מצוה לשחוט בהמה חיה ועוף אם ירצה לאכול מבשרם | הרב שמואל הולשטיין | בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
מצוה גדולה

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

צפורה בת יצחק יעקב

3 דק' קריאה

"מצות עשה לשחוט בהמה חיה ועוף אם ירצה לאכול מבשרם, שנאמר: "וזבחת מבקרך ומצאנך...כאשר צִויתך" (דברים י"ב).

מצוה לספר
דרכו של ר' נחום מצ'רנוביל הייתה לעבור מעיר לעיר ומכפר לכפר על מנת לאסוף כסף לצדקה. בכל מקום אליו היה מגיע נהג לחפש דברים הזקוקים לתיקון ולחיזוק; במקום אחד דיבר על תפילה, ובמקום אחר דיבר על דיוק במשקלות וכן הלאה. אולם בכל מקום הקפיד לפגוש את השוחט המקומי, לראות האם סכין השחיטה אכן כשרה היא. פעם אחת בבואו לעיירה מסוימת קרא לשוחט וביקש ממנו שיראה לו אחרי התפילה את סכינו. השוחט רץ לביתו להביא את הסכין, כשבדרך החליט שישחיז שוב את הסכין ליתר ביטחון לפני שמראה אותה לצדיק. אולם כשבא לביתו ועמד להתחיל במלאכת ההשחזה, חשב בליבו: "הרי אם יבוא כעת אדם בבקשה שאשחוט לו הרי אשחוט בלי להשחיז את הסכין שוב, כלומר מבחינתי - כלפי ריבונו של עולם הסכין כן טובה, אז לבשר ודם אינה טובה"? והחליט השוחט כי לא ישחיז את הסכין אלא יראה אותה כך לצדיק. לאחר התפילה כשהראה לצדיק את הסכין נטלה הרב ומיד החזירה מבלי להעיף בה מבט, ואמר: "אם ראויה הסכין לפני ה' יתברך אזי גם בעיני ראויה היא ואיני צריך לבודקה".

נרעשים ונרגשים היו יהודי העיר קובנה עת שמעו על הגזרה הנוראה החדשה שנגזרה עליהם. עקב בניית הרכבת החידה הממשלה דרשה מהם לפנות בתוך זמן קצר את כל בית הקברות היהודי של העיר ולהעתיקו למקום אחר. כל הניסיונות לביטול הגזרה לא הועילו, ובהגיע היום המיועד נאלצו בבכי ובצער עמוק להתחיל במלאכה הכואבת. כשהגיעו לאחד הקברים ראו כי על המצבה ישנו ציון משונה: "פה נטמן החייל הכשר", ללא ציון שמו של החייל, ועל שום מה נקרא בשם 'הכשר'. כשפתחו את הקבר נדהמו לגלות כי הגופה שהייתה בפנים נשארה שלימה לחלוטין! נציגי החברא קדישא בדקו בעשרות פנקסי הקהל של העיר עד שמצאו - כי חייל זה הקפיד לכל אורך שירותו הצבאי לאכול רק אוכל כשר, ולכן אכל רק לחם וירקות, ורק מידי פעם אכל בשר כשר שנשחט על ידי הקהילות היהודיות במקומות בהם שהה.

מצוה גדולה (111)

הרב שמואל הולשטיין

14 - הפרת נדרים ושבועות

15 - מצוה לשחוט בהמה חיה ועוף אם ירצה לאכול מבשרם

16 - מצוות עשה להשיב אבידה

טען עוד

והנה כשהגיע לקובנה, החליטו מפקדיו שלא לאפשר לו לקבל מהקהילה היהודית בשר כשר שנשחט כדין, אלא להכריחו לאכול את הבשר שאכלו כל החיילים, אך הוא סירב בכל תוקף. המפקדים בכעסם עליו תפסו אותו בכח והתחילו לשפוך לתוך פיו וגרונו מהמרק הטמא, אך הוא בגבורה סרב לשתותו עד שנחנק ומת...

מצוה להורות
הלכות שחיטה נאמרו כולן הלכה למשה מסיני. והיות ויש בהם פרטי דינים רבים, ושחיטה דורשת מיומנות רבה - יש לקנות בשר מהכשרים ידועים ומוכרים כמקפידים על פרטי ההלכות. וצריך לדעת כי ישנם הבדלים בין הכשרויות השונות, במספר העופות והבהמות הנשחטות בין בדיקת סכין לבדיקת סכין, וכן יש הבדל בהיקף הבדיקות שבודקים את העוף לאחר השחיטה, באיכות המליחה שמולחים להוצאת הדם ועוד.

הכל כשרים לשחוט ובלבד שיעברו הכשרה מתאימה ויקבלו הסמכה לכך מאת תלמיד חכם בקי בהלכות שחיטה וטריפות. שחיטת גוי אסורה ואפילו שחט על פי דיני ישראל. וכן שחיטת מומר אסורה לעיתים, ולכן יש להקפיד שהשוחט הינו יהודי ירא שמים.

קודם השחיטה מברך: "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על השחיטה".

וזה לשון ספר החינוך (מצוה תנ"א):

"ואומר גם כן על צד הפשט כי מצות השחיטה היא מאותו הטעם (הוצאת הדם), לפי שידוע כי מן הצואר יצא דם הגוף יותר מבשאר מקומות הגוף, ולכן נצטוינו לשחטו משם טרם שנאכלהו, כי משם יצא כל דמו ולא נאכל הנפש עם הבשר. ועוד נאמר בטעם השחיטה מן הצואר ובסכין בדוק, כדי שלא נצער בעלי החיים יותר מדאי, כי התורה התירן לאדם למעלתו ליזון מהם ולכל צרכיו, לא לצערן חינם, וכבר דברו חכמים הרבה באיסור צער בע

מצוה גדולה