הראשונות - גאולה חומרית מתחת יד מצרים - "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם", וכביאור הרמב"ן, שלא ימשלו בהם אפילו מחוץ לגבול מצרים. אולם הלשונות האחרונות מורות על שלמות הגאולה - הגאולה הנפשית, שהרי ביציאת מצרים היה הבירור הגדול בין ישראל לגויי הארצות, יצירה של עם סגולה, ע"י החיתוך בכור הברזל, וזוהי השלמת הגאולה, כפי שכתב הרמב"ן (בפתיחה לספר שמות), שלא הייתה גאולתן שלמה עד שזכו להשראת השכינה והקמת המשכן. ועל אלו הדברים אנו מדגישים בברכת הגאולה שבליל הסדר: "ונודה לך שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו".
בכך נבין את דבריו של משה רבינו: "מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים", ופרש"י, ואף אם חשוב אני, מה זכו ישראל שייעשה להם נס ואוציאם ממצרים, כלומר שאלתו של משה לא התייחסה על הוצאתם משעבוד גופני במצרים, אלא במה זכו להיבחר עתה , כי ההוצאה ממצרים היא ההתגלות של בני ישראל כעם סגולה. וכך נאמר בסוף פרשת שמיני: "כי אני ד' המעלה אתכם מארץ מצרים וגו'" ופרש"י שם, על מנת שתקבלו מצוותי העלתי אתכם, וכוונתו כנ"ל, שהעלה הוא לשון התעלות הקב"ה הוציאנו ממצרים, ע"מ שנתעלה ונתרומם, ועל כך באה תשובת הקב"ה למשה, כי עתידים לקבל את התורה לסוף ג' חדשים שיצאו ממצרים, (רש"י ג' י"ב).
אמנם כך מתבאר ההבדל בין תשובתם של ישראל (ד' ה') "ויקדו וישתחוו", לנאמר לאחר מכן בפרשתנו (ו' ט') "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה", כי בפעם השנייה אמר להם, וגאלתי אתכם, ולקחתי אתכם לי לעם , והבאתי אתכם אל הארץ, והבטחה זו שיתעלו מעלה מעלה להיות לו לעם, לא הובנה אצל בני ישראל מקוצר רוח ועבודה קשה, וכפי שביאר האור החיים הקדוש, לפי שלא היו בני תורה. עדיין לא הייתה בידם התורה המרוממת את האדם להיות סגולה לה', וכדברי הגמרא: "קטן יעשה לו סגולה מאי סגולה ספר תורה" (ב"ב נ"ב), וכן במכילתא (פ' יתרו): "והייתם לי סגולה. שתהיו קנוין לי ועוסקין בתורה ולא תהיו עוסקים בדברים אחרים".
"אמר לו הקב"ה למשה הם מאמינים בני מאמינים ואתה אין סופך להאמין" (שבת צ"ז). וצריך בירור, הרי חלקם רשעים היו, ואמרו חז"ל: "הללו והללו עובדי ע"ז...", ובכל זאת הקב"ה בא בתביעה כלפי משה, וזאת משום שבפנימיות ישראל ישנה אמונה. התביעה היתה שעליו היה להאמין שכאשר ידבר אל בני ישראל את דבר ה' - תתגלה האמונה. אמונת האבות מושרשת בבנים, דור המחובר לתורה, שעתיד לקבל את התורה, מאמין הוא בדבר ד', בעומק נפשו על אף כל מסתרים של קוצר רוח.
הקב"ה יזכנו לראות בקיום חזון הנביאים: "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ", ויראנו נפלאות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.
רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם
סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא
מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?
