כיצד יזקוף הציבור הדתי את קומתו? | רבנים שונים | בית המדרש

מדורים
בימה תורנית

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
דרכים מעשיות

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

הנאחזים בכל רחבי ארץ קדשנו

4 דק' קריאה

ג' שבט תשס"ו. עמונה - ישוב קטן ואלמוני, הופך בין יום למושג! לסמל! מילת קוד חדשה נצרבת בתולדות ימי ההתיישבות, אחות קטנה לסבסטיה וכפר מימון. אמרת "עמונה", ומיד צפים בחלל האוויר - סוסים, אלות, פצועים, ברוטאליות משטרתית, אך גם עמידה נחושה. את העלון שלפניכם הקדשנו להבנת המושג "עמונה", וכיצד נזקוף ממנו את קומתנו?

הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א - ראש ישיבת בית אל ורב הישוב
עמידה איתנה על זכויותינו
ככל שהזמן עובר מאז הגרוש מגוש קטיף, הגרוש נראה יותר חמור ומרושע - איך אפשר לזרוק אנשים מבתיהם ומעבודתם ללא פתרון אלטרנטיבי מראש?! והרשעות נמשכת עד היום הזה. מאידך לא מובן איך הצבור שלנו לא עמד ביתר תקיפות למנוע את הרעה המושחתת הזו.

כל הטיעונים שלא לפגוע בלכידות הצבא, אינם עומדים אל מול הפגיעה הקשה בזכויות האנושיות הבסיסיות של אנשי הישובים. כאשר לאחר חצי שנה מהגרוש באה הגזרה על בתי הקבע בעמונה, חלה התפכחות בקרב הצבור והנוער. הפעם התאספו אלפים להגן על בתי עמונה ולא לתת למשחית להרוס. היד הקשה שנקטו המשטרה והצבא כדי להרתיע לא צלחה, אדרבה, התגברה התחושה בקרב רבים שיש לנהל מאבק נחוש אל מול הרשעות הממשלתית, המתעטפת בנימוקים חוקיים פורמאליים אך בעצם נובעת מתוך רשעות ושחיתות.

עד כאן הפן האנושי האישי של הגרוש וההרס. אך לא פחות חמור הפן המדיני בטחוני של ההתקפלות. יש כאן פגיעה בביטחון ישראל, חיזוק כוחו של האויב, ואלה דברים מוכחים. ומעל לכל - הפגיעה באיסור החמור של מסירת חלקי ארץ ישראל לנכרים.

הגרוש מגוש קטיף והמשכו בעמונה, גילה נקודות של ריקבון, שחיתות ורוע בצמרת הנהגת המדינה. עם כל הצער שבמצב הזה, הגילוי הוא לטובה, ומאז הצבור התורני הלאומי מתעשת. קמה תנועה רוחנית החפצה לרומם את הצבור ללכת בדרך האמונה, השואפת לשותפות אמת עם כל הצבור, לא בדרך של שתדלנות, אלא מתוך עמידה איתנה על זכויותינו. זכותנו לעמוד על העקרונות שלנו בקיום התורה והמצוות, ומצות ישוב ארץ ישראל השקולה ככל המצוות. ובכלל זה לזקוף קומתם של החיילים הדתיים שלא יתביישו לתבוע את האפשרות לקיים את כל המצוות בשרות בצה"ל בהידור.

הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב קהילת 'אורות התורה' וראש ישיבה בבת ים
התלכדות סביב גדולי התורה
ישנם שני צדדים בקומה הזקופה בבריאות הציבור הדתי - הצד הזמני והצד הנצחי. זקיפות הקומה הנצחית - המהותית, היא להתמלא באמונה ובביטחון פנימי בחובתנו למלא את שליחותו של צור העולמים . בדורנו שליחות זו היא להגשים את עצת ה' להשיב את ישראל אליו, ולהקים גדר ביהודה ובארץ ישראל כולה. בירור אמיתי זה הוא המדריכנו קוממיות על במות אויבינו, ומאזרנו חיל גם במאבקים הפנימיים עם אחינו המנדים אותנו, וחפצים בכסילותם לראות במפלתנו. אולם יודעים אנו, כי אם אנשי האמונה יפלו חלילה, זוהי נפילתה של כל אומתנו האהובה יחד חלילה.

לרמת אמונה וביטחון אמיתי גבוהה כזו, נגיע על ידי שנגדל את התורה והאמונה בתוכנו ברמות כאלה, שלעולם לא ייסוגו ולא יתכופפו מול כל שונא ומתנכל. לשם כך עלינו לגדל בתוכנו גדולי תורה ואמונה, שיהא בכוחם לנצח כל צר ואויב בגוף ובנפש, כשם שרבי עקיבא ניצח את שונאינו גם בשעת מסירות נפשו. גדולים אלו, שיעמדו בראש הנהגת הציבור יפיחו עוז ואומץ בליבם של כל אחינו ההולכים בדרך הקודש, ובלחצם נושאים עיניים אל גדולי התורה לשמוע את אשר בפיהם . ברור כי ספגנו מפלה קשה בגירוש, עקב הבלבול שנוצר אצל המוני העם, ששמעו מסרים כפולים שהחלישו את יכולת עמידתנו. רק התלכדות יציבה סביב גדולי תורה ואמונה בכוחה לתת עמידה ללא חת, שלא תכרע ולא תשתחווה.

כתיקון זמני בינתיים, יש לעניות דעתי לכנס כנסים גדולים בהם יעמדו על נס גדולי התורה הנמצאים עמנו היום בחסד ד', כדי להרבות ולהגדיל את כבודם, שהוא כבודנו וכבוד תורתנו. כנסים ציבוריים אלו יוכיחו לכל החששנים למיניהם, שלא נפלה רוחנו ודבר ד' אמת נשמע מפי מנהיגנו. בנוסף - יהיה בכך עידוד רב לציבור, שיחזקנו עד אשר תבוא העת, והאמונה תמלא את מחננו כולו ברוח ד' אשר מפעם בקרבנו פנימה. בזאת נקיים את דבריו הגדולים של הנביא המתאימים גם לדורנו - "חזקו ידיים רפות, אמרו לערי יהודה הנה אלוקיכם, ה' אלוקים בחזק יבוא וזרועו מושלה לו, יבש חציר נבל ציץ ודבר אלוקינו יקום לעולם".

הרב חיים ירוחם (אבי) סמוטריץ' שליט"א - רב הישוב בית יתיר
ראליה מול חזון
במשך שנים בנתה תנועת ההתישבות "אמנה" בגיבוי מלא של מועצה אזורית בנימין וגורמים נוספים, ישוב על גבעה סמוכה לעפרה. בו, לצד קרואנים, תשעה בתים בנויים לתלפיות כמיטב מסורת הבניה של אמנה, ובעיקר כמיטב מסורת הרוח האידיאלית של בנין הארץ בארץ בנימין. בחיפוש מדוקדק של "שלום עכשיו" נתגלו אי סדרים משפטיים ביחס לבתים אלה, והחלה מערכה נגדם.

אינני משפטן, אך ברור לכל שעם קצת רצון טוב אפשר היה למצוא פתרונות לבעיות המשפטיות, ולאפשר המשך קיומם של הבתים. אולם, אותו רצון טוב לא היה בנמצא. אדרבא, היתה התעקשות של רשעות ללכת בכח ולהרוס את הבתים. להחלטה אומללה זו, נתלוותה החלטה קשה ממנה, ללכת בכל הכח נגד הציבור שיבוא לחצוץ בגופו בין הבתים שנבנו ברוח לבין הדחפורים שיבואו בכח.

החלטה נוראה זו (בהנחיית אלוף הפיקוד ומפקד המשטרה) יושמה במלואה. בשצף קצף, בפראות וברוטאליות, התנפלו כחות ה"בטחון" על נערים ונערות (ומבוגרים) שייצגו במאבקם את האמונה בדביקות בארץ קדשנו, ומוגרו בכח הזרוע. זוהי תמצית "עמונה" - כוחנות ועוד כוחנות, שנשלחה להכניע דבקות ערכית-רוחנית.

ומכאן לזקיפות הקומה, לקומה זקופה - לקוממיות. ההגדרה המהותית של קומה זקופה היא - לא לכפוף את הדבקות ברעיון - בדרך שאתה מאמין בה, מפני כוחות הבאים עליך להכניעך , "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה" - אפילו בפני כוחות רבים וחזקים הנוחלים "הצלחות". אין מתקפלים בשום אופן, ומרכינים את הדגל מפני רוחות רעות של "עלמא דשיקרא", אלא בטוחים שאך ורק בכחו של חזון תונהג המציאות באמת.

לא פעם באה ה"ראליה" ולוחשת (או רועמת) על אוזנך - "היכנע מפני, מה לך להעמיד חזון בדרכי", וכאן מבחנה של זקיפות הקומה, שהאמת נר לרגלה, והאמונה אזור חלציה . "בשם אלוקינו נדגול" - נניף את הדגל. זהו המאבק על זקיפות הקומה - להעמיק את החינוך ולעצב את קומת דמותו של הדור, לדבוק בערכים המקודשים, לא להיבהל ולא להתקפל מפני ה"מציאות" העכשוית הבאה בעקבתא דמשיחא ברוב חוצפה וגסות, ברב כח של עריצות. עלינו להיות בטוחים, שבכוחה של אמונה ודבקות במטרה - "בגאון יעקב אשר אהב סלה" - ייוושע ישראל

דרכים מעשיות

בימה תורנית